סיירת חרוב
פרטים | |
---|---|
מדינה | ישראל |
שיוך | צה"ל |
סוג | סיירת |
אירועים ותאריכים | |
תקופת הפעילות | 1966. הוקמה מחדש בנובמבר 2016 כיחידה מובחרת בחטיבת כפיר – 1974 |
מקים היחידה | יחיאל אמסלם ויחזקאל (חזי) שלום |
מלחמות |
מלחמת ששת הימים מלחמת יום הכיפורים |
פיקוד | |
יחידת אם | חטיבה 35, פיקוד מרכז, חטיבת הבקעה, חטיבת כפיר |
מפקדים | מפקדה הראשון היה יחזקאל (חזי) שלום, ע׳ קמ״ן חטיבה 35 |
סיירת חרוב (גדוד 484) הייתה סיירת פיקודית שפעלה בפיקוד המרכז בין השנים 1966–1974.
היסטוריה
היוזמה להקמת סיירת חרוב החלה באפריל 1966. מקים הסיירת ומפקדה הראשון היה יחזקאל (חזי) שלום. לוחמי היחידה נבחרו משורות חטיבת הצנחנים ואורגנו כמחלקת סיור ביחידת המודיעין של החטיבה. בהמשך מפקדה השני אריה צידון (צימל) הוא שהפכה מיחידה בהקמה, ליחידה מבצעית.
לאחר הקמתה, פעלה הסיירת בעיקר בגבול ירדן. במלחמת ששת הימים לחמה הסיירת באזור מצפון לירושלים, רמאללה וצפונה לכיוון שכם. במלחמת ההתשה בבקעת הירדן פעלה הסיירת במשימות סיור, אך בייחוד במשימות מיוחדות שעיקרן תצפיות, מארבים חודרים מעבר לגבול ומרדפים אחר מחבלים ומסתננים באזורי יהודה ושומרון והגבול החדש עם ירדן[1]. בתקופה זו הסיירת טופחה על ידי אלוף הפיקוד רחבעם זאבי.
באירוע חטיפת המטוס הלבנוני באוגוסט 1973, שבו מטוס בואינג 707 לבנוני נחטף על ידי אזרח לובי והונחת בנתב"ג, הוטלה משימת ההשתלטות על הסיירת, תוך העדפתה על-פני כוח מסיירת מטכ"ל. כוח בפיקוד שלום קורן, מפקד פלוגה בסיירת, פרץ פנימה והשתלט על החוטף, החמוש באקדח, ושחרר את בני הערובה.
במהלך מלחמת יום הכיפורים לחמה היחידה, בפיקוד חיים אורן, בחזית הדרום. בתחילה נועדה הסיירת להשתתף ב-22 באוקטובר, כחלק מכוח מכוח מיוחד עליו פיקד מתן וילנאי, בפשיטה על פורט פואד, אולם זו בוטלה בשל כניסת הפסקת האש הראשונה לתוקפה[2]. לאחר מכן לחמה בקרבות טיהור החיץ החקלאי ובחילוץ הצנחנים הנצורים במהלך הקרב בעיר סואץ[3], עד לכניסת הפסקת האש לתוקף.
לאחר מלחמת יום הכיפורים כחלק מרפורמה במערך חיל הרגלים פורקו כל הסיירות הפיקודיות וכוח האדם הופנה לאיוש גדודי חי"ר. בין אלה שפיקדו על פלוגות בסיירת ניתן למנות את יוני נתניהו[4], אסא קדמוני, יואב גלבר ואת שריה עופר ("ייה").
על שמה של הסיירת הוקם ב-1995 גדוד חרוב של חטיבת כפיר.
בנובמבר 2016 הוסב גדוד חרוב לסיירת על מנת להחליף את יחידת דובדבן כיחידה המובילה בפיקוד מרכז ובנוסף להוות את חוד החנית של חטיבת כפיר ושל צה"ל בלחימה בעזה ובאיו"ש. בסיירת החדשה הקימו צוותי לת"ק(לוחמה תת-קרקעית), צוותי פשיטה מיוחדים וצוות מודיעין מדויק. כיום נחשבת סיירת חרוב לאחת הסיירות המובילות בצה"ל בלחימה בשטח בנו ובלחימה תת-קרקעית וחתומה על מעצרים מוצלחים רבים בלחימה היום יומית בעזה ובגזרת איו"ש.
סמל היחידה
רעיון ראשוני לסמל היחידה צוייר על ידי אייזיק ("עזי") שפירא, בן קיבוץ אפיקים, ששירת כמש"ק במחלקת המודיעין של חטיבה 35. ציור ראשון של הסמל בגרסתו הסופית בוצע על קיר ודלת במגורי הסיירת בתל נוף, על ידי לוחם היחידה, משה שדה (שטיינפלד). המוטיבים העיקריים בסמל מדגישים את ייעוד הסיירת ושיוכה: האריות מצביעים על שיוך היחידה לפיקוד מרכז, הג'יפ מסמל את משימות ואופי פעילות היחידה, הכנפיים מסמלות את השיוך למערך המוצנח והחבצלת היא סמל המודיעין.
