טג'יקיסטן

טג'יקיסטן
Ҷумҳурии Тоҷикистон Çumhurii Toçikiston (טג'יקית)
Республика Таджикистан (רוסית)
דגל	סמל
	לחצו כדי להקטין חזרה
מוטו לאומי	אין
המנון לאומי	המנון טג'יקיסטן המנון
ממשל
משטר	רפובליקה
שפה רשמית	טג'יקית (רשמית); רוסית (בין-עדתית), פרסית
עיר בירה	דושנבה 38°33′N 68°48′E / 38.550°N 68.800°E; (והעיר הגדולה ביותר)
גאוגרפיה
יבשת	אסיה
שטח יבשתי	144,100 קמ"ר (97 בעולם)
אחוז שטח המים	0.3%
אזור זמן	UTC +5
היסטוריה
הקמה
פירוק ברית המועצות	9 בספטמבר 1991
ישות קודמת	טג'יקיסטן הסובייטית
דמוגרפיה
אוכלוסייה; (הערכה 1 בנובמבר 2024)	10,656,511 נפש (90 בעולם)
צפיפות	73.95 נפש לקמ"ר (140 בעולם)
דת	אסלאם (96.7%); נצרות (1.6%)
	אוכלוסייה לפי גילאים
גילאי 0 - 14	36.26%
גילאי 15 - 24	17.06%
גילאי 25 - 54	36.62%
גילאי 55 - 64	6.20%
גילאי 65 ומעלה	3.85%
כלכלה
תמ"ג (2023)	12,061 מיליון $ (149 בעולם)
תמ"ג לנפש	1,132$ (190 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי; (2021)	0.679 (126 בעולם)
מטבע	סומוני טג'קיסטני‏ (TJS)
שונות
סיומת אינטרנט	tj
קידומת בין־לאומית	992
	(למפת טג'יקיסטן רגילה) דושנבה ח'וג'נד בוח'תר חורוג סין קירגיזסטן אוזבקיסטן אפגניסטן פקיסטן טג'יקיסטן

רפובליקת טג'יקיסטן (בטג'יקית: Ҷумҳурии Тоҷикистон جمهوری تاجیکستان Çumhurii Toçikiston, ברוסית: Республика Таджикистан) היא מדינה השוכנת בחלק המרכזי של אסיה. בעברה הייתה חלק מברית המועצות והפכה למדינה עצמאית ב-9 בספטמבר 1991.

המדינה גובלת באפגניסטן בדרום, בסין במזרח, בקירגיזסטן בצפון ובאוזבקיסטן במערב ובצפון.

רוב תושבי טג'יקיסטן הם מוסלמים.^[1]

היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של טג'יקיסטן

בהתאם לעדויות שנמצאו באתר סראזם האזור בו שוכנת טג'יקיסטן מאוכלס החל משנת המאה ה-4 לפנה"ס. אימפריות רבות שלטו באזור משחר ההיסטוריה. האימפריה ששלטה באזור לאורך הכי הרבה זמן הייתה האימפריה הפרסית, אשר הטמיעה שם את תרבותה ושפתה. צורת כתיבת שם המדינה בכתיב ערבי-פרסי: تاجیکستان (תאג'יכסתאן).

האסלאם הגיע לאזור על ידי הערבים במאה ה-7. מאוחר יותר המונגולים שלטו באזור ואחרי זה השטח היה חלק מאמירות בוכרה וח'אנות קוקנד.

במאה ה-19, האימפריה הרוסית החלה להתפשט לכיוון מרכז אסיה במהלך המשחק הגדול והשתלטה בין היתר על טג'יקיסטן. לאחר המהפכה הרוסית בשנת 1917 הממשלה הסובייטית החלה בפעולות שונות של מאבק בדת תוך כדי ניסיון לגרום לתהליך של חילון נרחב בקרב תושבי מרכז אסיה. מוסלמים, יהודים ונוצרים כאחת סבלו מרדיפות דתיות ומסגדים, כנסיות ובתי כנסת רבים נסגרו.

בשנת 1924 הוקמה האוטונומיה הטג'יקית הסובייטית כחלק מרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוזבקית אך בשנת 1929 היא הפכה לרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הטג'יקית. הערים סמרקנד ובוכרה, אף על פי שרוב אוכלוסייתן הם טג'יקים השתייכו לאוטונומיה האוזבקית הסובייטית.

