עקב אדום-זנב
 עקב אדום-זנב
| |
|---|---|
עקב אדום-זנב
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | דורסי יום |
| משפחה: | נציים |
| סוג: | עקב |
| מין: | עקב אדום-זנב |
| שם מדעי | |
 Buteo jamaicensisגמלין, 1788 | |
| תחום תפוצה | |
| |
עקב אדום-זנב (שם מדעי: Buteo jamaicensis) הוא מין של עוף דורס בגודל בינוני המשתייך לסוג עקב שבמשפחת הנציים.
מאפיינים
העקב אדום-הזנב מצוי ומתרבה כמעט בכל שטחי צפון אמריקה, ממערב אלסקה וצפון קנדה בצפון ועד פנמה ואיי הודו המערביים בדרום, והוא אחד ממיני העקב הנפוצים ביותר ביבשת זו. ישנם בסביבות 14 תת-מינים, השונים זה מזה בתחום התפוצה ובמראה החיצוני. העקב אדום-הזנב הוא ממיני העקב הגדולים באמריקה הצפונית. משקלו נע בין 690 ל-2,000 גרמים, אורך גופו נע בין 45 ל-65 סנטימטרים, ומוטת כנפיו נעה בין 110 ל-154 סנטימטרים[1]. אצל העקב אדום-הזנב קיימת דו-צורתיות זוויגית, המתבטאת בכך שהנקבות קטנות ב-25% מן הזכרים.
תבנית הנוצות וצבען משתנה בין תת-המינים השונים, והנוצות עשויות להיות בהירות, כהות או אדמוניות. באופן כללי, הבטן בהירה יותר מן הגב ומן הראש, ועל גביה דוגמאות פסים חומים-כהים. הזנב בצבע אדום-חום (ומכאן מקור שמו של העקב), המקור קצר וכהה, וצורתו המאונקלת אופיינית למקורם של עופות דורסים[2]. בסיסי המקור והרגליים צהובים[1]. חושי הראייה והשמיעה של העקב אדום-הזנב חדים במיוחד.
העקב אדום-הזנב מצוי בשפע משום שהוא מסוגל לחיות במגוון רחב של בתי גידול וסביבות מחיה, כולל מדבריות, ערבות, יערות מחטניים ונשירים, יערות גשם טרופיים, שדות חקלאיים ואזורים אורבניים[3]. הוא מצוי בכל צפון אמריקה, להוציא אזורים נרחבים של יערות רצופים ואת האזור הארקטי. מבחינה חוקית, העקב אדום-הזנב הוא בעל-חיים מוגן במקסיקו, בקנדה ובארצות הברית. העקב אדום-הזנב הוא עוף פופולרי בתחום הבזיירות (ציד בעזרת בזים ועופות דורסים אחרים), בייחוד בצפון אמריקה: קרוב ל-60% מהעופות מתחת לגיל שנה הנלקחים מהטבע לאימון ולשימוש בתחום הבזיירות הם עקבים אדומי זנב. לעקב אדום-הזנב הייתה חשיבות גם בתרבות האינדיאנית. נוצותיו נחשבו לקדושות בקרב שבטים מסוימים, ונעשה בהן שימוש בטקסים דתיים שונים.
העקב אדום-הזנב הוא טורף סתגלתן. תזונתו מבוססת בעיקר על יונקים קטנים, אך היא כוללת גם עופות וזוחלים. התזונה משתנה בהתאם לאזור המחיה ולעונת השנה, אך היא כוללת בדרך כלל את ארנבון היער, הפסיון, השליו ומינים שונים של מכרסמים[4]. כן הוא יכול לצוד אווזאים, עטלפים, חדפיים, נחשים, לטאות, סרטנאים וחרקים, ולעיתים אף דגים כגון קרפיונים ושפמנוניים[5]. העקב אדום-הזנב עט על טרפו מגבוה, ותופס אותו בעודו עף בעזרת טפריו החדים.
העקב אדום-הזנב מגיע לבגרות בגיל שלוש שנים. הוא מנהל מערכת יחסים מונוגמית, ומקים קן עם אותה הנקבה במשך שנים רבות. הזוג שומר על הטריטוריה שלו, גם לאורך עונות רביה שונות. הרבייה מתרחשת באביב. בראשיתה אפשר לצפות בזוג כשהם עפים באוויר במעגלים רחבים ומפיקים קריאות צווחניות. מצגי ראווה שאורכים כ10 דקות. בנוסף הזכר מבצע מופעים של צלילות עמוקות שמסתיימות בנסיקה. הזוג בונה על גבי עץ גדול קן עשוי מענפים ומרופד בקליפות-עץ, במחטי אורן, בגבעולים וכדומה. בתחילת אפריל גודל התטולה נע בין ביצה אחת לחמש ביצים. הן הזכר והן הנקבה דוגרים על הביצים, אך הנקבה דוגרת בדרך כלל יותר מן הזכר, שמביא לה מזון בשעה שהיא דוגרת. הביצים בוקעות 28–35 ימים לאחר ההטלה, ואחרי 42–46 ימים הגוזלים מתחילים לעזוב את הקן לסיבובי תעופה קצרים. הצמחת הנוצות עשויה לארוך מעל 10 שבועות, שבמהלכם לומדים הגוזלים לעוף ולצוד[1]. בטבע, מגיע העקב אדום-הזנב לגיל 10–15 שנים בממוצע[6].
גלריה
עקב אדום-זנב אוכל את טרפו
עקב אדום-זנב ושני גוזלים בקן
עקב אדום-זנב בעת תעופה
קישורים חיצוניים
- מידע ודוגמיות קול של עקב אדום-זנב, באתר אוניברסיטת קורנל
- עקב אדום-זנב, ב"רשימה האדומה" של ה-IUCN
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 Dewey, T. and D. Arnold. Buteo jamaicensis. Retrieved on 5 June, 2007.
- ^ Buteo jamaicensis. U.S. Geological Survey. Retrieved on 5 June, 2007.
- ^ Buteo jamaicensis. IUCN red list. Retrieved on 20 June, 2007.
- ^ Red-tailed Hawk - Buteo jamaicensis. Hawk Conservancy Trust. Retrieved on 5 June, 2007.
- ^ Terres, John K. (1980). The Audubon Society Encyclopedia of North American Birds. New York, NY: Knopf, 1109. מסת"ב 0394466519.
- ^ Red-tailed Hawk. southwest wildlife, 2007
