חיריק
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
חיריק | ||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
אלפבית עברי | ||||||||||||
א | ב | ג | ד | ה | ו | |||||||
ז | ח | ט | י | כ | ל | |||||||
מ | נ | ס | ע | פ | צ | |||||||
ק | ר | ש | ת | |||||||||
אותיות סופיות | ||||||||||||
| ||||||||||||
סימנים נוספים | ||||||||||||
| ||||||||||||
ניקוד ופיסוק | ||||||||||||
קמץ • פתח • צירי • סגול | ||||||||||||
חיריק • חולם • קובוץ ושורוק | ||||||||||||
שווא • חטף | ||||||||||||
דגש: קל • חזק • מפיק • רפה | ||||||||||||
קו מפריד • מקף | ||||||||||||
טעמי המקרא |
חִירִיק (גם: חִירֶק) הוא סימן ניקוד טברני וניקוד העברית בת ימינו, שמסמן את צליל האות הלטינית i. הוא נראה כמו נקודה מתחת לאות.
הקלדה
כך מקלידים את החיריק במערכות הפעלה שונות:
- Windows 8 וגרסאות חדשות יותר, ומערכות לינוקס (ת"י 1492 2012): צירוף של מקש Alt ימני והאות ח
- Windows 7 וגרסאות ישנות יותר: בזמן ש־Caps lock דלוק, לחיצה על Shift-4
- macOS: Alt-4
- אנדרואיד (מקלדת Gboard): הקשה ארוכה על האות ח'
ייצוג בכתיב חסר־ניקוד
בכתיב מנוקד החיריק יכול להיות מלא (גדול) או חסר (קטן). כאשר החיריק מלא, נכתבת אחריו האות י בתור אם קריאה, למשל במילה תִּינוֹק. כאשר החיריק חסר, לא נכתבת אחריו שום אם קריאה.
הכללים לכתיבה של הצליל i בכתיב חסר ניקוד נקבעים על־די האקדמיה ללשון העברית.[1] בכתיב חסר־ניקוד, האות י נכתבת לציון צליל החיריק:
- כאשר היא נכתבת בכתיב המנוקד, למשל: תינוק (לא *תנוק); נימה (לא *נמה)
- כאשר היא לא נכתבת בכתיב המנוקד, אבל אין אחריה שווא נח: אישה (אִשָּׁה); מילה (מִלָּה); סיפור (סִפּוּר); הינה[2] (הִנֵּה).
- בצורות הנטויות של מילות היחס עם (עימו, עימנו) ואת (במובן של "עם": איתו, איתנו).[2]
- בצורות הנטויות של מילים שאין בצורת היסוד שלהן תנועת i: אֵם ← אימו, אימהות; לב ← ליבו; אמת ← אמיתי; עת ← עיתים.[2]
- בסיומות של שמות ב־ִיָּה שהאות האחרונה בשורש שלהן היא י: בנייה (אבל: בניה = הבנים שלה), סטייה, שנייה, ראייה.
- במילה סיסמה[2] (אף שיש בה שווא נח).
- במילים לועזיות: (המספר) מיליון (לא *מליון); היסטוריה (לא *היסטוריה).
האות י לא נכתבת לציון צליל החיריק:
- במילים אם, עם
- במילת היחס מן ובנטייתה, כגון ממנו, ממך, מכם, ובמילית מִ־, למשל מקופסה (לא *מיקופסה)
- בצורות הנטויות של המילה בת, למשל בתו, בתנו (לא *ביתו, *ביתנו)
- במילים במשקל של בית, זית, וכיוצא בזה (נכתבת שם י אחת והיא עיצורית)
- לפני צירוף האותיות ־יו־, שמציין את הצלילים yu או yo, למשל דיון, כיור.
- בהברות שמסתיימות בשווא נח. דוגמאות:
- למשל שמות העצם שמחה (למשל "שמחת חיים") וסדרה (למשל "סדרת טלוויזיה"). לעומת זאת, הפעלים "(היא) שימחה" ו"(היא) סידרה" נכתבים באות יו"ד בכתיב חסר־ניקוד, משום שאחרי הצליל i יש בהם שווא נע לא שווא נח. כמו כן, מילה נוספת הנכתבת ביו"ד היא המילה סיסמה.
- תחיליות של פעלים:
- בבניין קל – תכתוב (תִּכְתֹּב; לא *תיכתוב)
- בבניין נפעל – נכתב (נִכְתַּב, נִכְתָּב לא *ניכתב בזמן עבר והווה; אבל בזמן עתיד: ניכתב [נִכָּתֵב])
- בבניין הפעיל – הכתיב (הִכְתִּיב; לא *היכתיב)
- בבניין התפעל – התכתב (הִתְכַּתֵּב; לא *היתכתב).
- תחיליות של שמות: מכתב (מִכְתָּב; לא מיכתב); מדרון (לא *מידרון); תשלובת (לא *תישלובת)
- במילים עם שורשים בעלי ארבע אותיות: לגלוג לגלג (לא *ליגלוג, *ליגלג)
- במילים במשקל קִטְלוֹן: יתרון (לא *יתרון), דמיון (לא *דמיון), פתרון (לא *פתרון), צביון (לא *ציביון). אבל במילים שיש בהם קמץ באמצע המילה כן תיכתב י: חיזיון, זיכרון, ביטחון, וכו'.
הערות שוליים