חדפיים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המונח "חדף" מפנה לכאן. לערך העוסק בסוג טקסונומי במשפחת החדפיים, ראו חדף (סוג).
קריאת טבלת מיוןחדפיים
מיני חדפים שונים
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: אוכלי חרקים
משפחה: חדפיים
שם מדעי
Soricidae
Sorex alpinus
Suncus murinus
Blarina brevicauda
Crocidura sicula

חַדַּפִּיִּים[1] (שם מדעי: Soricidae) היא משפחה בסדרת אוכלי חרקים של מחלקת היונקים. משפחה זו היא הגדולה ביותר בסדרת אוכלי החרקים, ובה 20 סוגים וכ-360 מינים, וייחודה בכך שהפרטים בה הם הקטנים ביותר בסדרה ובמחלקת היונקים בכלל. המין הקטן ביותר במשפחה, החדף הזעיר, מגיע לגודל של 5 ס"מ ולמשקל של שני גרם בלבד.

מאפיינים

למרות דמיונם של החדפים לעכברים, הם אינם קרובים - העכברים משתייכים לסדרת המכרסמים. ניתן להבחין ביניהם לפי העובדה שלמכרסמים ארבע אצבעות, בעוד לחדפים חמש.

מקור השם חדף בצירוף המילים חד־אף, ואכן לבני משפחה זו אפים מחודדים, ובהתאם - חוש ריח מצוין, והם משתמשים בריחות גם לתקשורת וכנראה גם לדחיית טורפים. החדפים, כפי שעולה משם סדרתם, ניזונים בעיקר מחרקים, אך גם מפרוקי רגליים וחסרי חוליות אחרים, ולעיתים אף חוליתניים קטנים. שיטות הציד שלהם מגוונות, וחלק מהמינים אף צד באמצעות ארס.

החדפים נפוצים בכל גופי האדמה הגדולים פרט לגינאה החדשה, אוסטרליה וניו זילנד. בדרום אמריקה ניתן למצוא אותם בצפון הטרופי.

משערים שישנם מינים מסוימים של חדפים אשר מאתרים את מקומם באמצעות גלי קול בתדרים על-קוליים וקליטת ההד המוחזר מהסביבה (בדומה למיני עטלפים).

מיון

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חדפיים בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ מילון בעלי חיים נכר (תשל"ב), 1972. האקדמיה ללשון העברית