עם גיבוש הרעיון וציור הסמל, הוא הוצג ב-1966 על ידי יעקב רוזנצווייג (לימים, "רוזן"), לוחם ביחידה, בפני אביו, אשר עסק בצורפות. האחרון התנדב מייד להכין תבנית ואבטיפוס ללא כל עלות. לאחר קבלת האישורים הנדרשים לנשיאת הסמל היחידתי, אורגן על ידי אחד מקציני הסיירת, נדב בר אמוץ, יום עבודה לחיילי היחידה במסיק הזיתים. בהכנסות מיום עבודה זה, מומון ייצור סמל סיירת חרוב. הסמל יוצר כפי שעוצב ובהתאם לאבטיפוס שייצר הצורף חיים רוזנצווייג מחיפה.
מפקדי היחידה
שם | תקופת כהונה | הערות |
---|---|---|
יחזקאל שלום | 1966 - 1967 | מפקד היחידה הראשון, מונה לתפקיד ב-3 באפריל 1966. היחידה הייתה בהקמתה, על בסיס חיילי צנחנים מהגדודים. |
אריה צידון (צימל) | 1967 | לימים מפקד חטיבת הצנחנים. היחידה הפכה בתקופתו למבצעית. |
דן שגיא (צו'בו) | 1967 | |
עמוס נאמן | 1967 - 1968 | |
צבי עופר[5] | 1968 | נהרג בקרב עם מחבלים בוואדי קלט בדצמבר 1968. על שמו נקרא "מחנה עופר" ובשנות האלפיים, בית סוהר עופר[6]. |
יוסף קולר | 1969 - 1970 | לימים מפקד עוצבת הגליל |
יהודה בר (יוד-בית) | 1970 - 1972 | לימים מפקד עוצבת הגליל |
מנחם סלע (נחיק) | 1972 - 1973 | |
ישראל פסח | 1973 | |
יאיר קליין | 1973 | מ"מ מג"ד בין 20 ביולי 1973 ל-10 באוקטובר 1973 |
חיים אורן (איבן) | 1973 - 1974 | מפקדה האחרון של היחידה, מתחילת מלחמת יום הכיפורים ועד פירוקה ביוני 1974; קודם לכן, בשנים 1970–1971, כיהן כסגן-מפקד הסיירת. |
| אורן צבר) || 2016 - || מפקדה הראשון של סיירת חרוב החדשה, מכהן כמפקד היחידה מהקמתה בנובמבר 2016 ועד היום. |}
הנצחה
- חדר הזיכרון לחללי סיירת חרוב מוצב בבקעה ליד מושב פצאל.
- מחנה עופר ובית סוהר עופר נקראו על שמו של צבי עופר, בעל עיטור הגבורה ממבצע סנונית - מפקד היחידה שנהרג בקרב עם מחבלים בדצמבר 1968.
- ב-1970 הופיעה להקת פיקוד מרכז בתוכניתה ה-18, ובה השיר "יש לי אהוב בסיירת חרוב", שכתב חיים חפר והלחין יאיר רוזנבלום[7].
- ברמת גן נקראה כיכר ליד הפארק הלאומי על שם סיירת חרוב.
ראו גם
- חטיפת המטוס הלבנוני באוגוסט 1973
- גדוד חרוב
- סיירת אגוז, יחידה מקבילה בפיקוד הצפון
- סיירת שקד, יחידה מקבילה בפיקוד הדרום
לקריאה נוספת
- יעקב ארז בהשתתפות זאב קליין, האנציקלופדיה לצבא וביטחון – "צה"ל בחילו", הוצאת רביבים (מהדורת מעריב), 1983, כרך 14 - "סיירות ומיעוטים", עמ' 74–103
- ברוך נבו ונורית אשכנזי, "השיבה מסרפיאום", הוצאת ספרית מעריב, 2006, עמ' 123–144
קישורים חיצוניים
- עמותת סיירת חרוב - אתר האינטרנט של הסיירת
- שי לוי, נוסטלגיה קרבית: הסיירות המובחרות של פעם, באתר מאקו, 4 באפריל 2012
- עוז רוזנברג, "לא היה לנו ועד הורים": לוחמי סיירת חרוב בעבר ובהווה על ההבדלים בין התקופות, באתר מעריב אונליין, 12 ביולי 2017
- סיירת חרוב, באתר האינטרנט "נוסטלגיה אונליין"
הערות שוליים
- ^ עדו נתניהו, "הקרב האחרון של יוני", הוצאת "מעריב, 1991, עמ' 118
- ^ http://www.484.co.il/editor/assets/plugat_koren1973.pdf סיפורה של פלוגת קורן במלחמת יום הכיפורים 1973], מתוך אתר עמותת סיירת חרוב, עמ' 3-9
- ^ ראו את הסרט "קרב אחד יותר מידי".
הצצה: קרב אחד יותר מדי, באתר של "רשת 13", 12 בספטמבר 2013 (במקור, מאתר "nana10") - ^ יוני נתניהו, מכתבי יוני, הוצאת ספרית מעריב, מהדורה מיוחדת לכבוד 30 שנים למבצע אנטבה, 2006, עמ' 204-205
- ^ דברים לזכרו מתוך הספר: "עשרים שנות גבורה בישראל", מתוך אתר חטיבת הצנחנים
- ^ שמעון כהן, לראשונה בואדי קלט: הנצחה למפקד קרבות המרדפים, באתר ערוץ 7, 5 במרץ 2012
- ^ מילות השיר "יש לי אהוב בסיירת חרוב", באתר שירונט