בשנת 1991 התפרקה ברית המועצות וטג'יקיסטן הפכה למדינה עצמאית.

תקופת העצמאות

טג'יקיסטן קיבלה את עצמאותה ב-9 בספטמבר 1991, לאחר נפילת הגוש הקומוניסטי. כנשיאה הראשון של המדינה נבחר רחמון נבייב, שאולץ להתפטר ב-1992 בחודשיה הראשונים של מלחמת האזרחים. בנובמבר 1992 עלה לשלטון אמומאלי רחמון. זמן קצר לאחר קבלת העצמאות בתקופת נשיאותו של נבייב החלה מלחמת אזרחים קשה שנמשכה עד שנת 1997 שבמהלכה נהרגו בין 50 אלף ל-100 אלף איש.

הפסקת האש שנכנסה לתוקף בין אנשיו של רחמון (המייצגים את הממשלה) לאנשי מיליציה שנלחמו נגד נמשכת עד היום. המתנגדים לא הצליחו להדיח את רחמנוב מהשלטון, ובשנת 1999 כאשר במדינה נערכו בחירות, רחמנוב נבחר כמעט בפה אחד להמשך כהונה.

חלק מהתושבים הלא מוסלמים, הרוסים והיהודים, ברחו בזמן המלחמה מהמדינה וכפועל יוצא אחוז המוסלמים במדינה עלה. בעקבות המלחמה של רוסיה באפגניסטן הציבו הרוסים חיילים בגבול בין טג'יקיסטן לאפגניסטן בשטח הטג'יקי עד שנת 2005. לאחר אירועי 11 בספטמבר ותחילת המלחמה באפגניסטן גם חיילים אמריקאים וצרפתים הוצבו באזור הגבול.

כלכלה

כלכלת טג'יקיסטן מבוססת בעיקר על חקלאות. התושבים מגדלים צאן ובקר, כותנה, חיטה ופירות. מאז תחילת המאה ה-21 התפתחה תעשיית המכרות, והמדינה מפיקה כמויות קטנות של נפט.

גאוגרפיה

טג'יקיסטן נמצאת במרכז אסיה והיא המדינה הקטנה ביותר בשטחה באזור. בצפון ובמערב היא גובלת בקירגיזסטן ובאוזבקיסטן, בדרום באפגניסטן, ובמזרח - בסין.

רוב שטחה של טג'יקיסטן הוא הררי. בתחומה מתנשאות שתי פסגות גבוהות, "פסגת איסמעיל סומוני" (7,495 מטר) ו"הר עיסתיקלאליאת" (7,134 מטר). במזרחה נמצאים הרי פמיר שגובהם כ-5,000 מטר מעל גובה פני הים. בצפון המדינה משתרע עמק פרגנה הפורה בו שוכנת העיר פרגנה. בדרום המדינה נמצאים עמק קאפירניגן בו שוכנת העיר קאפירניגן ועמק וואקש.

נהר אמו דאריה ונהר פאנג' מפרידים בין טג'יקיסטן לאפגניסטן בדרום. בטג'יקיסטן יש שישה אגמים המכסים 1% משטח המדינה, אך אין לה מוצא לים.

לטג’יקיסטן יש גם 3 מובלעות קטנות בשטחים של מדינות אחרות: שתיים בשטח קירגיסטן ואחת בשטח אוזבקיסטן.

דמוגרפיה

אוכלוסיית טג'יקיסטן מונה 9.9 מיליון נפש, על-פי הערכת ספר העובדות העולמי מ-2008. הטג'יקים, עם ממוצא פרסי, מונים כ-80% מן האוכלוסייה. מיעוט גדול, כ-15%, הם אוזבקים. שיעור הרוסים והקירגיזים הוא מעט יותר מאחוז, כל אחד, וכן קיימים מיעוטים קטנים נוספים - טורקמנים, גרמנים, טטרים, קוריאנים ועוד. בתקופה הסובייטית יושבו בטג'יקיסטן תושבים מחלקים אחרים בברית המועצות, בכפייה או על ידי פיתוי כלכלי. חלקם של הטג'יקים באוכלוסייה היה נמוך יותר לפני קבלת העצמאות, אך עלה מאז כתוצאה משיעורי ילודה גבוהים. (במפקד אוכלוסין ב-1989 נמנו כ-3.17 מיליון טג'יקים מתוך כ-5.09 מיליון תושבים, 62%, הרוסים מנו באותו מפקד קרוב ל-400 אלף).

