נוסח ספרד

נוסח ספרד הוא נוסח תפילה שהתקבל בתנועת החסידות במזרח אירופה, כשילוב יסודות מנוסח הספרדים ומנוסח אשכנז, יחד עם השפעות של הקבלה. נוסח ספרד אינו נוסח אחיד ויש שינויים בין סידור לסידור. יש סידורים שנוטים יותר לנוסח הספרדים, ויש שנוטים יותר לנוסח אשכנז.

שם הנוסח

למרות שמו, נוסח ספרד אינו נוסח התפילה של יהדות ספרד, אלא אחד משני נוסחי התפילה המרכזיים של יהודי אשכנז (השני מכונה נוסח אשכנז). יש המעדיפים לכנות את "נוסח ספרד" "נוסח החסידים" או "נוסח סְפַרְד", על מנת להבדיל בינו ובין נוסח התפילה של יהודי ספרד ועדות המזרח המכונה "נוסח הספרדים" (בלשון רבים) או נוסח "ספרדי".

תולדות הנוסח

כשהוקמה תנועת החסידות שאפו מקימיה להתפלל בנוסח התפילה של האר"י המכיל כוונות מיוחדות. הם לא נטשו באופן מוחלט את נוסח אשכנז לטובת הנוסח הספרדי, אלא הכניסו לנוסח האשכנזי את הגהות הנוסח אותם לימד האר"י את תלמידו רבי חיים ויטאל, בתוספת שינויים נוספים ע"פ סידורי הספרדים, ויצרו מעין סינתזה של הנוסח הספרדי עם הנוסח האשכנזי, וכינוהו "נוסח האר"י" (בעיקר בחב"ד).

על פי המחקר המודרני אין זה הנוסח אותו לימד האר"י את תלמידו. לפי עדות תלמידו של האר"י, רבי חיים ויטאל, הסידור עליו נסובו שינויי הנוסח, סידור שנדפס בוונציה בשנת רפ"ד (1524). כאשר משווים את נוסח התפילה המתקבל לפי הסידור הנ"ל בתוספת שינויי הנוסח של האר"י מתקבל נוסח התפילה המקובל אצל הספרדים ועדות המזרח, ולא נוסח ספרד. אמנם המידע שנמסר על הנוסח אותו התפלל האר"י בעצמו מועט ביותר, ויש הסוברים שייתכן שאת רוב נוסח התפילה של האר"י תאמו למנהגי האשכנזים, כמנהג אבותיו, ורק את תלמידו הספרדי רבי חיים ויטאל לימד את הנוסח המבוסס על מנהגי הספרדים.^{[דרוש מקור]}

התפשטות החסידות בפולין הביאה לכך שנוסח ספרד היה נוסח התפילה המרכזי בפולין. לפני קום מדינת ישראל רבים מן העולים הדתיים הגיעו מפולין וארצות החסידות, מה שהביא את נוסח ספרד להיות הדומיננטי בקרב האשכנזים בישראל בתקופה זו. כמו כן, בצפון ארץ ישראל, לרבות בחיפה, מתפללים רוב רובם של בתי הכנסת האשכנזים בנוסח ספרד, מנהג המקובל מימי עליית החסידים לטבריה ולצפת. סיבה נוספת היא השאיפה שכל העדות יתפללו בנוסח אחיד, או לפחות דומה. על כן אשכנזים רבים העדיפו את נוסח ספרד. כשהרב שלמה גורן הכין את סידור התפילה של צה"ל הוא קבע בו את נוסח ספרד כנוסח אחיד כ"פשרה" בין נוסחי כל העדות. כמו כן, בנוסח זה נעשה שימוש גם במוסדות ממלכתיים-דתיים ובמוסדות בני עקיבא. כך תלמידים מעדות שונות התרגלו בבתי הספר ובישיבות להתפלל בנוסח ספרד. עד שנות ה-80 כמעט כל בתי הכנסת האשכנזיים בארץ התפללו בנוסח ספרד, למעט בפתח תקווה ובירושלים בהן היה מיעוט ניכר של ליטאים שהתפללו בנוסח אשכנז. מאז גבר השימוש בנוסח אשכנז במדינת ישראל. הסיבות לכך כוללות את העלייה הדתית מארצות הברית שהתפללה ברובה בנוסח אשכנז, הדומיננטיות בקרב החרדי-ליטאי שהשפיעו על תלמידיהם לשמור על נוסח זה, וכן הקנאות לשמירת הנוסח, אשר עתיק בהרבה מנוסח ספרד.

