נוסח פרס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח פרס הוא נוסח תפילה שבו נהגו להתפלל בעבר יהודי פרס ובוכרה. בתקופה קדומה התפללו בו גם יהודי קאיפנג שבסין.[1] מקורו של הנוסח הוא בימי הגאונים, והוא מבוסס ברובו על סידור רב סעדיה גאון.

יהודי פרס התפללו בנוסח זה עד המאה ה-16 בערך, אך לאחר הגעת מגורשי ספרד למזרח התיכון החל נוסח הספרדים להתפשט, ומן המאה ה-17 בערך, עברו יהודי פרס לנוסח הספרדים. יהודי סין אימצו עוד קודם לכן את נוסח הרמב"ם, וכך נותר נוסח פרס בבוכרה בלבד. משום כך, מרבית כתבי היד של הנוסח הם מבוכרה. לקראת סוף המאה ה-18 הגיע לבוכרה השד"ר ר' יוסף מאמאן, שהזדעזע לראות את חוסר בקיאותם של יהודי פרס בנושאי יהדות בכלל ובתפילה בפרט. סידורים בנוסח פרס היו רק בכתבי יד בודדים, ויהודים רבים כלל לא ידעו להתפלל. ר' יוסף מאמאן שכנע את יהודי בוכרה לעבור לנוסח הספרדים ודאג להפיץ סידורים מודפסים בנוסח זה. מאז, בתהליך דומה לזה שעבר על יהודי המשריק ופרס, נשתרש נוסח הספרדים בקרב יהודי בוכרה, ונוסח פרס חדל מלהתקיים.[2]

מאפייני הנוסח

בכל יום

  • ברכות התורה: לעסוק בכל דברי תלמוד תורה והלכה והערב נא וכו'. אחרי ברכות התורה, אומרים מיד פרשת הקרבנות.
  • יש פיוט שמקדים את ברוך שאמר.
  • בברכת עבודה: ואישי ישראל, היום היא תפלתם ותפלתם ועבודתם.

קבלת שבת

  • אומרים תהילים צ"ב ותהילים צ"ג. לאחר מכן, אומרים כמה פסוקים, שחלקם מתחילים במילה "אורך" ומהווים שרשור עם סוף מזמור זה (ה' לאורך ימים).

ערבית לשבת

  • לפני ברכות בשבת, אומרים "זכר רחמיך ה' וחסדיך וגו'" (תהלים כה:ו) ו"ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו" (תהלים כ:י).
  • עניית הקהל לברכו "ברוך ה' המבורך שמו וזכרו תמיד לעולם ועד".
  • בתפילת ערבית של שבת, לא אומרים פסוק "ויכולו", אלא מתחילים "ויברך אלהים" (בדומה לנוסח התכלאל).

לקריאה נוספת

הערות שולים

  1. ^ רפאל יהודה צבי ורבלובסקי, "על יהודי קאיפנג, מוצאם ונוסח תפילתם", פעמים 78 (חורף תשנ"ט), עמ' 51–60.
  2. ^ אהרן גבאי, "מיפוי נוסחי התפילה", המעין 242 [סב, ד] (תמוז תשפ"ב), עמ' 167.


ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36455337נוסח פרס