ראב
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום | הים האדריאטי |
| שטח | 93.6 קמ"ר |
| גובה מרבי | 408 מטר |
| נתונים מדיניים | |
| מדינה |
 קרואטיה |
| אוכלוסייה | 9,328 (2011) |
| עיר ראשית | ראב |
| תאריך גילוי | נזכר לראשונה 360 לפנה"ס |
 ראב במפרץ קוורנר | |
ראב (קרואטית Rab; איטלקית Arbe) הוא אי בים האדריאטי, בצפון-מערב קרואטיה. האי משתרע על פני שטח של 93.6 ק"מ ומתגוררים בו 9,328 תושבים. האי שייך מנהלתית למחוז פרימוריה-גורה, ונחשב לייעד תיירותי מועדף בים האדריאטי. העיר המרכזית באי היא העיר ראב השוכנת במרכז האי על חופו המערבי. בנוסף לעיר יש באי שבעה כפרים. תושבי האי נסמכים בעיקר על התיירות כענף התעסוקה העיקרי, וזה דחק כמעט לחלוטין את העיסוק בדיג, אך העיסוק בחקלאות עדיין נפוץ, והמקומיים מגדלים זיתים, גפנים וירקות. שירותי מעבורת מקשרים את ראב לאיים פג וקרק וכן לחוף הקרואטי.
גאוגרפיה ואקלים
האי שוכן במפרץ קוורנר מערבית לחוף קרואטיה, בין האיים פג מדרום, קרק מצפון וצרס ממערב. הוא עשוי מאבן גיר היוצרת שני מישורים מוגבהים, ושיא גובהו בהר קמניאק (Kamenjak) הנישא לרום של 408 מטר בצפון-מזרחו של האי. חלקו המזרחי של האי צחיח ומתאפיין בנוף קארסטי, בעוד שצידו המערבי מכוסה בחורש ים תיכוני. חופו של האי מפורץ ולאורכו מספר מפרצים, ולאורך חופו הדרום-מערבי שוכן האי הקטן והמוארך דולין (Dolin).
האקלים באי ים תיכוני מתון, והטמפרטורה הממוצעת בינואר מגיעה ל-6.7 °C ול-23.2 °C ביולי. כמות המשקעים השנתית מגיעה לכ-1,000 מ"מ בממוצע, ומספר השעות בהן זורחת השמש הוא גבוה במיוחד ועומד על 2,499 שעות בשנה בממוצע.
היסטוריה
האי ראב נזכר לראשונה על ידי היוונים בשנת 360 לפנה"ס ומאוחר יותר על ידי הרומאים אשר כינוהו "ארבה" (Arba). נראה כי השם ניתן לאי על ידי הליבורנים, שהיו תושביו המוקדמים ביותר הידועים של האי, והיישוב הליבורני בעיר ראב נקרה גם הוא בשם זה. ייתכן שהשם בא מהמילה הליבורנית "Arb" (ארב) שמשמעה "כהה" או "חשוך" בהקשרו של חורש ירוק, ועל כן ייתכן והתייחס לנופו המיוער של האי. הרומאים כבשו את ראב במאה ה-2 לפנה"ס, והקיסר אוגוסטוס הקים את חומותיה של העיר ראב והעניק לה מעמד של מוניקיפיום בשנת 10 לפנה"ס. האי התפרסם כמקום לידתם של מרינוס ה"קדוש" ושל ידידו לאו הקדוש במאה ה-3, שעקרו מאוחר יותר לאיטליה והקימו את היישובים שהיו ברבות הימים לסן מרינו ולסן לאו בהתאמה.
החל במאה ה-9 היה האי לחלק מהאימפריה הביזנטית, ולאחר מכן נשלט לזמן קצר על ידי הקרואטים, ולבסוף נכבש בידי לאיוש הראשון מלך הונגריה ב-1358. בתקופה זו נעשה בדרך כלל שימוש בשמו הלטינית של האי "Arbum" (ארבום). ב-1409 כבשה ונציה את האי, ובתקופה זו כונה "Arbe" (ארבה) שהוא שמו באיטלקית עד היום. השם הקרואטי של האי "Rab" (ראב) נזכר לראשונה רק במאה ה-15, אם כי ייתכן שהוא עתיק בהרבה. ב-1449 וב-1456 נפגע האי ממגיפות דבר שכילו באוכלוסייתו.
הסכם קמפו פורמיו מ-17 באוקטובר 1797 הביא לחיסולה של עצמאות ונציה, ומסר את ראב לידי בית הבסבורג. נפוליאון כבש את האי ב-1805, ובמסגרת הסכם שנברון מ-14 באוקטובר 1809, הוא היה לחלק מהפרובינציות הצרפתיות של איליריה עד שנת 1814, מועד בו שב לשלטונו של בית הבסבורג.
עם תום מלחמת העולם הראשונה ב-1918, עבר האי לשליטת איטליה מכוחה של ברית לונדון, אך זו ויתרה על השליטה בו ומסרה אותו לידי ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים במסגרת הסכם רפאלו שנחתם ב-1920. כתוצאה מכך עזבו את האי חלק גדול מתושביו האיטלקים.
מחנה הריכוז בראב
ערך מורחב – מחנה הריכוז ראב
במהלך מלחמת העולם השנייה כבשה איטליה הפשיסטית את האי באפריל 1941, וב-7 ביולי 1942 הקימה בכפר קמפור (Kampor) מחנה ריכוז לתושבים הסלאבים והיהודים של אזורי הכיבוש בקרואטיה ובסלובניה, שנודע בשם "מחנה ריכוז לאסירי מלחמה אזרחים - ארבה" (Campo di concentramento per internati civili di Guerra – Arbe). בשיא תפוסתו הוחזקו במחנה למעלה מ-10,000 איש, מהם יותר מאלף יהודים.
ערים תאומות
קישורים חיצוניים
- לשכת התיירות של האי
- האי באתר לשכת התיירות של קרואטיה
- אודות מחנה הריכוז בראב (איטלקית)
- אודות אתר הזיכרון למחנה הריכוז בראב
| הריביירה הקרואטית | ||
|---|---|---|
| ערים | דוברובניק • ספליט • רוביני • רייקה • טרוגיר • זאדאר • אופטיה • פורץ' • פולה • שיבניק | 
|
| איים | צרס • קרק • מלייט • ראב • פאג • ויס • לושין • דוגי אוטוק • בראץ' • הוואר • קורצ'ולה • קורנטי | |
| ערכים אחרים | מפרץ קוורנר • דלמטיה • הים האדריאטי • ולביט • איסטריה • האלפים הדינריים | |
23657207ראב