בילו מישורי
 | |
| לידה |
14 בספטמבר 1938 תל אביב, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| פטירה |
13 בינואר 2017 (בגיל 78) כפר שמריהו, ישראל  |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות |
1957–1961 1968 – 1973 |
| דרגה |
 סא"ל |
| תפקידים בשירות | |
|
סגן מפקד סיירת חרוב מפקד אזור הערבה | |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת ששת הימים מלחמת יום הכיפורים | |
| תפקידים אזרחיים | |
|
ראש המועצה האזורית חבל אילות ראש אגף הנוער והנח"ל במשרד הביטחון | |
בילו מישורי (14 בספטמבר 1938 – 13 בינואר 2017) היה ממפקדי סיירת חרוב וראש אגף הנוער והנח"ל במשרד הביטחון. היה ממקימי קיבוץ יטבתה ובהמשך כיהן כראש המועצה האזורית חבל אילות.
ביוגרפיה
ילדות ונעורים
בילו מישורי נולד בתל אביב ב-1938 לבנימין ופנינה מישורי מבסרביה[1]. למד בבית החינוך לילדי עובדים ובמקביל הצטרף לתנועה המאוחדת. את לימודי התיכון החל בכפר הירוק, שם נמנה עם המחזור ראשון של התלמידים. בהמשך עבר לקיבוץ חפציבה והשלים את לימודיו בבית הספר האזורי.
שירות צבאי
עם סיום לימודיו התיכוניים יצא מישורי לשנת שירות בקן בירושלים (יחד עם גרעין של התנועה המאוחדת) וב-1957 גויס לצה"ל והצטרף עם גרעינו לנח"ל. תחילה שירת בעין גב ולאחר מכן בהיאחזות הנח"ל "עין רדיאן" שהפכה באותה שנה ליישוב האזרחי יטבתה.
במהלך שירות המילואים שלו עבר מישורי קורס קצינים וב-1968 הצטרף לצבא קבע. תפקידו הראשון היה מפקד היאחזות נחל גולן וזמן קצר לאחר מכן החל לשרת בסיירת חרוב שם התקדם בתפקידיו ודרגותיו מסגן מפקד צוות עד לסגן מפקד הסיירת (בתקן סמג"ד). בתקופת שרותו בסיירת השתתף בפעילות המבצעית בארץ המרדפים בבקעת הירדן וכן בפעולת כראמה. בהמשך מונה מישורי לתפקיד מג"ד הגדוד הצפוני בבקעת הירדן עד לשיחרורו ב-1973. המשיך לשרת במילואים בתפקידי מג"ד, סמח"ט ומפקד אזור הערבה עד שיחרורו ממילואים בדרגת סא"ל.
פעילות בתנועות הנוער
ב-1961, לאחר שיחרורו משירות סדיר היה פעיל בתנועת הנוער העובד והלומד שם עסק בהדרכה ולווי גרעיני התיישבות של התנועה.
ב-1973, לאחר שיחרורו משירות קבע עבד מישורי בארגון גרעינים של תנועת בני המושבים.
ניהול חבל אילות
ב-1974 מונה מישורי לראש המועצה האזורית "חבל אילות", תפקיד בו כיהן במהלך 2 קדנציות (1974–1981 ו 1994–1999).
משרד הביטחון
ב-1999 מינה אותו שר הביטחון אהוד ברק לתפקיד ראש אגף הנוער והנח"ל במשרד הביטחון תפקיד אותו מילא במשך 4 שנים. במהלך תקופה הוביל מספר פרויקטים:
- הקמת גדוד הנח"ל החרדי
- הקמת גדוד קרקל - הגדוד המעורב הראשון בצה"ל[2].
- עסק בהסדרת גיוס נערים עם מוגבלות לשירות צבאי וזאת בשיתוף עם עמותת אתגרים.
פעילות אזרחית
- ב-2000, לאחר נסיגת צה"ל מלבנון, עבר מישורי לגור בקיבוץ משגב עם על מנת להזדהות עם תושביו ולסייע בקידום החינוך הבלתי פורמלי בקיבוץ
- בשנים 2005–2007 כיהן כמזכיר קיבוץ יטבתה.
- כפנסיונר התנדב לסייע לראש הוועדה הקרואה בלוד בפיתוח החינוך הבלתי פורמלי בעיר.
משפחתו
מישורי נישא לרונית אלאור ולזוג נולדו 3 ילדים. נפטר בשנת 2017 והובא לקבורה בבית הקברות של כפר שמריהו.
פרשת הרימון בכנסת
באוקטובר 1957, עם סיום שנת השירות שלו, נסע מישורי לבקר בכנסת. במהלך שהותו ביציע האורחים קם שכנו לכיסא, משה דואק, והשליך רימון יד למליאה. מישורי היה בין האנשים שרדפו אחריו ולכדו אותו. מייד לאחר האירוע נגבתה ממנו עדות[3][4] ובהמשך זומן ללשכתו של דוד בן-גוריון לקבלת תעודת הוקרה.
קישורים חיצוניים
- אלי אלון, מת בילו מישורי לשעבר ראש מועצת "חבל אילות", באתר News1 מחלקה ראשונה, 18 בינואר 2017
- סא"ל במיל' בילו מישורי, לשעבר ראש מועצת חבל אילות, הלך לעולמו(הקישור אינו פעיל), באתר הקיבוצים, 19 בינואר 2017
- בילו מישורי, באתר קיבוץ יוטבתה
- בילו מישורי ז"ל - נפרדים וסופדים, באתר עמותת "סיירת חרוב"
הערות שוליים
- ^ השם בילו נגזר משילוב השמות ביל"ו וסבתו ביילה
- ^ הגדוד יועד תחילה לבני ובנות גרעינים בלבד לאחר שמישורי זיהה את מצוקת בנות הנח"ל שניחנו במוטיבציה לשירות משמעותי אך האפשרויות שעמדו בפניהן לשירות משמעותי היו דלות
- ^ במשפט דוויק, דבר, 5 במרץ 1958
- ^ החלה חקירתו המוקדמת של דוויק, מעריב, 12 בנובמבר 1957
