תל אור
היישוב תל אור הוקם בשנת 1932 בסמוך לתחנת הכוח בנהריים אשר בעבר הירדן המזרחי, כשכונת מגורים לפועלי התחנה, והתקיים עד כיבושו בידי הירדנים במלחמת העצמאות 1948. היישוב היה "יישוב-מפעל", והוקם כיישוב מתוכנן בקפידה וחברת מופת בדוגמת העקרונות שהנחו מתכנני יישובי מפעל ברחבי העולם כגון פולמן ליד שיקגו.[1]
היסטוריה
ערך מורחב – נהריים
בשנת 1928 החל המהנדס פנחס רוטנברג להקים את מפעל תחנת הכוח נהריים בשטחה של ממלכת ירדן. המפעל הוקם בנקודה בא מתחבר נהר הירמוך עם נהר הירדן, ומטרתו הייתה לנצל את זרימת המים על מנת להפיק חשמל עבור יישובי ארץ ישראל.
לצד המפעל בנהריים נבנה היישוב תל אור, שהיה היישוב היהודי היחיד באותה העת בעבר הירדן המזרחי. תל אור נועדה למגורים עבור פועלי הקבע של תחנת הכוח ומשפחותיהם, מתוך שאיפה שהישוב יתפתח ויהפוך ליישוב חקלאי ולסמן הגבול המזרחי של ישראל.
עקב בידודו של היישוב ועל אף מספר המשפחות המצומצם שגר בו, הוקמו במקום מרפאה, גן ילדים ואף בית ספר לילדי העובדים, על ידי המחנך יוסף חנני. חשיבותו הרבה של היישוב הייתה מיקומו כישוב היהודי היחיד ממזרח לירדן ומדרום לירמוך.
בזמן מלחמת העצמאות, עקב המצב הביטחוני הקשה, הפסיקה תחנת הכוח בנהריים לפעול ולהפיק חשמל לאחר יותר מ-15 שנות עבודה. היישוב תל אור נעזב והתרוקן מיושביו לאחר קרב ממושך עם הלגיון הירדני אשר הציב בפני המתיישבים אולטימטום להיכנע או לעזוב את המקום. המפעל בנהריים והישוב תל אור נכבשו בידי הירדנים, נבזזו ונהרסו. כיום תחנת הכוח בנהריים וגם היישוב החרב תל אור נמצאים מעבר לגבול ישראל, בשטח ירדן.
קישורים חיצוניים
- נדב מן, זכרונות מנהריים: סיפור 'מחשמל' על גבורה וציונות, ynet, 20.7.12
הערות שוליים
