מלייט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מלייט
נתונים מדיניים
אוכלוסייה שגיאת לואה ביחידה יחידה:עיר בשורה 504: attempt to index field 'wikibase' (a nil value). (שגיאת לואה ביחידה יחידה:עיר בשורה 504: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).)
העיירה סוברה במזרח האי

מלייט (קרואטית Mljet; איטלקית Meleda) הוא האי הקרואטי הדרומי והמזרחי ביותר מבין האיים הגדולים בים האדריאטי. שמו של האי התפרסם בעיקר בזכות הפארק הלאומי השוכן בחלקו המערבי. בשנת 2006 התגוררו באי 1,237 תושבים, רובם המכריע קרואטים.

גאוגרפיה

מלייט הוא אי עשוי אבן גיר ודולומיט (מינרל), שטחו 98.01 קמ"ר, ואורך חופיו 135 ק"מ. האי ארוך וצר - אורכו 37 ק"מ ורוחבו כ-3 ק"מ בממוצע. האי שוכן מדרום לחצי האי פליישץ ומצר מלייט מפריד ביניהם. בחלקו הצפון-מערבי של האי, שוכן "האגם הגדול" (Veliko jezero) שהינו למעשה שלוחה של הים האדריאטי המחובר אליו בתעלת סולינה (Soline). התעלה נחפרה על ידי הנזירים הבנדיקטינים שהתגוררו באי. במרכזו של האגם הגדול אי קטן ועליו ניצב מנזר בנדיקטיני ובו כנסייה על שם מריה ה"קדושה". מערבית לאגם הגדול שוכן "האגם הקטן" (Malo jezero) המחובר אליו בתעלה שאורכה כ-30 מטר. בעקבות חיבורו של האגם הגדול אל הים, מושפעים שני האגמים ממשטר גאות ומימיהם מלוחים. מעשה נוסף של הנזירים אשר השפיע על המערכת האקולוגית של האי היה הבאת נמיות כדי לחסל את הנחשים ששרצו בו. הנמיות אכן חיסלו את הנחשים, ואחר כך השמידו מיני ציפורים רבים.

היסטוריה

תושביו הראשונים הידועים של האי היו האילירים, והוא "התגלה" על ידי היוונים אשר כינוהו מליטה (ביוונית Μέλι - "דבש") בשל הדבורים הרבות באי. בשנת 35 לפנה"ס נכבש האי על ידי הרומאים ועם חלוקתה של האימפריה הרומית, נותר בשליטת האימפריה הביזנטית. במאה ה-7 הושפע האי, כמו כל דאלמטיה, מהגעת השבטים הסלאבים. האי ניתן לנזירים בנדיקטינים מפוליה בשנת 1151, והנסיך הסרבי דסה (Desa) הקים עבורם את כנסיית מריה ה"קדושה" על האי שבאגם הגדול בסוף המאה ה-12. האפיפיור אינוצנטוס ה-3 קידש את הכנסייה עם סיום הקמתה ב-1198. האי סופח באופן רשמי לרפובליקה של רגוזה (דוברובניק) ב-1410, ולמנזר באי נודעה חשיבות אזורית רבה, אך זו ירדה במאה ה-18 כאשר מרכז הקהילה הבנדיקטינית עבר לדוברובניק השכנה. ב-1809 נזנח המנזר והמבנה שימש כמשרד היערנות המקומי וכמלון החל מ-1960. בשנת 1998 הוא הוחזר לרשות הכנסייה. בשנת 1960 הוכרז חלקו המערבי של האי כפארק לאומי. הכרזה זו הביאה להגברת זרם המטיילים לאי, אך התשתית התיירותית לא התפתחה באופן מיוחד (באי רק מלון אחד), ותיירים רבים פוקדים את האי במסגרת טיולי יום מדוברובניק או מקורצ'ולה הסמוכות.



גלריה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מלייט בוויקישיתוף


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0