פולה (עיר)
 | |
| מבט אווירי על קו החוף של פולה והאמפיתיאטרון הרומי | |
| מדינה |
 קרואטיה |
|---|---|
| מחוז |
 איסטריה |
| ראש העיר | בוריס מילטיץ' |
| שטח | 51.65 קמ"ר |
| גובה | 30 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 57,191 (2011) |
| ‑ צפיפות | 1,100 נפש לקמ"ר (2011) |
| קואורדינטות | 44°52′0″N 13°51′0″E / 44.86667°N 13.85000°E |
| pulainfo.hr | |
פולה (בקרואטית: pula) היא העיר הגדולה ביותר במחוז איסטריה שבצפון קרואטיה, אך לא בירת המחוז. לעיר מסורת ארוכה של ייננות, דיג ותיירות. העיר הייתה גם מרכז אדמיניסטרטיבי מאז תקופת רומא העתיקה, והיא ניכרת כיום באתריה הרומיים.
היסטוריה
תקופה מוקדמת
ימי הביניים
לאחר נפילת האימפריה הרומית המזרחית, העיר וסביבתה הותקפו בידי האוסטרוגותים וכמעט נהרסו בידיו של אודואקר. בין השנים 493–538 שלטו האוסטרוגותים על העיר, ומשנת 540 עד 751 הייתה נתונה העיר לשליטתה של העיר רוונה שבאיטליה, שהייתה המרכז הביזנטי של איטליה באותה העת. במהלך השלטון של רוונה, פולה נהייתה לנמל חשוב של הצי הביזנטי וחלק בלתי נפרד מהאימפריה הביזנטית. במאה ה-6 הביזנטים בנו בעיר את קפלת סנט מרי פורמוזה.
מ-788 הייתה פולה נתונה לשליטת הפרנקים תחת קרל הגדול. ב-1148 נמסרה העיר לוונציאנים ושנתיים לאחר מכן נשבעה אמונים לרפובליקה הוונציאנית, וכך נהפכה לנכס ונציאני. בשנת 1192 נכבשה העיר בידי הפיזנים אך הושבה לוונציה זמן קצר לאחר מכן.
הרפובליקה של ונציה, נפוליאון ואימפריית הבסבורג
במהלך המאות ה-14, ה-15, וה-16 הותקפה פולה בידי הרפובליקה של ג'נובה, הונגריה ובית הבסבורג ובמהלך המלחמות התושבים חלו בטיפואיד, דבר ומלריה. בסביבות 1750 נשארו רק 3,000 תושבים בעיר פולה, שאדמותיה היו מכוסות בעשבים שוטים ובקיסוסים.
עם תבוסת הרפובליקה הוונציאנית ב-1797, העיר נהייתה לחלק ממונכריית הבסבורג. העיר נפלשה שוב לאחר שהצרפתים הביסו את האוסטרים, והעיר השתייכה לממלכת איטליה, שהייתה מדינת חסות של הקיסרות הראשונה.
האימפריה האוסטרו-הונגרית והצטרפות לאיטליה
ב-1813 עברה פולה לחיקי האימפריה האוסטרית (מאוחר יותר האימפריה האוסטרו-הונגרית), ובתקופה זו חזרה העיר לשגשג. ב-1859 המעגן הגדול של פולה הפך לבסיס הראשי של חיל הים ולמרכז לבניית ספינות. מעמדה של העיר הפך מעיר קטנה עם אתרים עתיקים ומפוארים לעיר תעשייתית.
במלחמת העולם הראשונה הפכה העיר לבסיס המרכזי של ספינות מלחמה אוסטרו-הונגריות וכוחות נוספים של חיל הים.
ב-1918 ניתנו פולה וכל מחוז איסטריה לאיטליה במסגרת הסכם שלום. צבא גרמניה הנאצית נכנס למלא את החלל שהתרוקן מחיילים איטלקיים שנסוגו., והאזור נכבש בידי הרייך השלישי. במהלך שליטת הצבא הגרמני באזור, פולה הפכה לחלק מהאזור המבצעי החוף האדריאטי בראשותו של אודילו גלובוצניק. במהלך הזמן הזה התנאים באזור היו קשים: אנשים שסייעו לפרטיזנים באזור נעצרו, גורשו ואף הוצאו להורג.
