סוד ה' ליראיו
סוד ה' ליראיו הוא ביטוי תלמודי, שמשמעותו שמידע מסוים התגלה לחכם מסוים בצורה על טבעית, או שמן השמים כיוונו את ליבו להכריע כהלכה. הביטוי לקוח מהפסוק בתהלים "סוד ה' ליריאיו ובריתו להודיעם"[1].
ביטויים תורניים שונים המביאים רעיון זה לידי ביטוי, מוזכרים בספרי הגאונים והראשונים, ומשמעותו שנויה במחלוקת.
אזכורים
במשנה
הביטוי בפי חז"ל מופיע לראשונה במשנה, כאשר רבי אליעזר מתייחס לפסק דין של חבריו התנאים לגבי הלכות שמיטה בגבולות עמון ומואב, ואומר בהתרגשות ובבכי כי הפסק תואם למסורת שהיתה בידו מרבו דור אחר דור, וחבריו כיוונו לאמת על ידי "סוד ה' ליריאיו"[2].
בגמרא
בגמרא מובא ביטוי זה מספר פעמים לבאר איך אמורא מסוים ידע מידע מסוים. כך כאשר רב נחמן תיאר שמחלת ה"פדגרא" היא "כמחט בבשר החי", הגמרא אומרת שיתכן והוא ידע זאת "מסוד ה' ליריאיו"[3]. כמו כן מסופר כי רבי אלעזר בן פדת קבע בדם שהוא דם חימוד על פי הרחת הדם, והגמרא מספרת כי רבי אמי בירר שאכן כך היה, והתבטא על כך "סוד ה' ליריאיו"[4].
במקום אחר קובע מר זוטרא שדואג ואחיתופל נענשו בכך שלא הצליחו להפיק הלכה למעשה מלימודם[5], משום שכתוב "סוד ה' ליראיו" והם לא נכללו בהגדרת "יראיו".
אף כינויים של תלמידי חכמים בשם "סודני", הוא על שם שמגלים להם סודות מן השמים, כמו שנאמר סוד ה' ליראיו[6].
בדברי הראשונים
הראב"ד משתמש ברעיון זה הן בביטויו המקורי, כמו "סוד ה' ליראיו"[7], והן בביטויים נוספים, כמו "מקום הניחו לי מן השמים"[8]. ביטויים המתפרשים על ידי האחרונים כגילוי שמימי של אליהו הנביא[9]. אך יש מפרשים שהכוונה לעזר משמים להבין בשכלו.[10]
אזכורים דומים
ביטוי אחר הראוני מן השמים כבר נזכר בדברי הגאונים, בתשובות הגאונים[11], וכן בסדר רב עמרם גאון[12].
מושג זה נזכר גם בספרי הראשונים למשל בשו"ת הרשב"א[13].
התייחסות תורנית
לשונות אלו עוררו פולמוס ביחס ליכולת ההסתמכות על גורמים שאינם טבעיים בפסיקת הלכה המנוגד לכלל לא בשמים היא. הכוללת את הקביעה שנביא לא יכול לחדש הלכות, כאשר רק נבואת משה הייתה "נבואה מחוקקת", ולאחריה דבר זה אינו אפשרי.
לעומת זאת קיים ספר "שו"ת מן השמים" לר' יעקב ממרויש מבעלי התוספות, העוסק בבירור שאלות הלכתיות על ידי שימוש בגורמים על-טבעיים, כדוגמת חלומות.
יש שראו בביטוי "הראוני מן השמים" משמעות המביאה לידי ביטוי עזרה שמימית שהביאה את רוח החכמה בלב החכם המעיין ולא התגלות נבואית[14], אך יש שראו בה התגלות שמימית[15].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- השפעתה של הקבלה על פסיקת ההלכה באתר תפוז
הערות שוליים
- ^ תהלים, כ"ה, י"ד
- ^ משנה, מסכת ידים, פרק ד', משנה ג'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י' עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף כ' עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ק"ו עמוד ב' - דלא הוה סלקא להו שמעתא אליבא דהלכתא.
- ^ רש"י, מסכת מנחות, דף ע"א עמוד א'
- ^ "כך נגלה לי מ'סוד ה' ליראיו'" (השגות ראב"ד על משנה תורה לרמב"ם, ספר עבודה, הלכות בית הבחירה, פרק ו', הלכה י"ד)
- ^ השגות ראב"ד על רמב"ם, משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב ח ה).
- ^ מהר"י בן לב, חלק ג' סימן ק"י, וכן בספר סדר הדורות (אלף החמישי, ד"א תת"ל) ערך "רבי משה הדרשן וכו' ומגדולי תלמידי ר' משה הדרשן וכו' והגדול שבכולם ר' אברהם בר יצחק, ואליהו נראה בבית מדרשו וכו' והיה חותנו של ראב"ד וכו', ואולי אל זה כיון הראב"ד בהלכות סוכה פ"ח שאמר כבר הופיע רוח הקדש בבית מדרשנו מכמה שנים" היינו מוכח יותר כפשוטו שהיה ע"י אליהו הנביא
- ^ ראה שאלות ותשובות חתם סופר, חלק אורח חיים ס' ר"ח, בשם רבי צבי הירש חיות. רבי משה אבן חביב, (כפות תמרים, סוכה ל"ב ב') כתב שהראב"ד כתב כן בדרך גוזמא.
- ^ הוצאות ליק תרכ"ד סימן כ"ג, "לרב נטרונאי, כך הראוני מן השמים שמשומד אינו יורש את אביו ישראל וכו". ועוד בתשובות הגאונים (שערי תשובה שי"ג) "כך הראוני מן השמים שהלכה כחכמים דמתניתין לולב גזול והיבש פסול וכן אתרוג וכן הדם וכן ערבה יבשין פסולין וכו' וכמושין כשרים וכו'"
- ^ (בתחילתו) כתב "וסדר תפלות וברכות של שנה כולה ששאלת, שהראנו מן השמים, ראינו לסדר ולהשיב כמסורת שבידנו כתיקון תנאים ואמוראים"
- ^ תשובה תתנ"ח "וששאלתם מי שנטל ספר תחנונים וכו' ונשבע שבועה באותו ספר וכו' כך הראוני מן השמים ששבועה זו כשבועת ספר תורה וכו'"
- ^ שו"ת חתם סופר או"ח סימן רח ועוד
- ^ ראו שו"ת משפט כהן סימן צו פרק ו ועוד