סופרייר הילס
 | |
| סופרייר הילס בשנת 2007 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג הר | הר געש שכבתי פעיל |
| גובה | 1,050 מטר[1] |
| מיקום | מונטסראט |
| מספר הר געש | =1600-05[2] |
| התפרצות אחרונה | 2013-1995 |
| קואורדינטות | 16°43′12″N 62°10′48″W / 16.719933°N 62.180049°W |
|
(למפת מונטסראט רגילה) | |
סופרייר הילס (במקור Soufrière Hills – חיבור בין המילה הצרפתית Soufrière שפירושה גופרית למילה האנגלית Hills שפירושה גבעות, כלומר "גבעות הגופרית") הוא הר געש שכבתי מורכב פעיל בחלקו הדרומי של האי מונטסראט, טריטוריה בריטית שמעבר לים באנטילים הקטנים שבים הקריבי. ההר היה רדום במשך תקופה ארוכה עד שב-1995 הוא התפרץ, והיה פעיל עד תחילת 2013. ההתפרצויות הגעשיות של ההר הפכו יותר ממחצית משטח האי מונטסראט לאזור אסון שבו לא ניתן לחיות, הרסו את עיר הבירה של האי, העיר פלימות', וגרמו לפינוי נרחב של תושבים. כשני שלישים מהתושבים עזבו את האי.
תיאור
מונטסראט הוא אי קטן, אורכו כ-16.5 קילומטרים (מצפון לדרום), רוחבו כ-10 קילומטרים (ממזרח למערב) ושטחו כ-100 קמ"ר. האי בנוי מארבעה רכסים געשיים (מצפון לדרום): סילבר היל (Silver Hills, 403 מטרים), סנטר הילס (Centre Hills, 740 מטרים), סופרייר הילס (914 מטרים לפני ההתפרצות) וסאות' סופרייר הילס (South Soufrière Hills, 756 מטרים), שכל אחד מהם מייצג מוקד להתפרצות, אם כי סחיפה משמעותית שינתה את הצורה המקורית של הרי הגעש.
הר הגעש סופרייר הילס הוא הר געש שכבתי מורכב, שהוא ההר הגבוה ביותר במונטסראט.[1] להר יש כמה פסגות: פסגת קסל (Catsle's Peak), פסגת צ'אנס (Chance's Peak) והר רוש (Roche's Mountain). במרכז ההר מצוי לוע אינגליש (English's Crater), לוע הר געש ברוחב כקילומטר שמשערים שנוצר לפני כ-4,000 שנים, הפתוח כלפי מזרח (עמק הנהר טר).
גאולוגיה
האי מונטסראט שוכן בקצה הצפוני של הקשת הגעשית של האנטילים הקטנים, קשת איים שהיא תוצר טיפוסי של אזור הפחתה. הקרום האוקייני של הלוח הדרום-אמריקאי נע מערבה ועובר הפחתה בקצב של 2 ס"מ בשנה מתחת ללוח הקריבי.[3] ההפחתה יצרה קשת איים - שרשרת מתפתלת של איים געשיים שאורכה כ-850 קילומטרים, בין פוארטו ריקו לוונצואלה. בחלקה הדרומי של הקשת, בין מרטיניק לגרנדה, כוללת קשת האיים שני טורים מקבילים קרובים של הרי געש, כשהטור המזרחי נבנה בתקופת האאוקן. ממרטיניק צפונה מתפצלים שני טורים של הרי געש. השלוחה המזרחית היא של הרי געש רדומים שנבנו מהאאוקן ועד אמצע אוליגוקן והיא עוברת דרך האי מארי גאלאנט ועד לאי סומבררו. השלוחה המערבית שעליה נמצא גם מונטסראט ממשיכה דרך הרי מצולה עד כ-100 קילומטרים צפונית מערבית לאי סאבא.[4] בין הרי הגעש הנוספים השוכנים בקשת האיים של האנטילים הקטנים נמצאים: לה סופרייר (La Soufrière) בסנט וינסנט, לה סופרייר (La Soufrière) בגוואדלופ, פלה (הר) במרטיניק, הפיטונס בסנט לוסיה והר הגעש התת-ימי קיק אם ג'ני (Kick-'em-Jenny).[5]
הקרום הימי העובר הפחתה מתחת ללוח הקריבי מחולק לשלושה חלקים עיקריים הנבדלים בכיוונם ובנטייתם. מונטסראט שוכנת מעל החלק הצפוני. עובי הלוח הקריבי באזור זה הוא כ-30 קילומטרים ועובי הלוח המופחת הוא כ-130 קילומטרים. המגע ביניהם יוצר אזור בניוף בזווית נטייה שבין 50° ל-60°. האי מונטסראט הוא קצה עליון של מבנה געשי שקוטרו בבסיס בין 25 ל-30 קילומטרים והוא משתרע מעומק של 900-700 מטרים מתחת לפני הים ועד כקילומטר מעל פני הים (פסגת סופרייר הילס).
