חיריק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חיריק
Hiriq header.svg
אלפבית עברי
א ב ג ד ה ו
ז ח ט י כ ל
מ נ ס ע פ צ
ק ר ש ת
אותיות סופיות
ך ם ן ף ץ
סימנים נוספים
׆
ניקוד ופיסוק
קמץפתחציריסגול
חיריקחולםקובוץ ושורוק
שוואחטף
דגש: קלחזקמפיקרפה
קו מפרידמקף
טעמי המקרא

חִירִיק (גם: חִירֶק) הוא סימן ניקוד טברני וניקוד העברית בת ימינו, שמסמן את צליל האות הלטינית i. הוא נראה כמו נקודה מתחת לאות.

הקלדה

כך מקלידים את החיריק במערכות הפעלה שונות:

  • Windows 8 וגרסאות חדשות יותר, ומערכות לינוקס (ת"י 1492 2012): צירוף של מקש Alt ימני והאות ח
  • Windows 7 וגרסאות ישנות יותר: בזמן ש־Caps lock דלוק, לחיצה על Shift-4
  • macOS‏: Alt-4
  • אנדרואיד (מקלדת Gboard): הקשה ארוכה על האות ח'

ייצוג בכתיב חסר־ניקוד

בכתיב מנוקד החיריק יכול להיות מלא (גדול) או חסר (קטן). כאשר החיריק מלא, נכתבת אחריו האות י בתור אם קריאה, למשל במילה תִּינוֹק. כאשר החיריק חסר, לא נכתבת אחריו שום אם קריאה.

הכללים לכתיבה של הצליל i בכתיב חסר ניקוד נקבעים על־די האקדמיה ללשון העברית.[1] בכתיב חסר־ניקוד, האות י נכתבת לציון צליל החיריק:

  • כאשר היא נכתבת בכתיב המנוקד, למשל: תינוק (לא *תנוק); נימה (לא *נמה)
  • כאשר היא לא נכתבת בכתיב המנוקד, אבל אין אחריה שווא נח: אישה (אִשָּׁה); מילה (מִלָּה); סיפור (סִפּוּר); הינה[2] (הִנֵּה).
  • בצורות הנטויות של מילות היחס עם (עימו, עימנו) ואת (במובן של "עם": איתו, איתנו).[2]
  • בצורות הנטויות של מילים שאין בצורת היסוד שלהן תנועת i: אֵם ← אימו, אימהות; לב ← ליבו; אמת ← אמיתי; עת ← עיתים.[2]
  • בסיומות של שמות ב־ִיָּה שהאות האחרונה בשורש שלהן היא י: בנייה (אבל: בניה = הבנים שלה), סטייה, שנייה, ראייה.
  • במילה סיסמה[2] (אף שיש בה שווא נח).
  • במילים לועזיות: (המספר) מיליון (לא *מליון); היסטוריה (לא *היסטוריה).

האות י לא נכתבת לציון צליל החיריק:

  • במילים אם, עם
  • במילת היחס מן ובנטייתה, כגון ממנו, ממך, מכם, ובמילית מִ־, למשל מקופסה (לא *מיקופסה)
  • בצורות הנטויות של המילה בת, למשל בתו, בתנו (לא *ביתו, *ביתנו)
  • במילים במשקל של בית, זית, וכיוצא בזה (נכתבת שם י אחת והיא עיצורית)
  • לפני צירוף האותיות ־יו־, שמציין את הצלילים yu או yo, למשל דיון, כיור.
  • בהברות שמסתיימות בשווא נח. דוגמאות:
    • למשל שמות העצם שמחה (למשל "שמחת חיים") וסדרה (למשל "סדרת טלוויזיה"). לעומת זאת, הפעלים "(היא) שימחה" ו"(היא) סידרה" נכתבים באות יו"ד בכתיב חסר־ניקוד, משום שאחרי הצליל i יש בהם שווא נע לא שווא נח. כמו כן, מילה נוספת הנכתבת ביו"ד היא המילה סיסמה.
    • תחיליות של פעלים:
      • בבניין קל – תכתוב (תִּכְתֹּב; לא *תיכתוב)
      • בבניין נפעל – נכתב (נִכְתַּב, נִכְתָּב לא *ניכתב בזמן עבר והווה; אבל בזמן עתיד: ניכתב [נִכָּתֵב])
      • בבניין הפעיל – הכתיב (הִכְתִּיב; לא *היכתיב)
      • בבניין התפעל – התכתב (הִתְכַּתֵּב; לא *היתכתב).
    • תחיליות של שמות: מכתב (מִכְתָּב; לא מיכתב); מדרון (לא *מידרון); תשלובת (לא *תישלובת)
    • במילים עם שורשים בעלי ארבע אותיות: לגלוג לגלג (לא *ליגלוג, *ליגלג)
    • במילים במשקל קִטְלוֹן: יתרון (לא *יתרון), דמיון (לא *דמיון), פתרון (לא *פתרון), צביון (לא *ציביון). אבל במילים שיש בהם קמץ באמצע המילה כן תיכתב י: חיזיון, זיכרון, ביטחון, וכו'.

הערות שוליים

  1. ^ הכתיב המלא | האקדמיה ללשון העברית, באתר hebrew-academy.org.il
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 חידוש בכללי הכתיב המלא בגרסת שנת תשע"ז.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0