עדי רן
 | |
| עדי רן בהופעה | |
| לידה | 2 ביוני 1961 (גיל: 63) |
|---|---|
| תקופת הפעילות | מ-1985 |
| עיסוק | זמר, נגן, כותב שירים |
| סוגה | רוק, מוזיקה יהודית מקורית |
| חברת תקליטים |
נענע דיסק הינדיק הפקות |
עדי רן (נולד ב-2 ביוני 1961) הוא זמר-יוצר ישראלי. בעקבות חזרתו בתשובה קיים בשיריו שילוב של רוק עם מוזיקה חסידית.
תחילת הקריירה
עדי רן נולד ברמת גן. הוא החל את דרכו המוזיקלית כמרכז בשבט צופים רמת-גן. בזכות שיריו ואופיו הייחודי הפך די מהר לדמות מוכרת בקרב חברי תנועת הצופים בישראל, בעיקר במרכז הארץ, ומאוחר יותר בקרב צעירים רבים מאזור תל אביב.[1]
אף על פי שהחל להקליט כבר ב-1985, החל משנת 1987 הופיע רן בפאב "הכוֹסית" הוותיק שליד כיכר מלכי ישראל בתל אביב, בדרך-כלל לבדו עם מכונת תופים, ולעיתים בליווי חברים - הבולט שבהם - ג'וני שועלי, לעתיד - אחד מסולני להקת רעש.
הופעותיו השבועיות הקבועות כרכו אחר רן קהל מעריצים קבוע ונאמן, שלמד במהרה את מילות השירים בעל-פה והצטרף להופעות הקאלט שלו גם כאשר נדד להופיע במקומות אחרים - אירועים פרטיים, אירועים של תנועת הצופים, וכן במועדון ההופעות שפתח חברו שועלי ברמת-גן, ה"ג'אם סטודיו".
רן הוציא בתקופה זאת מספר מועט של שירים לרדיו, ואף קליפ אחד לטלוויזיה ("כלור") שזכו לתהודה מינימלית. מאוחר יותר כיכב בקליפ לשיר "חנן" של להקת "רעש" בתפקיד חנן. שני שירים, "הירושימה" ו-"התחזית", הופיעו באלבום האוסף של NMC "קיצור תולדות האינדי בעיר" (1991).
שנותיו החילוניות של רן יצגו תרבות חילונית מקומית ולוו תדיר בשערוריות עד שנת 1993 שבה החל להתקרב ליהדות, ומאוחר יותר חזר בתשובה וחדל לחלוטין מלבצע את שיריו הישנים. הוא הקליט מאז מספר אלבומים בעלי אופי יהודי המושפעים מאוד ממורשתו של רבי נחמן מברסלב. למרות שנחשב כזמר חסידי, סגנונו המוזיקלי חריג ברקע המוזיקה החסידית בת-זמננו.
גרושתו של עדי רן, דנה רן, השתתפה בעונה החמישית של תוכנית הריאליטי האח הגדול.
לקראת הבחירות לכנסת ה-21 ב-2019 הוצב רן במקום ה-31 והאחרון הסמלי ברשימת כולנו חברים נ נח לכנסת.
רן שופט בתוכנית המציאות של רדיו קול חי "הקול הבא".
מתגורר בחריש.
יצירתו
לפני החזרה בתשובה
יצירתו של רן בתקופה הקדם-דתית כללה עשרות רבות של שירים. חלקם היו בעלי גוון חתרני, חלקם עלילתיים ודמויי בלדה, וחלקם שירי-שטות קומיים. כמו כן ניתן להבחין בין שיריו בניצני יצירה אידיאליסטית אמיתית. בשפה פשוטה ומשעשעת הוא היטיב תמיד לתאר את חיי הצעירים (בעיקר סביב תקופת הצבא ואחריה).
להיטו הגדול בתקופה זו (1985) היה "סיגריה מעשנת", בלדת רוק רומנטית. להיטים אחרים עסקו באיכות הסביבה (מתוך "כלור": "בינתיים מוסיפים עוד כלור למים"), אימת המלחמה והגרעין ("הירושימה": "אנשים חכמים בתוך מעבדה... עוד מחפשים רצפט להשמדה"), סמים ("חורשה של סוטול": "שתלתי אותך בתוך אדנית אדומה, שתראה ת'עולם, תיטיב עם כולם, תספוג את קרני החמה... שתלתי אותך בצל הסכנה, אתה תהיה חורשה של סוטול"), דיכאון ("דיפרסיה": "שלום דיפרסיה, מה שלומך?") ועוד.
אלמנטים קומיים רבים, שחלקם שרד גם ביצירתו הדתית, חוזרים בשיריו הרבים מספור מהתקופה החילונית - שפה דיבורית וקלה, האנשת חפצים (כביכול היה זה השיר "סיגריה מעשנת" שכולו עסק בדמות הסיגריה המאוהבת, שהואנשה בשיר), חיות ותחושות, ועירוב אסוציאטיבי לשוני מרובדי-שפה שונים. כמו כן, בחלקם רן לא היסס לנקוט בשפה וולגרית.
