אוגדה

סימון נאט"ו לאוגדת חי"ר

אוגדה או דיוויזיה (באנגלית: Division) היא יחידה צבאית שכפופה לגיס (קורפוס בלעז), מורכבת משתיים עד חמש חטיבות או רגימנטים וכוללת בדרך כלל בין 13,000 ל-20,000 חיילים. האוגדה היא יחידה בעלת יכולת פעולה עצמאית לחלוטין, וכוללת יחידות מסתערות ויחידות תומכות לחימה – סיוע אווירי, סיור, הנדסה קרבית, מודיעין צבאי, לוגיסטיקה ועוד.

סוגי אוגדות

אוגדת חיל רגלים

אוגדת חיל רגלים היא אוגדה שהדרג הלוחם העיקרי בה מורכב מחיל רגלים. סוג אוגדה זה הוא מהוותיקים בעולם. אוגדת חיל רגלים כוללת כמה סוגי יחידות משנה כגון: אוגדות רגילות, אוגדות קלות, אוגדות נחתים ואוגדות צנחנים.

יחידות מהסוג הזה עדיין מקובלות בעולם. חיילים באוגדות אלה חמושים בדרך כלל בנשק קל מסוגים שונים ובדרך כלל יש להם גם יחידות ארטילריה אורגניות או יחידות ארטילריה שמתווספות אליהן. כיום מקובל לצייד יחידות אלה גם בנגמ"שים.

בצה"ל, קיים גדוד סיור מיוחד ובו פועל כגוף אחד בתור יחידה מובחרת ויכולות צבאיות מיוחדות עם לוחמים המתמחים בנושא החבלה והנדסה קרבית, טילי נ"ט, סיור ומודיעין.

ההבדל בין אוגדה "קלה" לרגילה הוא במשקל הכולל של הציוד ורמת הניידות. לרוב, חייל באוגדה קלה יהיה חמוש בציוד קל יותר (למשל יחידות סיוע יכילו תותחים בקוטר קטן יותר) ויהיו להם אמצעי תובלה רבים יותר.

יחידות צנחנים בסדר גודל של אוגדה הן נדירות יחסית וקיימות רק בצבאות גדולים. לרוב מדובר ביחידות עלית מאומנות היטב. לרוב חימושן קל יותר מזה של האוגדות הרגילות.

אוגדות נחתים קיימות כיום רק בצבא האמריקאי. תפקידם דומה לזה של אוגדות הרגילות, אך הן גם מאומנות לצליחת סער של מכשולי מים או צליחה מתוך נחתות.

אוגדה הררית

אוגדה שנועדה להילחם בהרים קשים למעבר. יחידות אלה מאומנות לתנאים אלה וציודם מותאם לכך. לדוגמה: התותחים של יחידות אלה יכולים להתפרק לחלקים קטנים יותר. גם תובלה של היחידות אלה יכולה לכלול רכיבים שאין באוגדות רגילות כגון בהמות משא דוגמת פרדות שיכולות לעבור במקום שבו תתקע כל משאית.

אוגדה ממוכנת ומשוריינת

בצה"ל, תחת כל אוגדת שריון ואוגדת רגלים סדירה ומילואים יחדיהן יש יחידות הנדסה קרבית הפועלות בלחימה רגלית ולחימה ממוכנת יחד עם כוחות היבשה, שלושת הכוחות הללו (שריון, רגלים, הנדסה) היא אוגדה שלמה ויוצרת צוות קרב חטיבתי בזמן אימוני שגרה ולחימה בשטח האויב. בנוסף לכוחות היבשה, מתלווים לעיתים גם כוחות ארטיליריה, סיוע אווירי, יחידות מיוחדות (כמו כלבנים) ותמונות מודיעין.

אוגדה הבנויה על חיל רגלים ממוכן הייתה מקובלת במלחמת העולם השנייה. יחידות אלה עשו שימוש נרחב באמצעי תובלה, בין היתר בנגמ"שים. הסיבה ליצירתן הייתה, היעדר אמצעי תובלה המספיקים לכל הצבא והצורך להוסיף יחידות חיל רגלים שילחמו לצד יחידות השריון. לרוב, יחידות אלה כללו גם טנקים (בדרך כלל במספר קטן בהרבה מהתקן של אוגדות שריון) ותותחים מתנייעים. כיום יחידות אלה לא מקובלות וגם חיל רגלים רגיל משתמש בנגמ"שים.