לאחר מלחמת העולם השנייה ועד היום
לאחר 1945, במשך שנים אחדות נוהלה פולה בידי האומות המאוחדות. בין דצמבר 1946 וספטמבר 1947, רוב תושבי העיר האיטלקיים החליטו להגר לאיטליה. לאחר מכן הפך השם פולה לשמה הרשמי של העיר. לאחר התמוטטותה של יוגוסלביה ב-1992, נהייתה העיר לחלק מקרואטיה המודרנית.
אתרי העיר
העיר ידועה בעיקר בשל האתרים העתיקים הרבים שנשתמרו בה, והנה כמה מהם:
האמפיתיאטרון הרומי
ערך מורחב – האמפיתיאטרון הרומי בפולה
האמפיתיאטרון הוא האתר העיקרי בפולה והשריד הארכאולוגי המרכזי בקרואטיה, יחד עם סלונה שליד ספליט. האמפיתיאטרון נבנה בין השנים 27לפנה"ס ו-68 לספירה והוא השישי בגודלו בכל העולם. כיום אנשים רבים מופיעים בקונצרטים שנערכים בתיאטרון. תחילה האמפי נבנה מעץ בשנים 2 עד 14, והוחלף באמפיתיאטרון מאבן.
מקדש אוגוסטוס
- ערך מורחב – מקדש אוגוסטוס
האתר המרכזי בפורום הרומי של פולה הוא מקדש אוגוסטוס, מקדש שמור היטב המוקדש לקיסר הרומי הראשון אוגוסטוס. האמפי נבנה כנראה בין השנים 2 ו-14 לספירה, ממש כמו הגרסה הראשונה של האמפיתיאטרון. תחת שלטון הביזנטים הפך המקדש לכנסייה ומאוחר יותר לאסם. ב-1944 פצצה של בעלות הברית פגעה במקדש וכמעט הרסה אותו לגמרי. שלוש שנים לאחר הפגיעה, ב-1947 המבנה שוקם מחדש. כיום במקום מוצגים פסלים רומיים.
קשת סרגיוס
- ערך מורחב – קשת סרגיוס
קשת סרגיוס היא שער הניצחון של פולה וכנראה היחיד מסוגו בקרואטיה. קשת סרגיוס היא אחד השערים שנשתמרו מהחומה. המימון לשער הגיע מאשתו של לפידוס, סלביה פוסטומה סרגיה, ואחות של שלושת האחים סרגיה, שעל שמם נקרא השער. השער משך ועוד מושך את תשומת לבם של אומנים רבים, וביניהם אפילו מיכלאנג'לו.
הקתדרלה של פולה
- ערך מורחב – קתדרלת פולה
קתדרלת מריה ה"קדושה" בפולה היא הקתדרלה המרכזית בעיר, ויחד עם הבזיליקה האופרזיאנית בפורץ' היא אחד משני מושביה של ההגמוניה של פורץ' ופולה. הקתדרלת ממוקמת בצד הדרומי של מפרץ פולה למרגלות הגבעה עם המצודה הוונציאנית מהמאה ה-17.
הקהילה היהודית
תיעוד לנוכחות יהודים בעיר פולה קיים מהמאה ה-14 והם עסקו במסחר, בבנקאות ובהלוואות בריבית. ב-1427 הוקם בנק בבעלות יהודית. לעיר היגרו משפחות אמידות מאזור הסן בגרמניה ומהן ניתן לציין את משפחת קומפרינו. עד המלחמות הנפוליאוניות זכו בני הקהילה לרווחה, אך לאחריהן עזבו המשפחות האמידות בעיקר לטריאסטה וגם לערים מרכזיות נוספות בחצי האי האפניני. ב-1900 התגוררו בפולה 112 יהודים ונסמכו על קהילה טריאסטה.[1][2]
ראו גם
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
הערות שוליים
- ^ יהדות איסטריה, באתר האנציקלופדיה היהודית (באנגלית).
- ^ הקהילה היהודית בפולה, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1988, עמוד 276-275.
| הריביירה הקרואטית | ||
|---|---|---|
| ערים | דוברובניק • ספליט • רוביני • רייקה • טרוגיר • זאדאר • אופטיה • פורץ' • פולה • שיבניק | 
|
| איים | צרס • קרק • מלייט • ראב • פאג • ויס • לושין • דוגי אוטוק • בראץ' • הוואר • קורצ'ולה • קורנטי | |
| ערכים אחרים | מפרץ קוורנר • דלמטיה • הים האדריאטי • ולביט • איסטריה • האלפים הדינריים | |
23387846פולה (עיר)