סופת דצמבר 1951 בישראל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


באמצע חודש דצמבר 1951 פקדה את ישראל סופת רוח וגשם חריגה בעוצמתה. הסופה, שנמשכה כ-11 ימים ברציפות, פגעה במרבית חלקי המדינה למעט הנגב הדרומי וגרמה להצפות נרחבות ולנזקים כבדים ברכוש. פגיעה קשה במיוחד נגרמה לעשרות מעברות עולים ברחבי המדינה וכן לעיר תל אביב-יפו, שכמה משכונותיה הוצפו.

הסופה ונזקיה

הסערה החריגה החלה ב-13 בדצמבר 1951 ונמשכה עד 24 בדצמבר 1951. הרוחות העזות שנשבו (במהירויות של עד 80 קילומטר לשעה) הפילו ועקרו ממקומם מאות אוהלים ומבני מגורים ארעיים במעברות, הפילו אלפי עצים, רעפי גגות, תריסים ולוחות מודעות וניתקו חוטי חשמל וטלפון בכל רחבי המדינה. בתל אביב בלבד נפגעו יותר מ-2,000 קווי טלפון. עקב ההצפות ניזוקו ואף קרסו תחתיהם מבנים ביישובים הוותיקים ונותק לזמן ממושך קשר התחבורה לעשרות יישובים. דרכים נחסמו גם עקב נפילת עצים. אלפי תושבים פונו ממקומות מגוריהם.

בימים הראשונים לסערה נפגעו בעיקר הגליל, אזור המרכז, הרי יהודה וירושלים. ב-18 בדצמבר ולאחריו פגעה הסערה פגיעה קשה ביישובים רבים באזור המרכז ובתל אביב.

בחלק מהמקומות ירדו במשך יום אחד מ-5 ועד 20 אחוזים מכמות המשקעים השנתית הממוצעת בהם. השיא היה בראשון לציון, שבה ירדו ב-20 בדצמבר 174 מילימטר גשם. עד ה-24 בדצמבר ירדה ברחובות ובלוד כמות גשם העולה על הממוצע השנתי: ברחובות - 562 מילימטר (ממוצע שנתי 495) ובלוד 513 מילימטר (ממוצע שנתי 505). בתל אביב ירדה ב-12 ימי גשם רצופים עד 24 בדצמבר כמות גשם השקולה ל-75% מכמות הגשם השנתית הממוצעת בעיר.

המעברות

פגיעת הסופה הייתה קשה במיוחד בעשרות מעברות ברחבי הארץ משום שיושביהן התגוררו באוהלים ובמבנים קלים שונים שלא היו עשויים לעמוד בפני עוצמת הרוחות. גם תשתיות הניקוז במעברות היו רחוקות מלהספיק.

הרוח עקרה אוהלים, העיפה פחונים ואפילו הפכה צריפים. תושבי האוהלים והמבנים שאבדו איבדו חלק ניכר ממיטלטליהם.

היה הכרח לפנות מהמעברות אלפי משפחות שאיבדו את מקומות מגוריהן. הן שוכנו במבנים ציבוריים ביישובים הוותיקים. מאות ילדים מהמעברות הועברו למשך החורף למשקי ההתיישבות העובדת. מאות נקלטו במוסדות עליית הנוער.

באזור הצפון נפגעו מעברת צמח ומעברת אשרת, שחלקה הוצף ותושביה הועברו לנהריה. ממעברת נהריה פונו 400 משפחות. ב-21 בדצמבר הוצפה שוב מעברת נהריה לאחר שתושביה כבר שבו אליה.

בחיפה וסביבתה נפגעו מעברת נווה דוד, מעברת קריית עמל ומעברת טירה, שזרם מים חזק פגע בה ב-20 לחודש. חלק מתושביהן פונה למבנים ציבוריים ולישובים סמוכים. ממעברת טירה לבדה פונו 200 משפחות.

באזור המרכז נפגעו מעברות רבות וביניהן מעברת אגרובנק, מעברת בית ליד, נתניה, ג'ליל (ליד הרצליה), פתח תקווה, חיריה, בני ברק, סקיה ב', חולון, ראשון לציון ורחובות.

מעברות שהוקמו בשטחים נמוכים סבלו במיוחד מהצפות קשות. כך, ב-20 בדצמבר נפגעה קשות מעברת ראשון לציון, שהוקמה בתוך ערוץ נחל. באותו יום הפכה מעברת פתח תקווה לאגם מים. כ-2,000 תושבים הועברו ממנה למבני ציבור בפתח תקווה.

מעברות חיריה ורחובות הוצפו לגמרי. לאחר ההצפה ב-20 לחודש פונו מחיריה כ-1,300 תושבים לתל אביב וכאלף הועברו לרמת גן.