אוגדות שריון הן החזקות ביותר. לרוב כוללות כמה מאות טנקים ומשמשות כחוד החנית בהתקפה לשבירת קווי האויב.

אוגדות שריון כוללות גם אמצעי סיוע כגון ארטילריה וחיל רגלים. הסיבה להכללת יחידות אלה באוגדות שריון, שיש להן לכאורה תותחים משל עצמם היא אופן הלחימה השונה. תותחי טנקים יורים בדרך כלל בכינון ישיר ולא כל כך יעילים לירי תלול מסלול. כמו כן, מקלעי הטנק אמנם יכולים להגן עליו במידה מסוימת מחיל רגלים עוין, אך בסביבה עתירת אמצעי נ"ט, המקלע לא יספיק ויש צורך בחיל רגלים שיגן על הטנק.

כמו כן, נהוג להוסיף ליחידות שריון יחידות הנדסה קרבית כסיוע בלחימה רגלית בשטח אורבני ופתוח, לחימה ממוכנת עם כלי רכב קרביים משוריניים, להגברת כושר הפריצה של השריון, התגברות על מכשולים ופינוי שדות מוקשים, והתעסקות בכל תחום החבלה וההנדסה הקרבית הצבאית.

אוגדות פרשים

אוגדות פרשים, בדומה לאוגדות הרגלים הן מהוותיקות ביותר בעולם. כיום לא נותרו עוד יחידות כאלה בצבאות מתקדמים מבחינה טכנולוגית ואת מקומן תפסו יחידות ממוכנות ומשוריינות. בעת קיומן הורכבו מכל סוגי הפרשים, מקלים עד כבדים וסיוע ארטילרי ניתן להן בארטילריה רכובה.

תפקידן היה לרוב, סיור ותקיפת אגפי האויב, רדיפה אחרי אויב מובס וכיוצא באלה. בהמשך, עם התפתחות הנשק האוטומטי הפכו יחידות הפרשים לסוג של חיל רגלים רכוב על סוסים והלוחמים נלחמו פעמים רבות על רגליהם ולא על גבי סוסים.

בישראל

אוגדה בצה"ל היא יחידה בדרג המבצעי שכפופה לפיקוד או לגיס, ומורכבת משלוש עד חמש חטיבות. אוגדות ראשונות בצה"ל היו יחידות ארעיות ורק ב-16 בדצמבר 1968 (כשנה וחצי לאחר מלחמת ששת הימים) הוחלט כי עוצבת היסוד הקבועה בצה"ל תהיה אוגדה ולא חטיבה, בד בבד עם החלטה על הקמת אוגדה קבועה להגנה במרחב סיני.

באוגדה ישראלית משוריינת בתקן מלא מעל ל-300 טנקים. בצבאות אחרים אוגדה משוריינת יכולה לכלול גם כ-100 טנקים בלבד. מפקד אוגדה בצה"ל הוא קצין בדרגת תת-אלוף, וקודם ליצירת דרגה זו דרגת מפקדי אוגדה הייתה אלוף. בצבאות העולם מפקד אוגדה הוא קצין בדרגת מייג'ור גנרל. אוגדה צבאית צה"לית מכילה חיל שריון, חיל רגלים, חיל הנדסה קרבית, חיל תותחנים ויחידות סיוע בתחום המודיעין, הלוגיסטיקה וסיוע אווירי.

במבצע קדש ובמלחמת ששת הימים היו קיימות בצה"ל אוגדות ייעודיות שהוקמו על פי הצורך המבצעי, אך עקב מלחמת ההתשה הוקמו אוגדות קבע גיזרתיות כמו אוגדה 252.