רבים משיריו עברו תהליך של שינוי ושדרוג בעזרת הקהל, שהיה פעיל מאוד בהופעות וגם מחוץ להן (בשירים רבים היו לקהל תפקידי-שירה בפזמון החוזר). ברבות מההופעות העניק רן הזדמנות ראשונה לאמנים צעירים שביצעו גרסאות של שיריו וכן שירים מקוריים משלהם.
הלחנים היו תמיד מבוססי גיטרה, פשוטים וסוחפים. מכונת התופים של רן הייתה שותפה נאמנה ופרימיטיבית. לעיתים הרכיב שירים על סיפורים ויצר מיני-הצגות של ממש בצירוף שחקנים אורחים.
ב-1989 הוציא רן את שיריו על גבי שני אלבומים - "זולתך אהובתי" ו"בתוך אדנית אדומה", שיצאו על גבי קלטות ("זולתך אהובתי" יצא גם על גבי דיסק) ונמכרו בהופעותיו, עד שהחליט לגנוז אותן.
אחר החזרה בתשובה
גם עם חזרתו בתשובה, המשיך רן ליצור וכתב טקסטים קלילים אך גם אישיים מאוד על המעבר לדת ("אבא, נהייתי דוס / זה לא אומר שאתה צריך לכעוס .../ סבתא, נהייתי דוס / תוציאי ת'שיניים מהכוס.") ועל חיי היהדות. הלחנים הפשוטים והסוחפים נותרו במקומם והתאימו היטב לאווירה החדשה, והטקסטים החדשים הזכירו את הקודמים בסגנון אך לא בתוכן - שיריו של רן נותרו קלילים ומשעשעים לעיתים, אך הפעם נעדרו סממנים שטותיים שלא בקשר לתורה, אידיאליסטיים (מלבד ענייני עולם התורה) או חתרניים. כך לדוגמה השיר "איזה כיף להיות ציפור" לפני החזרה בתשובה; ולאחר החזרה בתשובה "איזה כיף להיות יהודי".
בשנת 1995 החל לבצע לראשונה את שיריו החדשים מול קהל תל אביבי במועדון ה"בארבי" הישן, אך עם הזמן צמצם את הופעותיו בפני קהל חילוני והתמקד בקהל הדתי החדש שצבר. באלבומו הראשון, "האחרון שבעם" שיצא ב-1998, שימשו כל חברי להקת רעש, ידידיו הוותיקים, כלהקת הליווי וג'וני שועלי אף הפיק מוזיקלית את האלבום. השיר "אתה קדוש" מתוך התקליט הופיע בפסקול הסרט האושפיזין.
בקרב יוצרי ומאזיני המוזיקה החסידית יש שקיבלו את יצירתו בחשדנות מסוימת, אך עד מהרה הוא קנה לו מעריצים חדשים, בעיקר מקרב חסידי ברסלב וצעירים מהציונות הדתית. עדי רן מרבה לקיים הופעות ברחבי-הארץ ולהשתתף באירועים ובפסטיבלים שונים, וכמו כן משתף פעולה עם זמרים אחרים כגון בשיר "ושמרו" מהאלבום "התפילה שלי" שבו רן שר עם החזן והזמר יוסי הופמן, בשיר "אין יאוש" מהאלבום "ניגון של תקוה" עם הזמר ישראל נחמן חזין ובאלבום "עדי רן ושרוליק הרשטיק" שבו הוא משתף פעולה עם שרוליק הרשטיק ותזמורת חמישה קולות. רן מרבה לעסוק בכתבי רבי נחמן מברסלב וכן בשמות קודש שהוזכרו בכתבי האר"י.
דיסקוגרפיה
- 1998 ה'תשנ"ח "האחרון שבעם"
- 2001 ה'תשס"א "אל תכה בסלע"
- 2004 ה'תשס"ד "מה יש לכם לדאוג",
- 2006 ה'תשס"ו "עדי רן והגיטרה - אלבום אנפלאגרד" ב' חלקים
- 2007 ה'תשס"ז "עדי רן ושרוליק הרשטיק"-"חמישה קולות"
- 2010 ה'תש"ע "התבוננות"
- 2011 ה'תשע"א "גלגל של הצלה"
- 2012 ה'תשע"ב "האוסף" ב' חלקים
- 2016 ה'תשע"ו "בזאת"
קישורים חיצוניים
.svg){kind=logo}
כתבות:
- עדי רן, המיקסטייפ של עדי רן, באתר nrg, 17 בספטמבר 2009
- רועי בהריר, הראשון בבידור (היהודי), nrg , 27 בנובמבר 2009
- חגית רוטנברג, צועק כל הדרך לאומן, באתר בשבע - ערוץ 7, 12 באוגוסט 2004
- דודו כהן, מעדיף להיות מלך השוליים, באתר News1 מחלקה ראשונה, 24 ביולי 2010
- עפרה לקס, עניין אישי עם עדי רן, באתר בשבע - ערוץ 7, 13 באוקטובר 2011
- עדי רן, תחושת ההחמצה שאני מרגיש מאז פטירתה של אמי קורעת אותי לגזרים, באתר הידברות, 3 בינואר 2019
ביקורות:
- יאיר פלד, ביקורת על הדיסק 'התבוננות, כיפה
- נתנאל לייפר בביקורת מוזיקה על אלבומו של עדי רן האחרון שבעם באתר שיא מיוזיק
הערות שוליים
עדי רן32567110Q4682616