אודילו גלובוצניק

אודילו גלובוצניק (1938)

אודילו לוטאריו גלובוצניק (Odilo Lotario Globocnik;‏ 21 באפריל 1904 - 31 במאי 1945) היה קצין אוסטרי בכיר באס אס (בדרגת גרופנפיהרר), ופושע מלחמה נאצי בולט שהיה אחראי לרציחתם של כשני מיליון בני אדם במלחמת העולם השנייה, רובם המוחלט יהודים.

ביוגרפיה

הוא נולד בעיר טריאסט לאב ממוצא סלובני ואם מאזור באנאט. אביו היה איש קבע ועבר לעבוד בדואר. בשנת 1914 עברה המשפחה למערב סלובקיה. משנת 1915 למד בבית ספר צבאי בסנקט פלטן ונחשב לתלמיד מוכשר וחרוץ מאד. מצעירותו שלט בשפה האיטלקית. בסוף שנת 1918 עבר עם משפחתו לקלגנפורט שבאוסטריה, קיבל אזרחות אוסטרית וסיים שם את לימודיו התיכוניים ב-1923 בבית ספר תעשייתי.

בשנת 1919 נלחם עם קרינתים אחרים נגד צבא מדינת הסלובנים, הקרואטים והסרבים, על קביעת הגבול בין שתי המדינות. לאחר מכן הצטרף למיליציה הימנית היימווהר (Heimwehr) ובשנת 1922 הצטרף לארגון הפרו-נאצי DNSAP בקרינתיה והחל לענוד את סמל צלב הקרס.

פעיל במפלגה הנאצית

בינואר 1931 הצטרף למפלגה הנאצית האוסטרית ושימש כאחראי התעמולה בארגון העובדים הנאצים עד להוצאתה של המפלגה מחוץ לחוק באוסטריה ביוני 1933.

ב-1 בספטמבר 1932 הצטרף לאס אס. הוא הקים רשת מודיעין והעביר לצורכי המפלגה הנאצית כ-8 מיליון שילינג מגרמניה דרך שווייץ ואיטליה לאוסטריה. הוא נעצר מספר פעמים על פעילותו הפוליטית, הורשע 4 פעמים וישב בסך הכול כשנה בכלא, בין השנים 1933-1936. כיוון שרוב בכירי המפלגה הנאצית ישבו במאסר, ניהל גלובוצניק זמנית את המפלגה בקיץ 1935 מבודפשט. בשנת 1936 ניהל כממלא מקום את המפלגה הנאצית בקרינתיה.

בעקבות "הסכם יולי" (1936) בין גרמניה הנאצית לאוסטריה הוזמנו גלובוצניק ופרידריך ריינר לביקור אצל אדולף היטלר לצורך קבלת הנחיות לאופן התנהלות המפלגה הנאצית באוסטריה. גלובוצניק וריינר היו יריביו הפוליטיים של איש האס אה ומנהל המפלגה הנאצית באוסטריה יוזף לאופולד. האחרון ניסה לנטרל את השניים תוך שלילת סמכויותיהם בסתיו 1936, ושנה לאחר מכן אף הדיח את גלובוצניק מן המפלגה בעילת "התנהגות בלתי הולמת". אולם רשת הסוכנים שהקים גלובוצניק ביצרה את מעמדו במפלגה, ולבסוף הודח לאופולד מן ההנהגה בפברואר 1938. ב-21 בפברואר 1938 מינה היטלר את גלובוצניק למנהל אגף הארגון במפלגה הנאצית באוסטריה. ב-12 במרץ, לאחר האנשלוס, מונה לתפקיד מזכיר הממשלה. באפריל נבחר כנציג אוסטריה לרייכסטאג. ב-24 במאי 1938 נתמנה על ידי היטלר לגאולייטר (Gauleiter, מפקד מחוז) של וינה וזכה רטרואקטיבית לדרגת שטנדרטנפיהרר.

גאולייטר של וינה

מינויו של גלובוצניק לגאולייטר עורר התנגדות רבה בקרב חברי המפלגה בווינה, מפני שלא היה וינאי וגם מפני שיריבו לאופולד נהנה שם עדיין מתמיכה רחבה. בנוסף, הסתכסך גלובוצניק עם השר לשילוב אוסטריה ברייך הגרמני, יוזף בירקל (Josef Bürckel).

