מחזור ארם צובא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף מחזור ארם צובה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מחזור ארם צובה הוא ספר תפילות בן שני חלקים, אחד החשובים שבהם. חלקו הראשון של המחזור כולל בקשות, תפילות לימי החול, לשבת, לפסח, לשבועות ולתעניות. חלקו השני כולל את תפילות ראש השנה ויום הכיפורים, סוכות ושמיני עצרת. בנוסף, שני הכרכים כוללים פיוטים רבים.

שני חלקיו של מחזור ארם צובה נדפסו פעמים בוויניציאה. ההדפסה הראשונה הייתה בשנת ה'רפ"ז (1527), באותיות מרובעות גדולות ובה קרוב ל-1,700 עמודים. המהדורה השנייה מסומנת ככזו שנדפסה בשנת ה'ש"כ (1560). במידה ותאריך המהדורה השנייה מדויק הרי שזהו הספר היחיד שנדפס בתקופת הגזירה של האפיפיור פאולוס הרביעי על הספרים העבריים (ה'שי"ד - ה'שכ"ד). מהדורה זו נדפסה באות זעירה יותר ובה הרבה השמטות מחמת הצנזורה.

בשנת ה'תשס"ח הוציאה לאור יד הרב נסים מהדורת פקסימיליה של מהדורה הראשונה של המחזור, ולצידו כרך מבואות עם דברי הערכה ומחקר הנוגעים למחזור.[1]

המנהג במחזור ארם צובה

הנוסח העומד ביסודו של המחזור הוא הנוסח המוסתערבי שהיה נהוג בארץ ישראל וסוריה, קהילות הנקראות באופן הכולל "שאם". מחזור זה משמר שפע רב של מנהגים ארץ-ישראליים, ולדעת עזרא פליישר מהווה את המקבץ הגדול ביותר של מסורות כאלו.

לאחר התפשטותו של נוסח הספרדים שהגיעו לארצות המזרח לאחר הגירוש, השתקע הנוסח הארץ ישראלי כליל, והנוסח שהובא מספרד נקלט באופן מלא בכל רחבי האזור, למעט יהדות חלב ששמרה על נוסח התפילה שלה למשך תקופה נוספת.

הפיוטים במחזור ארם צובה

חשיבות המחזור איננה מתמצה רק בנוסחות התפילה והמנהגים שבו והיותו צומת של מסורות שונות, אלא גם בפיוטים הרבים שבו. כפי שהראתה שולמית אליצור, לעומת נוסח הקבע שבמחזור המשקף דפוסי תפילה ארץ ישראליים קדומים, הרי שהפיוטים שבו חפים מכל זיקה לפייטנות הארץ ישראלית הקדומה.[2]

במחזור למעלה משש מאות פיוטים פרי עטם של כמאה ועשרים פייטנים, תופעה אשר אין לה אח ורע בחיבורים אחרים. רוב הפיוטים שבמחזור נכתבו על ידי פייטנים מארצות המזרח, קדומים ומאוחרים ובהם רב סעדיה גאון, רב האי גאון, רב עלי, ר' יצחק בן ישראל ראש הישיבה, ר' אלעזר הכהן, ר' אלעזר בן יעקב הבבלי, ר' שמריה הכהן בן אהרן, ר' אהרן אלעמאני ור' צדוק אלעמאני ממצרים.
במחזור יש ייצוג נכבד לשירת ספרד הקלאסית ובכללה שירתם של ר' יהודה הלוי, ר' אברהם אבן עזרא, ר' משה אבן עזרא, ר' יצחק ן' גיאת, ר' שמואל הנגיד, ר' שלמה אבן גבירול. כמו כן, במחזור מופיעים מפיוטיהם של פייטני ספרד וצפון אפריקה שהיגרו לארצות המזרח ובהם ר' יוסף אבן אביתור, ר' יהודה בן-שמואל אבן-עבאס, ר' יצחק כנזי ור' יהודה אלחריזי.

נוסף על כל אלה, ייחודו של המחזור הוא ביצירתם הפייטנית של משוררים בני סוריה ובפרט אלו שמארם צובה, בהם שעאע, ר' ששון הלוי, ר' אברהם טוויל, ר' אהרן גריש, ר' מזהיר השלישי ור' שמואל דיין. במחזור משתקף מנהג יהודי ארם צובה להתאסף באשמורת הבוקר בשבתות מיוחדות ובמועדים לומר פיוטים בשירה ובזמרה.

בשנת התשע"א הולחנו מספר פיוטים ממחזור ארם צובא על ידי המוזיקאים הרב דוד מנחם, אלעד גבאי, רוני אישרן ויאיר דלאל, הלחנים הוקלטו על ידי 'הזמנה לפיוט' והמרכז למוזיקה באוניברסיטה העברית בדיסק הנושא את השם "תן זמירות עמי".

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ אפשר להזמין את מהדורת הפסקסימיליה באתר שלהם.
  2. ^ יש לציין שבערבית של שבת במהדורת רפ"ז (דף עב ע"ב בחלק א), מופיע "שומרי שביעי ראו גבורותיך על הים", שהוא חלק מ"ואמונה בשביעי קימת", הנוסח שמופיע בסידור רס"ג ובנוסח איטליה. אם כן, סביר להניח שאי פעם היו יותר פיוטים מתקופה הקלאסית בנוסח זה.


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28807136מחזור ארם צובא