בירושלים וסביבתה נפגעו לפחות שבע מעברות, ובהן תלפיות, מקור חיים, נס הרים, עמינדב וקטרה (ליד הסטף). הדרך אל מעברות אלאר ודיר אל הווא בפרוזדור ירושלים נחסמה ב-13 בדצמבר ומאז לא היה קשר בינן לבין העולם החיצון, כשתושביהן מתקיימים ממנות חירום של מזון. ב-16 בדצמבר יצאו אליהן ג'יפים עם אספקת מזון, אך אלו שקעו בבוץ ורק למחרת הגיע מטענם אל המעברות ברגל. הדרך למעברת מקור חיים שובשה במשך כעשרה ימים בגלל הצפת הדרכים ואספקת המזון הובאה אליה על ידי פרדות. ב-23 בדצמבר התמוטטו כמה מבנים ארעיים במעברת תלפיות.

ב-17 בדצמבר דווח כי עד אותו יום נפגעו קשה 900 מתוך 11 אלף אוהלים במעברות. ב-24 בדצמבר הודיעה הסוכנות היהודית, שהייתה אחראית על המעברות, שכ-5,000 איש פונו מהן בימי הסערה ועוד כ-7,000 ילדים פונו ושוכנו במוסדות ההתיישבות העובדת, עליית הנוער וארגוני נשים. באותו יום חזרו מאות מתושבי המעברות לבתיהם.

פעולות הסיוע למעברות

השלטונות, עובדי הסוכנות היהודית, שוטרים וחיילי צה"ל הגישו במהלך ימי הסערה עזרה לנפגעים במעברות וסייעו בפינוים למקומות המגורים הזמניים.

ב-20 בדצמבר יצאו לעבוד במעברות מאות מתנדבים וביניהם עובדים של ההסתדרות ומשרד החוץ. עשרות בניינים של ההסתדרות הועמדו לרשות תושבי המעברות שפונו.

פעולות הסיוע למעברות התגברו ב-22 בדצמבר לאחר שחלה הקלה במזג האוויר. הוחלט לעכב הפעם לשם זהירות את שובם של התושבים למעברות. חלקם פונו לבתי ספר, שבהם לא התנהלו לפיכך לימודים. כאלף מתנדבים מתל אביב יצאו ב-23 בדצמבר למעברות שבקרבתה כדי להגיש סיוע. ביניהם היו עובדי הסוכנות, משרד החוץ, מכבי, ארגוני נשים, ארגוני נוער, הסמינר הבין-קיבוצי ומוסדות נוספים. חברי קיבוץ גבעת ברנר פעלו בלילה להעביר אל המשק 200 ילדים מהמעברה הסמוכה אליו.

בכפר סבא יצאו תושבי היישוב לסייע בתיקונים במעברה השכנה.

כוונה לשכן ילדים ממעברת קטרה שליד ירושלים (כיום - אבן ספיר) במנזר יוחנן במדבר הסמוך בוטלה ברגע האחרון מחשש לתגובת המפלגות הדתיות, ולאחר יום הם הועברו לקריית ענבים.

ב-24 בדצמבר יצאו קבוצות עבודה לתיקונים במעברות פתח תקווה, סאקיה, חיריה, גבעת ברנר, רחובות, ראשון לציון, מגדיאל וכפר אונו.

תושבי המעברות הפגינו את מחאתם נוכח תנאי החיים הקשים שבהם נאלצו לחיות. ב-24 בדצמבר הפגינו כאלף מתושבי המעברות מול משרדי הסוכנות היהודית בתל אביב במחאה על תנאי המגורים במעברות. המשטרה באה למקום כדי לאבטח את המשרדים. במקרה אחד לפחות, ב-15 בדצמבר, יידו תושבי מעברה אבנים על מכוניות בעמק חפר. באחת המעברות הוכה מנהל המעברה על ידי תושבים.

הישובים הוותיקים

חיפה והצפון

ב-13 בדצמבר פגעה הסערה בגליל. מי נהר הירדן גאו עד שלא ניתן לעבור דרכו. נפגעו משקים בעמק החולה. הקיבוצים עמיר, כפר בלום ושדה נחמיה באו תחת סכנת הצפה לאחר שתעלות הניקוז שנכרו בעמק לא עמדו במבחן. זרם המים באזור החולה עלה ל-120 מטר מעוקב לשעה - פי ארבעה מהשיעור הנורמלי.

הסערה הכבידה על אוניות ששטו בים התיכון. ב-14 בדצמבר טבעה ליד נמל חיפה עקב הסערה אוניית משא טורקית. לפחות שניים מאנשי צוותה נספו.

במישור החוף הצפוני ובאזור מפרץ חיפה הוצפו שטחים נרחבים מאד. קיבוץ עין המפרץ הוצף וכן שטח במושב בוסתן הגליל. נגרמו נזקים למטעי פרי ולשטחי ירקות. שובשה תנועת הרכבות בין חיפה לנהריה.

