נווה חריף

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נווה חריף
בתים בנווה חריף
בתים בנווה חריף
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הדרום
מועצה אזורית חבל אילות
גובה ממוצע[1] ‎431 מטר
תאריך ייסוד 1983
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 111 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎3.7% בשנה
30°02′17″N 35°02′14″E / 30.0380527706806°N 35.037312224434°E / 30.0380527706806; 35.037312224434

נווה חריף (נְוֵה חָרִיף) הוא קיבוץ הממוקם בדרום הנגב, השייך למועצה אזורית חבל אילות.

הקיבוץ הוקם בשנת 1987 על ידי עירוניים שרצו להקים קיבוץ תעשייתי שישלב בין האידאולוגיה הקיבוצית לבין חיים יומיומיים מודרניים.

שמו של הקיבוץ בשלבי התכנון היה "אבידע" על שם הבן של אברהם וקטורה (ספר בראשית כ"ה 4) אך לאחר מכן שונה השם ל"נווה חריף", על שמו של חבר הכנסת משה (מוסה) חריף, שנהרג בתאונת דרכים בשנת 1982.

לאחר מספר שנים בהן כשלו היוזמות התעשייתיות הוחלט לעבור לחקלאות והוקמו במקום רפת, ולולי ביצים ופרגיות. בנוסף יש לקיבוץ שטחים של מטעי תמרים דירות אירוח ומיני פארק מים (נווה גל) אותו הקים איתי אלון בשנת 2011. במשך שנים רבות נמנע הקיבוץ מלגדול. בשנת 2012 היו בקיבוץ 61 חברים, מספר שכלל גם את בני היישוב מעל גיל 18 שנקלטו בקיבוץ. בעקבות המספר הדל של התושבים הוכלל הקיבוץ ברשימת היישובים בתת-אכלוס של משרד החקלאות[2].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ סיכום ישיבת ועדת היגוי בין משרדית לנושא תת-אכלוס, משרד החקלאות, 5 בדצמבר 2012, עמ' 12-14