גלובוצניק מילא תפקיד מרכזי בהחרמת רכושם, רדיפתם וגירושם של יהודי וינה, אולם החרמת הרכוש נעשתה באופן אקראי, בניגוד לנהלים ולוותה במעשי שחיתות. בנוסף חילק גלובוצניק הלוואות למקורביו, עשה עסקאות נדל"ן מפוקפקות וכספי תרומות למפלגה לא נרשמו כראוי בדוח"ות. לאחר שהסתכסך עם שר האוצר של הרייך נערכה ביקורת פיננסית במחוז ווינה (גאו) ב-9 בספטמבר 1938 ובעקבותיה איבד גלובוצניק את סמכויותיו בתחום הפיננסי. בעקבות ההרס שגרמו חברי הנוער ההיטלראי לארמון הארכיבישוף בנובמבר אותה שנה, הסתייג גם ארתור זייס-אינקווארט מהתנהלותו של גלובוצניק. ב-30 בינואר 1939 הדיח הימלר את גלובוצניק מתפקידו לאחר שהואשם בעסקי מט"ח מפוקפקים, ומעילה בכספי המפלגה (החזקת כספים שהוחרמו מיהודים בחשבונות בנק חסויים). הוא הותיר אחריו תוהו ובוהו פיננסי ואדמיניסטרטיבי. לאחר חופשה קצרה נשלח גלובוצניק לשירות בחזית בוואפן אס אס והורד לדרגת אונטרשארפיהרר. במסגרת זו השתתף בפלישה לפולין.

במחוז לובלין

הימלר חיבב את גלובוצניק, ובנובמבר 1939 החליט למנותו למפקד האס אס והמשטרה (SSPF) במחוז לובלין ולהעלותו לדרגת בריגדפיהרר. גלובוצניק זכה גם לאחריות על סניף המפלגה הנאצית במחוז, שהיה מעבר לסמכותו של מפקד המשטרה. בנוסף זכה גם לתפקיד הנציג של הרייך לצורך יישובם מחדש של גרמנים-אתנים מאזור ווהלין שבצפון-מערב אוקראינה. גלובוצניק זכה לחופש פעולה נרחב במחוז והיה בפועל כפוף לפרידריך וילהלם קריגר.

גלובוצניק התבלט במדיניות אלימה נגד האוכלוסייה האזרחית. הוא חיזק את כוח המשטרה המצומצם במחוז ביחידת "הגנה עצמית" שהקים ובה שירתו "פולקסדויטשה" (גרמנים-אתנים מקומיים). יחידה זו השתתפה במבצע אה בה, ביצעה מעשי רצח בקרב האוכלוסייה הפולנית וזכתה לגינוי מצד מושל הגנרלגוברנמן, הנס פרנק, שכינה אותה "כנופיית רוצחים". גלובוצניק החל ברדיפת היהודים והחרמת רכושם מיד עם היכנסו לתפקידו. הוא נמנה עם ראשוני אנשי האס אס שהקימו מחנות לעובדי כפייה (אחד ב-1939 והשני ב-1940).

ב-13 באוקטובר 1941 קיבל גלובוצניק הוראה מהימלר להשמיד את היהודים בשטח הגנרלגוברנמן ולבנות לשם כך מחנות השמדה. גלובוצניק היה אחראי לבניית מחנות ההשמדה בלז'ץ, מיידנק, סוביבור וטרבלינקה, שבהם נרצחו למעלה מ-1,500,000 בני אדם, רובם יהודים.

הוא היה אחראי גם על תפיסת רכושם של הנרצחים, ולאחר נפילת מוסוליני הוא הואשם בשדידת רכוש לעצמו, והועבר בספטמבר 1943 לשמש כמפקד האס אס והמשטרה באזור המבצעי החוף האדריאטי שמפקדתו הייתה בטריאסט. תפקידו היה לתפוס יהודים, פרטיזנים ומתנגדי הנאצים. הוא הקים את מחנה הריכוז וההשמדה ריזיירה די סן סאבה בטריאסט, שהיה מחנה ההשמדה היחיד באיטליה, ובו נרצחו למעלה מ-5,000 בני אדם.

בסוף המלחמה נסוג גלובוצניק עם אנשיו לדרום אוסטריה, שם נעצר על ידי משמר בריטי ב-31 במאי 1945, והתאבד על ידי נשיכת קפסולת ציאניד.

קישורים חיצוניים

• ביוגרפיה, באתר מט"ח