נווה חריף
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הדרום |
| מועצה אזורית | חבל אילות |
| גובה ממוצע[1] | 431 מטר |
| תאריך ייסוד | 1983 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 135 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 21.6% בשנה |
(למפת דרום הנגב רגילה)   נווה חריף | |
נווה חריף (נְוֵה חָרִיף) הוא קיבוץ הממוקם בדרום הנגב, השייך למועצה אזורית חבל אילות.
הקיבוץ הוקם בשנת 1987 על ידי עירוניים שרצו להקים קיבוץ תעשייתי שישלב בין האידאולוגיה הקיבוצית לבין חיים יומיומיים מודרניים.
שמו של הקיבוץ בשלבי התכנון היה "אבידע" על שם הבן של אברהם וקטורה (ספר בראשית כ"ה 4) אך לאחר מכן שונה השם ל"נווה חריף", על שמו של חבר הכנסת משה (מוסה) חריף, שנהרג בתאונת דרכים בשנת 1982.
לאחר מספר שנים בהן כשלו היוזמות התעשייתיות הוחלט לעבור לחקלאות והוקמו במקום רפת, ולולי ביצים ופרגיות. בנוסף יש לקיבוץ שטחים של מטעי תמרים דירות אירוח ומיני פארק מים (נווה גל) אותו הקים איתי אלון בשנת 2011. במשך שנים רבות נמנע הקיבוץ מלגדול. בשנת 2012 היו בקיבוץ 61 חברים, מספר שכלל גם את בני היישוב מעל גיל 18 שנקלטו בקיבוץ. בעקבות המספר הדל של התושבים הוכלל הקיבוץ ברשימת היישובים בתת-אכלוס של משרד החקלאות[2].
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נווה חריף |
- קיבוץ נוה חריף, אתר מועצה אזורית חבל אילות
- נווה חריף, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
- קיבוץ נווה חריף באתר מידעפון אילת
- חנן רובנס, חיים ונותנים לחיות, קצה המדבר - עיתון חבל-אילות, דצמבר 2008, עמ' 12
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ סיכום ישיבת ועדת היגוי בין משרדית לנושא תת-אכלוס, משרד החקלאות, 5 בדצמבר 2012, עמ' 12-14
| ||||||||||||