הפולמוס על הנוסח

אחד מן הטענות העיקריות בפולמוס ההתנגדות לחסידות היה שינוי הנוסח בקרב החסידים מנוסח אשכנז לנוסח ספרד, שינוי הנוגד את ההלכה, ונוגד גם את דברי האר"י עצמו עליו מתבססים החסידים כביכול. כבר בכתבי הפולמוס הראשונים הוזכרה טענה זו, כמו ב"זמיר עריצים וחרבות צורים" (אלעקסניץ תקל"ב):

אחינו בית ישראל, הלא ידעתם חדשים מקרוב באו לא שערום אבותינו, שתחברו כת חשודים [...] ועושים אגודות לעצמם ודתיהם שונות מכל עם בני ישראל בנוסחי התפילות

המתנגדים הביאו כראיה לטענתם את דברי הירושלמי: ”ר' יוסי מישלח כתיב להון אף על פי שכתבו לכם סדרי מועדות אל תשנו מנהג אבותיכם נוחי נפש” (עירובין ג, ט). הדברים מובאים גם במגן אברהם באורח חיים סימן ס"ח, ושם בשם האר"י.

על דרך המליצה, טענו המתנגדים שהחסידים שינו את הסדר החשוב של הפרד"ס (פשט, רמז, דרש וסוד), והפכו אותו ל-ספר"ד (סוד, פשט, רמז, ודרש).

בתקופה הראשונה לא השיבו החסידים לטענה זו כלל, אמנם בהמשך השנים עם חיזוק ההתחשבות בהלכה הנהוגה, הועלתה הטענה שישנו נוסח לכל שבט בעם ישראל, אולם נוסח ספרד שהוא המבוסס על דברי האר"י הוא נוסח כללי לכל השבטים.

מרכיבי הנוסח

הרב שמואל פנחס גלברד, בספרו: אוצר טעמי המנהגים מפרט חלק מה"תיקונים" העיקריים בנוסח אשכנז שביצעו תלמידי הבעש"ט בהשפעת נוסח האר"י וכוונותיו:

• אמירת "לשם ייחוד" לפני ברכות.
• הוספת קטעים מן הזוהר, כגון "בריך שמיה" בפתיחת ארון הקודש, ו"כגוונא" לפני ערבית של שבת.
• הוספת "ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה" מנוסח הספרדים בקדיש הוספת "חיים טובים עלינו" במקום "חיים עלינו" (בניגוד לספרדים שאומרים שם נוסח ארוך יותר).
• פסוקי דזמרא מתחיל ב"הודו" וממשיך לפי סדר הספרדים.
• הקדושה פותחת ב"נקדישך" ובמוסף - ב"כתר יתנו לך".
• בתפילת העמידה, הוסיפו משפטים ומילים על פי תורת הקבלה.
• אמירת "וידוי" וי"ג מידות בכל יום בשחרית ובמנחה לפני נפילת אפים.
• אמירת "עלינו לשבח" בסוף התפילה במקום לאחר קדיש תתקבל.

הואיל ואחרי הבעש"ט התפצלה החסידות לזרמים שונים, והבעש"ט עצמו כנראה התפלל בנוסח אשכנז, מאחר שכל התופעה של נוסח ספרד לא התחיל אלא מדור השני של החסידים, גם נוסח התפילה שונה במקצת מחסידות לחסידות. למשל: חסידי חב"ד מתפללים לפי סידור שערך בעל התניא - ראשון לאדמו"רי חב"ד, חסידי בעלז וחסידי דושינסקיא - מתפללים תפילת שמונה עשרה פחות או יותר בנוסח אשכנז, פרט לאמירת "נקדישך" ועוד שינויים קלים. בחסידות צ'רנוביל לכל ענפיה אומרים "ויצמח פורקניה ויקרב קץ משיחיה".