העבודה בנמל חיפה שותקה ב-18 בדצמבר עקב הסערה. באותו יום הציפו המים בחיפה מרתפים ואתרים ליד החוף לרבות מתקנים של העירייה. במיוחד נפגעו אזור גשר של וחוף שמן. הוצפו בתים בשכונות ואדי רושמיה, חליסה וארד אל-רמל. במקומות מסוימים נקוו המים עד לגובה של מטר. נדרשו פעולות שאיבה וניקוז דחופות. במהלך הלילה שבין ה-18 וה-19 בדצמבר נדרשו מכבי האש ועובדי העירייה לעשרות קריאות לעזרה עקב ההצפות. כביש חיפה-עכו הוצף על ידי עליית נחל נעמן על גדותיו. גם הכביש לתל אביב הוצף ליד עתלית ונחסם לזמן מה לתנועה.

אזור המרכז

בלילה שבין ה-20 וה-21 בדצמבר הוצפו בעמק חפר אלפי דונמים של שטחי חקלאות בשל עליית נחל אלכסנדר על גדותיו ונגרם להם נזק רב. באותו לילה הוצף במים שטח מאוכלס של 10 דונם במרכז נתניה. הכניסה לעיר נחסמה על ידי המים.

ב-24 בדצמבר נותקה התחבורה בין פתח תקווה לבין רמת גן וראש העין. אזור ההצפה הגדול ביותר בפתח תקווה היה בשכונת פג׳ה המיתולוגית.

בראשון לציון עמדו כמה בתים בפני סכנת התמוטטות בעקבות ההצפות.

הדרך למושב ביתניה שליד אשדוד נותקה על ידי המים וב-21 לחודש והיה הכרח לשלוח מטוסים כדי להטיל לתושביו אספקת מזון.

תל אביב-יפו

תל אביב-יפו סבלה נזקים קשים בימי הסערה, בעיקר עקב עליית נחל מוסררה על גדותיו בשלושה מועדים שונים.

הנחל עלה על גדותיו לראשונה ב-15 בדצמבר ומספר רחובות בעיר הוצפו.

מוסררה עלה שנית על גדותיו בלילה שבין 20 ו-21 בדצמבר והציף שדות ורחובות. הוצפו השכונות הסמוכות לנחל: התקווה, עזרא, שובע, מונטיפיורי, נחלת יצחק והן נותקו משאר העיר. המים הציפו מרתפים, חדרי מדרגות ודירות בקומות נמוכות של בניינים. מאות משפחות פונו בלילה וחלק מהתושבים נאלצו לנוס מבתיהם על מנת שלא לטבוע.

גובה המים בשכונת מונטיפיורי הגיע ליותר ממטר ונדרש שימוש בסירות של נמל תל אביב ושל חיל הים כדי לפנות תושבים משם. מצילים פעלו בשכונות המוצפות במסירות עד כדי סיכון חייהם שלהם.

בליל ה-20 בדצמבר גם נפגעו ביפו שכונות נוזהה, סחנת דרוויש וגבעת עלייה. מאות תושבים פונו ממבנים רעועים ביפו לבנייני ציבור.

עיריית תל אביב עשתה פעולות נרחבות לספק למפונים ביגוד ומזון ולצורך כך גם נאספו תרומות מהציבור.

בבוקר ה-21 בדצמבר החמיר המצב בתל אביב עוד יותר: השטח משרונה ועד לבריכת גלי גיל הפך לאגם ומספר מכוניות ואוטובוסים נתקעו בו והוצפו. מרכז העיר הוצף גם הוא והתחבורה בו התנהלה בקושי. הוצפו הגשרים על נחל מוסררה ונחל הירקון ומבנים במחסני התערוכה. באותו בוקר נותקו כל דרכי התחבורה לתל אביב מלבד הדרך לירושלים.

מאות מכוניות בעיר נפגעו מחדירת מי גשם לתוכן. מאות קווי טלפון לא פעלו בשל פגיעת המים. הלימודים בבתי הספר בוטלו.

תושבי שכונות תל אביב שהוצפו חזרו לבתיהם ב-22 לחודש ומצאו בהם הרס רב לאחר שהמים גאו לגובה של מטר ויותר. בבתים רבים הושחתה כל התכולה.

בלילה בין 23 ל-24 בדצמבר עלה נחל מוסררה על גדותיו בפעם השלישית. הוצפו שוב השכונות הסמוכות לנחל. אלו שכבר חזרו לבתיהם שם נאלצו להתפנות שוב. 600 אנשים פונו מהשכונות בלילה, חלקם על ידי סירות, ושוכנו בבתי ספר. נחל הירקון לא עלה על גדותיו. חלק מדרכי הגישה לתל אביב וממנה לרבות לרמת גן, נתניה וראשון לציון וכן מסילת הרכבת לחיפה נחסמו על ידי המים. בשטח הגדול ביפו התמוטט בניין בן שתי קומות. נזקים נגרמו לגשר מוסררה, גשר לה גרדיה וגשר שכונת התקווה.

