פרמו
| |||
 | |||
| מראה פנורמי של העיר | |||
| מדינה |
 איטליה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז |
 מארקה | ||
| נפה | פרמו | ||
| ראש העיר |
נלה ברמבטי Nella Brambatti | ||
| שפה רשמית | איטלקית | ||
| תאריך ייסוד | 264 לפנה"ס | ||
| שטח | 124 קמ"ר | ||
| גובה | 319 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 36,891[1] (2011) | ||
| ‑ צפיפות | 300 נפש לקמ"ר (2011) | ||
| קואורדינטות | 42°09′39″N 13°42′57″E / 42.16083°N 13.71583°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
פרמו (באיטלקית: Fermo) היא בירת נפת פרמו שבמחוז מארקה שבאיטליה. העיר ניצבת על גבעת סאבולו (Sabulo) המתנשאת לגובה של 319 מטרים מעל פני הים והיא מקושרת למסילת הברזל של החוף האדריאטי באמצעות הסתעפות שיוצאת מהעיר פורטו סן ג'ורג'ו (Porto San Giorgio).
היסטוריה
הממצא העתיק ביותר בפרמו הם שרידי החומות הקיקלופיות שלה. העיר העתיקה פירמום פיקנום (Firmum Picenum) נוסדה כקולוניה לאטינית שאוכלסה ב-6,000 תושבים בשנת 264 לפנה"ס, לאחר הכיבוש על ידי הפיקנטים (Picentes), והייתה מפקדה מקומית של הכוחות הרומיים, שאליהם היא נותרה נאמנה. במקור היא נשלטה על ידי חמישה קוואיסטורים. העיר נעשתה לקולוניה עם זכויות מלאות לאחר קרב פיליפי והלגיון הרביעי התיישב כאן. העיר הייתה צומת דרכים חשוב והיא קושרה לדרך החוף על ידי הסתעפות שהגיעה מקאסטלום פירמנום (Castellum Firmanum, כיום פורטו סן ג'ורג'ו).
יחד עם ערים נוספות, הוכפפה פרמו לשלטון הכס ה"קדוש" במאה השמינית ומכאן והלאה הייתה העיר מושפעת מהתהפוכות שהיו מנת חלקו של אזור הספר של אנקונה. תחת שלטונם של האפיפיורים שקדמו להונוריוס השלישי (1216-1227), נעשו הבישופים של העיר לבישוף נסיך (שליט דתי ואזרחי כאחד).
ב-1199 זכתה פרמו למעמד של עיר חופשית והיא נותרה עצמאית עד לשנת 1550, כאשר היא סופחה למדינת האפיפיור.
בתחרות שנוצרה בין בית הוהנשטאופן (Hohenstaufen) ומדינת האפיפיור, הוטל מצור על פרמו והיא נכבשה כמה פעמים. ב-1176 על ידי הארכיבישוף כריסטיאן הראשון ממיינץ, ב-1192 על ידי היינריך השישי, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה", ב-1208 על ידי מרקואלד (Marcuald), דוכס רוונה, ב-1241 על ידי פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" וב-1245 על ידי מנפרד, מלך סיציליה. לאחר מכן נשלטה פרמו על ידי שליטים שונים שהיו וסאלים של מדינת האפיפיור, כמו פרנצ'סקו ספורצה, שגורש ב-1446, אוליברוטו אופרדוצ'י (Oliverotto Euffreducci), שנרצח ב-1503 על ידי צ'זארה בורג'ה ובנו לודוביקו, שירש אותו, נהרג בקרב ואז עברה פרמו שוב לשלטון ישיר של מדינת האפיפיור.
הקתדרלה
לקתדרלה, ששוחזרה בשנת 1227 על ידי ג'ורג'ו דה קומו, יש חזית גותית העשויה מאבנים איסטריות והיא מחולקת על ידי פילסטרים ועל ידי רוזטה מרכזית שנבנתה בשנת 1348. מגדל הפעמונים גם הוא מאותה תקופה וכן הכניסה הצדדית. פנים הקתדרלה שוחזר לאחר הריסתה ב-1176 על ידי כריסטיאן ממיינץ בפקודתו של פרידריך ברברוסה. כיום הבניין מוקף בגן. עבודות חפירה שבוצעו בשנים 1934-1935 מתחת לרצפת הקתדרלה חשפו שרידים מתקופתו של אנטונינוס פיוס, מהמאה השנייה לספירה ושל שרידי בזיליקה נוצרית מוקדמת מהמאה השישית לספירה. בזיליקה זו מורכבת משלוש ספינות.
