ירמולקה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יַרְמוּלְקָהיידיש[1]: כיפה) היא מושג הנכלל כפריט לבוש בצבור החרדי; לבוש חסידי ירושלמי.

ילדים חסידיים חובשים ירמולקה
ילדים חסידיים חובשים ירמולקה בשכונת בתי אונגרין

בירושלים

כיפת הירמולקה זכתה לכינוי "כיפתם של הזברות" שכן סוג כיפה זו חובשים החסידים המשתייכים לחצרותיו של היישוב הישן בירושלים. מסורת חבישת הירמולקה היא ארוכת שנים בקרב החסידים הירושלמים וזו הפכה לסימן זיהוי בקרב הציבור החסידי ירושלמי. אמנם, התרגום המילולי של המילה ירמולקה הוא "כיפה", אך השימוש במילה "ירמולקה" מכוון לכיפת החסידים הספציפית הזו ולא לכיפות אחרות.

בחצרות חסידיות רבות כיפת הירמולקה היא חובה בקוד הלבוש של אותה חצר חסידית. ישנן חסידויות שהילדים והנערים לא יכולים להיכנס לבית הספר או לחדר ללא חבישת הירמולקה, המבדלת בינם לבין יתר הציבור החרדי שחובש בדרך כלל כיפות שחורות מקטיפה. לפעמים, בתוך הבית יש אפשרות לחבוש כיפה אחרת (בדרך כלל שחורה מקטיפה) אך יש המחמירים לחבוש את הירמולקה בכל זמן ומקום.

מקורה ומראה

בשל החובות שהשאירו אחריהם אנשי עליית רבי יהודה החסיד נאסר על יהודים אשכנזים להתגורר בירושלים. לפיכך, יהודים אשכנזים שרצו להתגורר בירושלים ולא רצו שיזהו אותם כאשכנזים העתיקו את מלבושי הקהילה הספרדית שהיו מושפעים מלבושי נכבדי הערבים. בין פריטי הלבוש הייתה כיפת הירמולקה אשר מקורה מן הטָקִיָיה שהיא כיפת הצמר הלבנה אותה חובשים הערבים המוסלמים.

הירמולקה היא כיפת צמר סרוגה גדולה המכסה את רוב ראשו של החובש אותה. במקור, כיפת הירמולקה הייתה בגובה של כ-19 ס"מ וקוטרה היה כ-16 ס"מ. גם בגירסתה הנוכחית הירמולקה היא סרוגה מצמר ועשויה בעבודת יד. במרכזה של הכיפה ממוקם פונפון (ציצת שיער).

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ המילה נובעת מהמשפט "ירא-מלכא", כלומר: הירמולקה (כיפה) מביאה לידי יראת שמים (ראו תלמוד בבלי מסכת שבת דף קנו: "כסי רישיך, כי היכי דתיהוי עלך אימתא דשמיא").
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

17189144ירמולקה