בבוקר ה-24 בדצמבר החל מפלס המים בנחל מוסררה לרדת והסערה שככה במידה רבה.

הנזק שנגרם בהצפות לשכונות תל אביב הוערך בחצי מיליון לירות. בבדיקת הבתים בשכונות שהוצפו נמצא שיש להרוס מיד עשרה בתים ולערוך תיקונים בעשרות בתים אחרים בטרם יוכלו לשמש שוב למגורים. תושבים רבים בשכונות שהוצפו איבדו את כל רכושם.

ב-27 בדצמבר בבוקר עוד היו בטיפול העירייה כ-1,300 תושבי שכונות שלא היו יכולים עדיין לחזור לבתיהם הניזוקים. אירוח המפונים בבתי ספר בתל אביב הקשה על חידוש הלימודים בהם ולכן הם רוכזו בשלושה בתי ספר על מנת לאפשר את חידוש הלימודים באחרים.

ירושלים והדרום

בנוסף לנזקים במעברות בירושלים ובסביבתה הוצפו בעיר בימי הסערה מרתפים והיה צורך לשאוב את המים מתוכם ב-18 בדצמבר פונו תושבים מבתים בשכונת מוסררה שיציבותם התערערה, ובתים אחדים שם אכן התמוטטו. שובשה גם תנועת הרכבת לעיר.

ב-18 בדצמבר הוצפו הדרכים לרוב היישובים בנגב המערבי. הכביש בכניסה לבאר שבע קרס. גשר ואדי באר שבע הוצף במים במפלס של חצי מטר מעל גשר הכביש. כביש תל אביב-באר שבע הוצף ליד עקרון (היום - מזכרת בתיה) ב-19 בדצמבר.

משקעים

אלו נתוני משקעים שירדו בימי הסערה במקומות שונים בישראל, במילימטרים:

יישוב 13.12 14.12 15.12 16.12 17.12 18.12 19.12 20.12 21.12 22.12 23.12
1 טבריה 4.5 16.4 35.5 6.4 13.5 62.9 2.6 41.3 7.1 0.4 5.6
2 צפת 21 15.4 63.8 17.4 77.1 80.6 8 52.8 11.6 29.8
3 נצרת 9.8 18.3 45.5 4.3 9.9 60 13.5 47.7 1.9 2.4 13.6
4 עפולה 8.4 20.2 27 5.3 2.5 43.2 10.6 50 3.2 16.6
5 נהריה 2.6 14.7 37.5 13.2 87.5 41.8 8.7 49.3 0.8 5.3 12.5
6 חיפה - כרמל 10.2 7 39.3 9 76 43 11 40.5 3 2.5 15.9
7 חיפה - בתי הזיקוק 8.2 44.5 6.3 95.8 86 9.4 29.8 3 2.4 7.7 0.5
8 זכרון יעקב 8 12.5 36 9 16 76 9 43.5 3 6.5 26.5
9 כפר סבא 21 39.5 3 7 45 22.5 92 2.5 28 23
10 נתניה 4.4 8.6 8.8 8.7 18.8 49.4 12 76.4 9.3 9.8 55.5
11 הוד השרון 19.1 16.2 29.1 2.8 8.8 45.5 20.6 94.3 18.3 8.4 38.2
12 לוד 28.6 59.2 24 10.1 5.3 55.1 27.4 148.4 24.7 21 47.9
13 תל אביב - הקריה 15.1 11.3 15.8 8.9 15.5 28 14.1 108.1 21.1 15 43.5
14 תל אביב - נמל 13.9 9 22.1 2 13.7 29.9 5.4 133.5 21.5 14.4 42.5
15 בת ים 13.6 11.5 11.5 12 13.3 40.1 26.5 105.5 27.5 27.5 55
16 ראשון לציון 16 15.7 61.3 10.2 3.4 27.6 33.5 174.3 36.6 9.3 62.5
17 רחובות 25.9 89.3 40.1 14.8 2.2 37.8 16.7 125.9 39.4 22 81.9
18 ירושלים - מרכז 26 85 52.2 13.9 4.5 36.1 22.1 18 1 3.3 23.3
19 ירושלים - בית הכרם 37.4 92.5 56.5 12.3 5.4 39.5 21.1 19.8 0.9 4.9 28
20 באר שבע 0.1 20.3 12 42.2 13.8 0.4 6.7 2.4

מקור: מאגר נתוני השירות המטאורולוגי.

ראו גם

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0