האי מונטסראט בנוי בעיקר מאנדזיט במרקם פורפירי עם סלעי בזלת במעט מחשופים ותכלילים מאפייים בסלעים המפותחים יותר. גם הלבה שנפלטה מההר בשנים 1998-1995 הייתה אנדזיטית, אבל ניתוח גאוכימי גילה כי ביצירתה הייתה מעורבת בזלת. בזלת לוהטת בטמפרטורה של C1050° חדרה לתוך הנתך האנדזיטי שהכיל גם מים בתא המאגמה, כ-6 קילומטרים מתחת להר, חיממה אותו וגרמה להתפרצותו כשהיא כלולה בו כתכלילים.
תבנית הפעילות הנוכחית של סופרייר הילס כוללת תקופות של צמיחה של כיפות געשיות, המסתיימות בהתמוטטות הכיפות שתוצאותיהן זרמים פירוקלסטיים, פליטה של אפר געשי והתפרצויות מתפוצצות.
פעילות געשית
1999-1995
סימנים לכך שההר עדיין פעיל געשית ניתן היה לראות בקיומם של מעיינות חמים ופומרלות ומפעילות סיסמית שהתרחשה בהר כמה פעמים: ב-1898-1897, פעילות שגרמה להופעה של מעיינות חמים ופומרלות חדשים על מדרון ההר; בשנים 1937-1933 ושוב בשנים 1967-1966. אבל למעט פעילות געשית שיצרה את פסגת קאסל במאה ה-17 לא היו עדויות היסטוריות לפעילות געשית במונטסראט.[2] אמנם רעידות האדמה גרמו להקמת שש תחנות סיסמולוגיות, אבל מנהל המחקר הסיסמולוגי של מונטסראט טען בראיונות פומביים כי לא נשקפת לאי כל סכנה. ההתפרצות שהחלה ב-18 ביולי 1995 הייתה לכן בלתי צפויה. כאשר הזרמים הפירוקלסטיים ומפולות הבוץ מההר התחוללו באופן סדיר, פונתה פלימות', וכמה שבועות אחר-כך כיסה זרם פירוקלסטי את העיר בשכבה עבה בת כמה מטרים של חומרים פירוקלסטיים. ההתפרצות הפריאיטית הראשונה בתקופת פעילות געשית זו התרחשה ב-21 באוגוסט 1995, ופעילות זאת נמשכה במשך 18 שבועות עד שהיא גרמה ליצירת כיפת לבה אנדזיטית. פעילות זו הייתה מוגבלת לגזרה שבה הייתה התמוטטות. תקופה זו נמשכה במשך שישים שבועות נוספים, שאחריה התחוללו התמוטטויות משמעותיות של כיפות געשיות.[4] ההתפרצות כיסתה את פלימות', שישה קילומטרים מההר בשכבה עבה של אפר געשי והחשיכה את השמים כמעט לחלוטין למשך כרבע שעה. רעידות אדמה המשיכו להתרחש בשלושה מוקדים: מתחת להר הגעש סופרייר הילס, ברכס המתמשך בכיון צפון-מזרח ומתחת לגבעת סנט ג'ורג' (St George's Hill), כחמישה קילומטרים מצפון-מערב להר הגעש בעומקים רדודים שבין 5 קילומטרים מתחת לפני הקרקע ועד לפני הקרקע.[6] התפרצות גדולה ב-25 ביוני 1997 גרמה למותם של תשעה עשר אנשים. שדה התעופה של האי שכן באמצע נתיב הזרם הפירוקלסטי העיקרי ונהרס לחלוטין.[7] תעשיית התיירות של מונטסראט, אחד מענפי הכלכלה העיקריים נהרסה אף היא. עם זאת, בשנים האחרונות היא מתחילה להתחדש. בעקבות ההתפרצויות הוגדר חלקו הדרומי של האי, המשתרע על-פני יותר ממחצית משטחו, כאזור אסור למגורים ולביקור.