הגהות דקדוקיות על נוסח ספרד

דקדקנים רואים בנוסח ספרד נוסח משובש בשל העובדה שהוא נוטה לחבר מטבעות לשון של נוסח הספרדים על הנוסח האשכנזי. לדוגמה, נוסח אשכנז גורס בתפילת שמונה עשרה "כי אתה שומע תפילת עמך ישראל ברחמים", ונוסח הספרדים גורס "כי אתה שומע תפילת כל פה". בהרבה זרמים של נוסח ספרד מרכיבים את שתי הנוסחאות וגורסים "כי אתה שומע תפילת כל פה עמך ישראל ברחמים". נוסח זה משובש לשונית ועל פי הדקדוק היה צריך לומר "כי אתה שומע תפילת כל פיות עמך ישראל ברחמים".

חוקר התפילה ד"ר דניאל גולדשמידט סבר שהסיבה להרכבה של נוסח הספרדים עם נוסח אשכנז היא בשל העובדה שהסידורים הראשונים בנוסח ספרד הודפסו באופן בו נוסח אשכנז היה נוסח הפנים של הסידור, ונוסח הספרדים הובא בסוגריים. המתפללים לא הבינו שמשמעות הסוגריים היא שמדובר בנוסח חלופי, ואמרו את שתי הנוסחאות כאחת. כך למשל בדוגמה שהובאה לעיל נדפס בסידורים הראשונים בנוסח ספרד "כי אתה שומע תפילת (כל פה) עמך ישראל ברחמים". כוונת המדפיסים הייתה שלפי נוסח הספרדים אומרים "כי אתה שומע תפילת כל פה" ולפי נוסח אשכנז אומרים "כי אתה שומע תפילת עמך ישראל ברחמים". ברם המתפללים לא הבינו זאת ואמרו "כי אתה שומע תפילת כל פה עמך ישראל ברחמים" וכך יצרו שיבוש לשון.

בשל שיבושים אלו נערכו כמה מהדורות "מדויקות" על פי הדקדוק של נוסח ספרד. אחת מהן היא זו של רבי שניאור זלמן מלאדי שהיה האדמו"ר הראשון של חסידות חב"ד. על פי מהדורתו (ובשינויים קלים) נדפס גם נוסח התפילה של סידור רינת ישראל בנוסח ספרד שהוא הסידור שבו רבים מהמתפללים בחוגי הציונות הדתית מתפללים.

הפיוטים בנוסח ספרד

ביחס לפיוטים, נוסח ספרד שומר על הפיוטים של נוסח אשכנז (לפי מנהג אשכנז המזרחי בשל העובדה שתנועת החסידות מוצאה במזרח אירופה). החריג היחיד הוא שהרבה חסידים קבלו את סדר העבודה במוסף של יום הכיפורים אתה כוננת עולם מראש במקום אמיץ כח, ובהרבה מחזורי נוסח ספרד הדפיסו את שתי הנוסחאות. בכך דווקא תואם נוסח ספרד את שיטת האר"י שאמר את הפיוטים האשכנזיים ולא הספרדיים.

לקריאה נוספת

• דניאל גולדשמידט, על נוסח התפילה של קהילות החסידים, בתוך מחקרי תפילה ופיוט, עמ' 315–321.

קישורים חיצוניים

• מאיר מדן, נוסח ספרד של החסידים, באתר דעת
• נוסח ספרד בתפילה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• הסידור של הקלויז בבראד, זאלקווא תקמ"א. זה בפועל אחד מסידורי נוסח ספרד הראשונים, אם לא הראשון. יש גם סריקה בקטלוג הספרייה הלאומית.
• סידור ר' אשר, באתר הספרייה הלאומית עם סריקה. סידור קדום של נוסח ספרד עם כוונות האר"י.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35422002נוסח ספרד