צרס

האי צרס במפרץ קוורנר

צרס (קרואטית Cres; איטלקית Cherso; לטינית Crepsa) הוא האי הגדול בקרואטיה.

גאוגרפיה

האי שוכן במפרץ קוורנר בצפונו של הים האדריאטי, בין האי לושין מדרום, לאי קרק ולחצי האי איסטריה מצפון. שטחו של האי הוא 450.77 קמ"ר, אורכו 66 ק"מ ורוחבו בין 2 ל-12 ק"מ. צרס והאי השכן לו, לושין, היו בעבר אי אחד, אך כיום מפריד מצר ים שרוחבו 11 מטרים בלבד בין שני האיים, וגשר מקשר בין שתי גדותיו. אורך חופיו של האי כ-270 ק"מ והאקלים השורר בו הוא ים תיכוני. אגם ורנה (Vrana) ששטחו 5.75 קמ"ר הוא האגם היחיד על האי. עומקו המרבי של האגם הוא 76 מטר, דהיינו כ-50 מטרים מתחת לפני הים, והוא משמש כמקור מי השתייה לצרס ולאי השכן לושין. לפי אגדה מקומית שוכנת טירה על קרקעית האגם ובעת שרוח נושבת במקום, ניתן, לעיתים, לשמוע את פעמון הטירה מצלצל.

היסטוריה

קיימות עדויות לכך שהאי צרס היה מיושב כבר בתקופת האבן. היוונים העניקו לצרס וללושין את השם המשותף "אפסירטידס", ובמאה ה-1 לפנה"ס נכבשו שני האיים על ידי הרומאים. עם חלוקת האימפריה הרומית, נותר האי צרס בשליטת האימפריה הביזנטית, ובמאה ה-6 הגיעו אליו ראשוני השבטים הסלאבים. בשנים 1000 עד 1358 נשלט האי על ידי ונציה, ולאחר מכן עבר לידיהם של המלכים הקרואטים-הונגרים. ב-1409 חזר האי לשליטת ונציה שהחזיקה בו עד סוף המאה ה-18. בעקבות הסכם רפאלו סופח האי לאיטליה ב-1920. ב-1945 היה האי לחלק מיוגוסלביה, ומאז שהתפרקה ב-1991, הוא שייך לקרואטיה.

אוכלוסייה וכלכלה

באי התגוררו בשנת 2001 3,184 תושבים, רובם המכריע בעיר צרס (2,959 תושבים). רוב התושבים מתרכזים לאורך חופו המערבי של האי. נתוניו של האי הביאו להתפתחות התיירות המהווה את ענף התעסוקה העיקרי, לצד דיג וחקלאות. בשל מבנהו הארוך וצר של האי, עובר כביש אחד לאורכו מנמל המעבורת שבצפונו ועד לגשר המחבר אותו עם האי לושין, סמוך לעיירה אוסור (Osor).

גלריה

• 
  העיירה לובניצה
• 
  העיירה בלי
• 
  הנמל בעיר צרס
• 
  העיר צרס

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא צרס בוויקישיתוף

• אתר העיר צרס (בקרואטית)
• אתר לשכת התיירות של צרס (באנגלית)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23657206צרס