96.7% מהאוכלוסייה הם מוסלמים סונים (כ-5% הם איסמאעילים) ומיעוט קטן של כ-1.6% נוצרים-אורתודוקסים,^[1] לצד מיעוטים קטנים אף יותר של בני דתות אחרות. האסלאם נותר מרכיב רב-השפעה בחברה, למרות מאמצים בתקופת השלטון הסובייטי, שנמשכו גם בתקופת העצמאות, לקדם את החילוניות.

השפה הרשמית היא טג'יקית, הקרובה מאוד לפרסית, ונכתבה באלפבית קירילי. מאז קבלת העצמאות נעשים מאמצים להעביר אותה לאלפבית הערבי. הרוסית משמשת לעיתים לצורכי מסחר. על אף עונייה של המדינה, שיעור האוריינות גבוה מאוד, ומוערך ביותר מ-99%.

תרבות

התרבות הטג'יקית משתרעת על פני אלפי שנים ומשקפת את ההיסטוריה העשירה והמגוונת של האזור. מבחינה לשונית, הטג'יקית קרובה מאוד לפרסית וכך גם הספרות הטג'יקית. תחת השלטון הסובייטי היה נהוג זרם הריאליזם סוציאליסטי. בין הסופרים הידועים של התקופה הזאת נמצאים סדרודין עיני, אבול קאסם לאהותי ומירזו תורסונזודה. המוזיקה העממית הטג'יקית דומה באופייה למוזיקה של מרכז אסיה ובייחוד לזו של אוזבקיסטן. בדרום טג'יקיסטן רווח סגנון ה"פלכ" העוסק לרוב בנושאים מיסטיים-דתיים בסגנון סופי.^[6] תעשיית הקולנוע פעילה בטג'יקיסטן מאז שנות העשרים של המאה ה-20, ושגשגה תחת השלטון הסובייטי. סיום השלטון הסובייטי ומלחמת האזרחים (1992–1997) הביאו לשיתוקה הכמעט מוחלט ורק בשנות האלפיים החלה משתקמת, בין היתר הודות לתמיכה מבחוץ.^[7]

צבא

הכוחות המזוינים של טג'קיסטן (אנ') הם האחראים על ביטחון המדינה מפני איומי חוץ, ותמיכה בגורמים האחראים על ביטחון הפנים של המדינה.

חלוקה ארגונית

הצבא מחולק לשלושה סניפים ועוד שני תת-סניפים נפרדים והם: הצבא הקרקעי, חיל האוויר (אנ'), החיל המוצנח (חלק מהמורשת הארגונית הסוביטית) ותת-סניפים של חיל משמר הגבולות וכוח שמירה פנים ארצי/נשיאותי.

ציוד

כוח האדם הסדיר עומד על 85,000 עם עוד כוח מילואים של 120,000, וציודו הוא:

טנק קרב ראשי

T-72 - 170
T-62 - 83

נושא חיילים משוריין

BTR-60 - 76
BTR-70 - 53
BTR-80 - 70

רכב לחימה חי"ר

BMP-1 - 80
BMP-2 - 68

אָרְטִילֶרִיָה

הוביצר D-30 - 90

משגר רקטות מרובה

BM-21 - 128

מרגמות

120 מ"מ - לא ידוע הכמות

טיל קרקע אוויר

הנחיות SA-2
SA-3 גואה
SA-7 גביע

כלי הטיס

לרשות חיל האוויר יש מספר כלי טיס: מטוס אטונוב An-26 אחד, 14 מיל מי-8, שישה מיל מי-24 וארבעה מטוסי L-39.