אוגדות בצה"ל

• אוגדות סדירות
  • אוגדה 36 (עוצבת געש) – אוגדה משוריינת בפיקוד הצפון
  • אוגדה 98 (עוצבת האש) – אוגדה מוצנחת בפיקוד המרכז
  • אוגדה 162 (עוצבת הפלדה) – אוגדה משוריינת בפיקוד הדרום
• אוגדות מילואים
  • אוגדה 146 (עוצבת המפץ) – אוגדה משוריינת בפיקוד הצפון
  • אוגדה 99 (עוצבת הבזק) – אוגדת חי"ר בפיקוד המרכז
  • אוגדה 252 (עוצבת סיני) – אוגדה משוריינת בפיקוד הדרום
  • אוגדת יערה- אוגדת חי"ר קלה בפיקוד העורף
• אוגדות מרחביות
  • אוגמ"ר 210 (עוצבת הבשן) – אזור רמת הגולן
  • אוגמ"ר 91 (עוצבת הגליל) – אוגדת גבול הצפון
  • אוגמ"ר 877 (עוצבת אזור יהודה ושומרון)
  • אוגמ"ר 143 (עוצבת שועלי האש)
  • אוגמ"ר 80 (עוצבת אדום) – אוגדה משוריינת בפיקוד הדרום

מפקד אוגדה בצה"ל

מפקד אוגדה או בקיצור מאו"ג הוא קצין בדרגת תת-אלוף (בצבאות אחרים בעולם קצין בדרגת מייג'ור גנרל) העומד בראש יחידה צבאית אשר כפופה לפיקוד או לגיס ומורכבת בדרך כלל משלוש חטיבות משוריינות (או שתיים משוריינות ואחת חי"ר), אגד ארטילרי, גדוד הנדסה ואגד תחזוקה. תפקיד המאו"ג בצה"ל משתנה בהתאם לסוג האוגדה עליה הוא מופקד: אוגדה סדירה (לדוגמה אוגדה 36 "עוצבת געש" בפיקוד צפון), אוגדה מרחבית (לדוגמה אוגמ"ר איו"ש) ואוגדת מילואים (לדוגמה אוגדה 99 "עוצבת הבזק").

תפקיד המאו"ג בקרב

האוגדה מכילה מרכיבים המאפשרים לה להתמודד בכוחות עצמה עם יעדים טקטיים ולעיתים גם עם יעדים מערכתיים, ולכן מפקד אוגדה פועל בתחומים שונים ונרחבים המחייבים אותו להתמודד עם המורכבות הנובעת מכך: היקף מידע המגיע ממקורות מודיעין רבים ומגוונים; כמות דיווחים, עדכונים ודרישות של יחידות-משנה ושל הרמה הממונה; מגבלות שליטה על הכוחות עקב המרחקים הגדולים בין היחידות; קצב התרחשויות מהיר הנובע משורה של קרבות המתנהלים במקביל וכדומה. שפע המידע, קצב האירועים וכמות המבצעים שמפקד האוגדה נדרש להתייחס אליהם מטילים עליו אחריות כבדה, יותר מאשר על כל מפקד שדה אחר. ברמה זו של פיקוד, ראוי שהמפקד יקיים עבודת מטה ונוהלי קרב מסודרים לשם מיצוי עוצמת האוגדה ביעילות וברציפות.

תחומים מסוימים מייחדים מפקד אוגדה לעומת מפקדי שדה בדרג נמוך יותר: ניהול קרבות רצוף לאורך זמן, הפעלת אגד ארטילרי ותיאום סיוע אווירי, ניהול קרב עכשווי ונוהל קרב להמשך לחימה במקביל, מוטת שליטה גדולה יותר ביחידות משנה, צורך ממשי להיעזר בקציני מטה ועוד. בכישורים הנדרשים ממפקד אוגדה מודגשים היבטים שונים מאלה המודגשים בכישוריהם של מפקדים זוטרים יותר. בדרגי הפיקוד של מפקד מחלקה ומפקד פלוגה הדגש הוא במקצועיות בהפעלת אמצעי הלחימה שברשותם. ככל שהרמה עולה, הדגש מוסט לעבר כושר החשיבה. מפקד אוגדה נדרש לכושר חשיבה שיהיה בד בבד הן רחב והן ממוקד.

