לושין
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| קואורדינטות | 44°35′N 14°24′E / 44.583°N 14.400°E |
| ארכיפלג | Cres-Lošinj |
| נתונים מדיניים | |
| אוכלוסייה | 9,587 |
לושין (באיטלקית: Lussino; בוונטית: Lusin ולפני כן Osero; ביוונית עתיקה: Ἄψορρος; בלטינית: Apsorrus) הוא אי קרואטי בצפון הים האדריאטי, במפרץ קוורנר. הוא נמצא דרומה לעיר רייקה ומהווה חלק ממחוז פרימוריה-גורה. באי יש שש עיירות.
כביש פנימי עובר לאורכו של האי, וממנו ואליו ניתן להגיע במעבורת דרך האי צרס. באי נמצא שדה התעופה לושין.
גאוגרפיה
לושין הוא חלק מארכיפלג צרס-לושין. הארכיפלג כולל את שני האיים הגדולים צרס ולושין, כמה איים קטנים מיושבים ומספר איים קטנים בלתי מיושבים. צרס הוא הגדול ביותר בשטחו, ואחריו לושין. צרס ולושין מחוברים באמצעות גשר קטן בעיירה אוסור שעל הצרס. הנקודה הגבוהה ביותר הם ההרים טלברין (נקראים גם Osoršćica) שגובהו 588 מטרים (1,929 רגל) ובנט ניקולה (נקרא גם Sv. Mikul) שגובהו 557 מטרים (1,827 רגל). האי מורכב בעיקר מאבן גיר וסלעי דולומיט. ישנם מרבצי חול בחלקו המערבי של חצי האי קורילה.
לושין הוא האי ה-11 בגודלו באזור הים האדריאטי, אורכו 33 קילומטרים (21 מיל), כשהרוחב משתנה מ 4.75 קילומטרים (2.95 מיל) בצפון ובאמצע האי, עד 0.25 קילומטרים (0.16 מיל) ליד העיירה מאלי לושין. קו החוף הכולל של האי הוא 112.7 קילומטרים (70.0 מיל).[1][2]
בסביבות 2600 שעות שמש בשנה הופכות את האי ליעד תיירותי פופולרי בחודשי הקיץ, במיוחד עבור מבקרים סלובניים, גרמנים ואיטלקים מקרבת מקום. הלחות הממוצעת היא 70% והטמפרטורות הממוצעות הן 24 מעלות בקיץ ו-7 מעלות במהלך החורף.[3]
באי יש אקלים מתון וצמחייה ירוקת עד (כמו הדס, אלון ודפנה). עם זאת, כמו במקומות אחרים בים האדריאטי, לושין מתאפיין בהרבה רוחות.
היסטוריה
האי צרס והאי לושין היו מיושבים מאז התקופה הפרהיסטורית. מעידים על כך מבצרים למרגלות אוסורשצ'יקה וסביב נמל מאלי לושין. לפי תלמי, הרומאים קראו לאי זה אפסורוס (ביוונית עתיקה: Ἄψορρος),[4] והתייחסו לאיים לושין וצרס ביחד כאל אפסירטידס.בנוסף, נחפרו במספר אזורים באי חורבות של וילה כפרית רומית וכן השתמרו כמה כנסיות מבודדות קטנות מהתקופה הרומית. בימי הביניים היה לושין נחלה של האצולה של אוסור (אנ') ולא היה מאוכלס.
העדות הראשונה של מתיישבים מהיבשת הייתה ב-1280. בהתאם לחוזה עם אוסור, ההתיישבויות זכו לממשל עצמי ב-1389. השם לושין הוזכר לראשונה ב-1384. במקביל לדעיכתה ההדרגתית של אוסור מהמאה ה-15 ואילך, ההתיישבויות ולי לושין ומאלי לושין מילאו תפקיד חשוב יותר ויותר.
במאות ה-18 וה-19 התפתחו המסחר, בניית הספינות והספנות באי בצורה אינטנסיבית יותר. בשנת 1771 ביקר אלברטו פורטיס(אנ') בצרס ובלושין (שנקרא אז אוסרו) וכתב על ביקורו ספר מסע: Saggio d'osservazioni sopra l'isola di Cherso ed Osero.[5][6] לאחר נפילת הרפובליקה של ונציה ב-1797, לושין הפך למחוז של האימפריה האוסטרו-הונגרית של איסטריה במסגרת הסכם קמפו פורמיו. עד שנת 1900 הגיעה האוכלוסייה ל-11,615. בשנת 1921, היא נספרה כ-15,000.
התיירות הופיעה בלושין בפעם הראשונה בשנת 1885 עם הופעתה של תיירות מרפא. המלון הראשון בלושין, וינדובנה, נבנה בשנת 1887.[7]
בשנת 1919, לושין, עם אוכלוסייתה האיטלקית בחלקה, הפכה לחלק מאיטליה על פי תנאי חוזה סן ז'רמן, כפי שאושר על ידי הסכם רפאלו מ-1920. האי היה חלק מאיטליה עד 1943, כאשר הוא נכבש על ידי הוורמאכט הגרמני וכוחות קרואטים במהלך מלחמת העולם השנייה כחלק האזור המבצעי של החוף האדריאטי. ב-1945 האי ושאר חלקי קרואטיה הפכו לחלק מיוגוסלביה, עד שקרואטיה הכריזה על עצמאות מהפדרציה היוגוסלבית ב-1991.
בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה נרשמה הגירה משמעותי של אוכלוסיית האי דוברת האיטלקית לאיטליה ולמדינות אחרות. לפי המפקד האחרון מספר האזרחים דוברי האיטלקית בלושין היה 557 (6.64% מכלל אוכלוסיית התושבים הרשמיים). לפני עצמאותה של קרואטיה מהפדרציה היוגוסלבית, המפקדים הרשמיים דיווחו כי המיעוט דובר האיטלקית קטן בהרבה (נתונים שצוטטו במפקד הרשמי שנערך ב-1981 מראים שהמיעוט האיטלקי היווה רק 1.5% מאוכלוסיית התושבים). גולים באיטליה וברחבי העולם מפרסמים ניוזלטר[8] השומר על הזיכרונות והמסורות שלהם. על האי איטלקית פופולרית כשפה שנייה.
אנשים ואמנות
- אגוסטינו סטרולינו (נולד ב-10 באוקטובר 1914 במאלי לוסיני; נפטר ב-14 בדצמבר 2004 ברומא) היה מלח ושייט סירות מפרש איטלקי, שזכה במדליית זהב אולימפית אחת באולימפיאדת הקיץ 1952 (הלסינקי) ובמדליית כסף אחת בקיץ 1956 אולימפיאדה (מלבורן) במעמד סטאר, ושמונה אליפויות אירופה רצופות (1949–56) ושתי אליפויות עולם (1952–53) במעמד זה והיה אלוף עולם במקצה 5.5 מטר. ההתנסויות הראשונות שלו היו הפלגה במפרץ קוורנר, והוא למד להפליג בהגעה לבית הספר באמצעות הסירה שלו.[9]
- גאודנטיוס מאוסרו: נולד בשנת 1000 לספירה וניהל את מחוז אוסרו (אוסור) כבישוף ומאוחר יותר הפך לקדוש ופטרון האי. האגדה מספרת שהוא גירש את כל הנחשים הארסיים מהאיים בעודו מסתתר במערה מפני רודפיו. שרידיו נמצאים כעת במזבח הכנסייה הנושאת את שמו באוסור.
- משפחת בוני הספינות של קוסוליץ' מקורה בלושין כנראה לפני המאה ה-18 ועלתה לגדולה באזור, ולבסוף הקימה עסק ספנות מצליח בוונציה וברחבי העולם, שם קו קוסוליץ' הפך למוניטין.
- אפוקסיומנוס הקרואטי (אנ'): ("המגרד") הוא פסל ברונזה שראשיתו במאה ה-1 או ה-2 לפני הספירה. סוג זה של דמות פותח לראשונה על ידי הפסל היווני ליסיפוס מהמאה ה-4 לפני הספירה. הוא התגלה מתחת למים בארכיפלג לושין ליד האי הבלתי מיושב ולה אורג'ולה. ערוץ לושין היה נתיב ניווט תכוף המוביל לחלק הצפוני של הים האדריאטי, לאיסטריה ואיטליה. מאמינים שמקור הפסל מספינה רומית, אם כי אין שרידים נוספים. המגרד היא אחת המוסכמות היווניות בייצוג ספורטאי, שנלכד בפעולה המוכרת של גירוד זיעה ואבק מגופו עם הכלי הקטן המעוקל שהיוונים כינו סטריגיל. הפסל שוכן כעת במוזיאון לושין בנמל מאלי לושין.[10]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^
Duplančić Leder, Tea; Ujević, Tin; Čala, Mendi (ביוני 2004). "Coastline lengths and areas of islands in the Croatian part of the Adriatic Sea determined from the topographic maps at the scale of 1 : 25 000" (PDF). Geoadria. Zadar. 9 (1): 5–32. doi:10.15291/geoadria.127. נבדק ב-2019-12-17.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "About the island | Geography". Tz-malilosinj.hr. אורכב מ-המקור ב-2011-07-20. נבדק ב-2013-03-26.
- ^ "About the island | Climate". Tz-malilosinj.hr. אורכב מ-המקור ב-2010-12-01. נבדק ב-2013-03-26.
- ^ "LacusCurtius • Ptolemy's Geography — Book II, Chapter 15". Penelope.uchicago.edu. נבדק ב-2013-03-26.
- ^ "FORTIS, Alberto".
- ^ Fortis, Alberto (1771). Saggio d'osservazioni sopra l'isola di Cherso ed Osero. נבדק ב-14 באוגוסט 2018.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ "Povijest". www.visitlosinj.hr. נבדק ב-2023-05-29.
- ^ "Home". www.lussinpiccolo-italia.net. 2011-12-21. נבדק ב-2013-03-26.
- ^ "Agostino Straulino". Starclass.org. אורכב מ-המקור ב-2013-03-05. נבדק ב-2013-03-26.
- ^ "Losinj". Tz-malilosinj.hr. 1999-04-27. אורכב מ-המקור ב-2011-07-20. נבדק ב-2013-03-26.
| הריביירה הקרואטית | ||
|---|---|---|
| ערים | דוברובניק • ספליט • רוביני • רייקה • טרוגיר • זאדאר • אופטיה • פורץ' • פולה • שיבניק | 
|
| איים | צרס • קרק • מלייט • ראב • פאג • ויס • לושין • דוגי אוטוק • בראץ' • הוואר • קורצ'ולה • קורנטי | |
| ערכים אחרים | מפרץ קוורנר • דלמטיה • הים האדריאטי • ולביט • איסטריה • האלפים הדינריים | |
38414635לושין