יהדות טג'יקיסטן

ערך מורחב – יהדות טג'יקיסטן

הקבוצות הראשונות של יהודים שהגיעו אל טג'יקיסטן, מפרס ומאוזבקיסטן, החל משנת 1000 לערך, עשו זאת משום שישבה על נתיב הסחר בין סין לאירופה. במהלך מלחמת העולם השנייה, נמלטו חלקים מיהודי אשכנז לאזור בחיפושם אחר מקלט בטג'יקיסטן הסובייטית. בשנת 1945 מנתה הקהילה היהודית 250,000 איש, אך לאחר המלחמה חזרו חלק מהיהודים לארצות מוצאם או שעלו לישראל. בימי פירוק הגוש הסובייטי, בשנת 1990, חיו בקהילה 50,000 איש, אך בתחילת העשור השני של המאה ה-21 חיו במדינה 150 יהודים בלבד. יהדות טג'יקיסטן מכונה גם יהדות בוכרה בדומה ליהדות אוזבקיסטן מאחר שטג'יקיסטן ואוזבקיסטן היו כחלק מאמירות בוכרה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדריכי לונלי פלנט, טג'יקיסטן, באתר ynet, 28 במרץ 2007
טג'יקיסטן, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)(הקישור אינו פעיל, 31.8.2021)
דוח על טג'יקסטן באתר משרד החוץ האמריקני, 1997
אפרת נקש, על גג העולם בטג'יקיסטן, באתר ynet, 22 באוקטובר 2013
מסע מצולם ברחבי טג'קיסטן 2014
טג'יקיסטן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ ^1.0 ^1.1 ^1.2 http://www.globalreligiousfutures.org/countries/tajikistan#/?affiliations_religion_id=0&affiliations_year=2010&region_name=All%20Countries&restrictions_year=2013
^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
^ דירוג אוכלוסייה - מתוך אתר Worldometer
^ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-1 ביולי 2023
^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2021 בדו"ח 2021/2022 של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
^ Benjamin D. Koen, Beyond the Roof of the World : Music, Prayer, and Healing in the Pamir Mountains: Music, Prayer, and Healing in the Pamir Mountains, Oxford University Press, pp. 117
^ Arabova, Sharofat (25 March 2019). "Cinema of Tajikistan". Asian Movie Pulse.

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: טג'יקיסטן

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34048938טג'יקיסטן

[GLOB-1] 1.0 ^1.1 ^1.2 http://www.globalreligiousfutures.org/countries/tajikistan#/?affiliations_religion_id=0&affiliations_year=2010&region_name=All%20Countries&restrictions_year=2013

[2] דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021

[PopSource-3] דירוג אוכלוסייה - מתוך אתר Worldometer

[4] דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-1 ביולי 2023

[5] מדד הפיתוח האנושי לשנת 2021 בדו"ח 2021/2022 של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות

[6] Benjamin D. Koen, Beyond the Roof of the World : Music, Prayer, and Healing in the Pamir Mountains: Music, Prayer, and Healing in the Pamir Mountains, Oxford University Press, pp. 117

[7] Arabova, Sharofat (25 March 2019). "Cinema of Tajikistan". Asian Movie Pulse.

[2]

[3]

[1]

[4]

[5]

[6]

[7]

הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי
חברות	אפגניסטן • אלג'יריה • צ'אד • מצרים • גינאה • אינדונזיה • איראן • ירדן • כווית • לבנון • לוב • מלזיה • מאלי • מאוריטניה • מרוקו • ניז'ר • פקיסטן • תימן • ערב הסעודית • סנגל • פלסטין (מיוצגת על ידי אש"ף) • סודאן • סומליה • תוניסיה • טורקיה • בחריין • עומאן • קטר • איחוד האמירויות הערביות • סיירה לאון • בנגלדש • גבון • גמביה • גינאה ביסאו • אוגנדה • בורקינה פאסו • קמרון • קומורו • עיראק • המלדיביים • ג'יבוטי • בנין • ברוניי • ניגריה • אזרבייג'ן • אלבניה • קירגיזסטן • טג'יקיסטן • טורקמניסטן • מוזמביק • קזחסטן • אוזבקיסטן • סורינאם • טוגו • גיאנה • חוף השנהב
מדינה מושעית	סוריה
מדינות משקיפות	בוסניה והרצגובינה • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • קפריסין הצפונית • תאילנד • רוסיה
ארגונים משקיפים	הליגה הערבית • האו"ם • המדינות הבלתי-מזדהות • האיחוד האפריקאי • הארגון לשיתוף פעולה כלכלי