ממשלת הממלכה המאוחדת ומונטסארט הובילו את מאמצי הסיוע, כולל סכום בגובה של 41 מיליון ליש"ט שנתרם לתושבי מונטסראט. עם זאת, התחוללו באי הפגנות משום שהתושבים מחו בטענה שהממשלה הבריטית לא עשתה די לסייע להם. קלייר שורט (Claire Short) השרה לפיתוח בינלאומי של ממשלת בריטניה הקצתה 10 מיליון ליש"ט לתושבים. הצעה שגרמה לתושבי האי להפגין וגרמה להתפטרותו של ברטרנד אוסבורן (Bertrand Osborne), ראש הממשל המקומי (Chief Minister of Montserrat) לאחר שנשמעו טענות על היותו פרו-בריטי מדי ועל כך שלא דרש הצעה טובה יותר.[8] המשחתת HMS Liverpool של חיל הים המלכותי מילאה תפקיד מרכזי בפיני האוכלוסייה של מונטסראט לאיים אחרים, כולל אנטיגואה וברבודה אם כי ממשלת האי הזהירה כי לא תוכל לקלוט פליטים נוספים.[8] כ-7,000 תושבים, בערך שני שלישים מהאוכלוסייה עזבו את מונטסראט, מתוכם כ-4,000 לבריטניה.[9]
מאז 1999
ב-24 בדצמבר 2006, ניתן היה לראות רצועות של זרמים פירוקלסטיים שזהרו בגוון אדום, ב-8 בינואר 2007 ניתנה הוראת פינוי לאזורים בחלקו התחתון של עמק בלהאם (Belham Valley), שהשפיעה על 100 אנשים נוספים.
ביום שני ה-28 ביולי 2008 בשעה 11:27 (זמן מקומי) החלה התפרצות בלא פעילות מקדימה. הזרמים הפירוקלסטיים הגיעו לפלימות'. הזרמים כללו חומרים שמקורם בהתמוטטות עמוד ההתפרצות. חלק קטן מצדה המזרחי של כיפת הלבה התמוטט, תוך יצירת זרם פירוקלסטי בעמק הנהר טאר (Tar River Valley). התפרצות לוותה במספר התפוצצויות עזות, העזה שבהן התרחשה בשעה 11:38 לערך. עמוד האפר הגיע לגובה משוער של 12,000 מטרים מעל פני הים.
סופרייר הילס הפך מאז החלה התפרצותו לאחד מהרי הגעש המנוטרים בקפידה ביותר בעולם, כשמצפה הר הגעש של מונטסראט (Montserrat Volcano Observatory) מבצע מדידות מפורטות ומדווח על פעילותו לממשל ולתושבים של מונטסראט.
המצפה מופעל על ידי הסקר הגאולוגי הבריטי (British Geological Survey) על פי תנאי החוזה שנחתם עם ממשל מונטסראט.
בגיליון ה-9 באוקטובר 2008 של כתב העת Science הועלתה השערה כי מתחת להר הגעש של מונטסראט משתרעים שני תאי מאגמה מחוברים. האחד כשישה קילומטרים מתחת לפני השטח, והשני כ-12 קילומטרים מתחת לפני השטח. המאמר גם מראה את הקשר שבין התנהגות הר הגעש לבין הגודל של תא המאגמה העמוק יותר.[10][11]
ב-5 בפברואר 2010 הניעה התפרצות וולקנית זרמים פירוקלסטיים במורד כמה ממדרונות ההר, וב-11 בפברואר 2010, שילחה התמוטטות חלקית של כיפת הלבה ענני אפר גדולים מעל חלקים באים הסמוכים, כולל גוואדלופ ואנטיגואה. על אזורים מיושבים במונטסראט עצמה נשר מעט מאד אפר בשני המקרים.
על פי אתר GVP נפסקה ההתפרצות ב-25 בפברואר 2013.
קישורים חיצוניים
- אתר המצפה הגעשי של מונטסראט
- תמונת לוויין שנלקחה באוקטובר 2009
- תמונות שצילמו נוסעים בטיסה מסחרית בזמן ההתפרצות של ה-11 בפברואר 2010
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 זהו הגובה של פסגת צ'נס שהייתה מקובלת כנקודה הגבוהה ביותר בהר (ובמונטסראט כולו). עם זאת, גובהה של הכיפה הגעשית שנוצרה בלוע אינגליש הוערך ב-2015 ב-1,050 מטרים, ראו
The CIA World Factbook on Montserrat - ^ 2.0 2.1 אתר Global Volcanism Program
- ^ Subduction and Volcanic Arc
- ^ 4.0 4.1 B. Peter Kokelaar, The eruption of Soufrière Hills volcano, Montserrat, from 1995 to 1999
- ^ Mount Pelee
- ^ Vi︠a︡cheslav Moiseevich Zobin, Introduction to volcanic seismology, volume 6, Soufrière Hills volcano, Monserrat (6.2.3.)
- ^ BBC country profile: Montserrat מאתר ה-BBC
- ^ 8.0 8.1 Montserrat Chief Minister Resigns As People Reject Aid Offer אתר ה-BBC
- ^ Montserrat evacuation remembered
- ^ Implications of Magma Transfer Between Multiple Reservoirs on Eruption
- ^ Multiple Magma Reservoirs Affect Volcanic Eruption Cycles
21770454סופרייר הילס