נושאי התפקוד של מפקד האוגדה בקרב הם: הבנת הכוונה של הרמה הממונה ונכונות לפעול ברוחה; הבנת התרחיש בשדה הקרב; כושר קבלת החלטות ויכולת פיקוד ושליטה על כוחות רבים.

הכשרת מפקדי אוגדות בצה"ל

קצינים המיועדים לפיקוד על אוגדות נדרשים לעבור קורס מפקדי אוגדות – קורס פיקודי צה"לי, המועבר במסגרת זרוע היבשה ובאחריות פיקוד ההכשרות והאימונים.

הקורס חודש לאחר מלחמת לבנון השנייה כלקח מביקורת שנמתחה על רמת ההכשרה של מפקדי האוגדות והתפקוד שלהם בקרב. אורך הקורס כחודשיים. מתקבלים אליו קצינים בדרגות תת-אלוף ואלוף-משנה, חלקם מפקדים בפועל על אוגדות, חלקם עתידים לפקד על אוגדה וחלקם אנשי חיל האוויר ואגף המודיעין.

צל"ש מפקד האוגדה

בצה"ל קיימים שלושה סוגי עיטורים וארבעה סוגי צל"ש (ציון לשבח) אשר ניתנים לחיילים יחידים או ליחידות שלמות. הענקת הציון לשבח נעשית לפי שיקולו האישי של מפקד בכיר, לרוב העומד בראש אגף, זרוע, פיקוד, חטיבה או אוגדה. המפקד ממליץ לוועדה המוסמכת בנושא על החייל שלדעתו זכאי לצל"ש בשל הצטיינות יתרה בעת מילוי התפקיד, והוועדה תהיה אחראית על דחיית בקשתו או אישורה. במקרים מסוימים, בהתאם לגבורה שהפגין החייל, תמליץ הוועדה על הענקת העיטור במקומו של הצל"ש ותעביר את המלצותיה לרמטכ"ל המכהן.

צל"ש מפקד האוגדה הוא השלישי בחשיבותו (לאחר צל"ש הרמטכ"ל וצל"ש אלוף). הוא מוענק על פי המלצת מפקד האוגדה ומעוצב כפס ירוק כהה, שבמרכזו חרב מוצלבת עם ענף עץ זית. נכון לפברואר 2015, קיבלו 183 חיילים את צל"ש מפקד האוגדה. על ייחודיותו של צל"ש מפקד האוגדה ניתן ללמוד מדבריו של פרופ' אסא כשר: "האוגדה היא כוח צבאי שהרכבו וגודלו נותנים לו מידה רבה של עצמאות. צל"ש המוענק על ידי מפקד האוגדה הוא צל"ש המוענק בשמה של מסגרת צבאית המפעילה עשרות אלפי חיילים. בעלי צל"ש כזה נבחרים מקרב חיילים רבים וטובים. המצטיינים הללו אמורים להיות יוצאי דופן".

מדינות אחרות

כיום צבא בריטניה כולל חמש אוגדות סדירות, צבא ארצות הברית כולל 10 אוגדות סדירות ו-8 במילואים (המשמר הלאומי), וחיל הנחתים האמריקני כולל 3 אוגדות סדירות ואחת במילואים.

לקריאה נוספת

• מאיר פינקל, המטכ"ל, הוצאת מודן, 2020, פרק 10 – הקמת אוגדה מרחבית בסיני, עמודים 347–354

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אוגדה בוויקישיתוף

• מושגי יסוד – הדיביזיה החדשה, מערכות 2, נובמבר 1939
• דיביזיות מוביליות בעבר ובהווה, מערכות גיליון מחנות, ינואר 1940
• דני אשר, ‏מכפיל כוח ששינה כיוון – מפקדות האוגדה, מערכות 471, מאי 2017
• אפרים לפיד, האוגדה הראשונה בקרבות של צה"ל – צדק היסטורי, ביקורת על ספרו של בני מיכלסון, IsraelDefense,‏ 1 באפריל 2024
• אל"ם (מיל') ד"ר בני מיכלסון, האוגדה הראשונה (פודקסט), באתר מערכות, 10 באפריל 2024
• אוגדה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39826813אוגדה