טראווניק
.jpg) | |
| טראווניק, 2012 | |
| מדינה |
 בוסניה והרצגובינה |
|---|---|
| קנטון |
 מרכז בוסניה |
| שטח | 14.25 קמ"ר |
| גובה | 514 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 16,534 (2013) |
| ‑ במטרופולין | 57,543 |
| ‑ צפיפות | 109 נפש לקמ"ר (2013) |
| קואורדינטות | 44°14′N 17°40′E / 44.233°N 17.667°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| www.opcinatravnik.com.ba | |
טראווניק (בבוסנית: Travnik) היא עיר במרכז בוסניה והרצגובינה, בירת קנטון מרכז בוסניה השוכנת 90 קילומטרים מערבית לבירת המדינה סרייבו.
היסטוריה
שרידי יישוב מאורגן במקום מתוארכים לתקופת האימפריה הרומית. בהמשך, נשלט היישוב על ידי ממלכת בוסניה וממלכת הונגריה. באמצע המאה ה-15, בתקופת שלטונו של מהמט השני, סולטאן האימפריה העות'מאנית הוכרע ממלכת בוסניה והאזור עבר לשליטת העות'מאנים. כדי לבסס את שלטונם ביצעו העות'מאנים טרנספר אוכלוסיות בכל רחבי הבלקן. במסגרת זו התיישבו באזור תושבים מוסלמים והועתקו ממנו תושבים נוצרים. ב-1697, במהלך מלחמת האימפריה העות'מאנית-הליגה הקדושה (1683–1699) כבשו האוסטרים את סרייבו בירת איילט בוסניה והעלו אותה באש. וכך, הפכה טראווניק לבירת האיילט. בתקופה זו התפתחה העיר והפכה למרכז כלכלי ותרבותי אזורי. לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית (1878-1877) קיבלה האימפריה האוסטרו-הונגרית חסות על חבל בוסניה וסיפחה אותו בפועל.
לאחר מלחמת העולם הראשונה נכללה טראווניק בשטחי ממלכת יוגוסלביה. באפריל 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה, פלשה גרמניה ליוגוסלביה והכניעה את צבאה תוך ימים אחדים. האזור הועבר לחזקת הבובות של מדינת קרואטיה העצמאית שנשלטה על ידי האוסטאשה בהנהגת אנטה פאבליץ'. לאחר המלחמה נכללה טראווניק בשטחי יוגוסלביה. החל מ-1992, לאחר התפרקותה של יוגוסלביה נכללת טראווניק בשטחה של בוסניה והרצגובינה.
עלילת הספר "ימי הקונסולים",[1] פרי עטו של הסופר היוגוסלבי איוו אנדריץ', מתרחשת בעיר על רקע ימי המלחמות הנפוליאוניות, עת הייתה תחת שליטת האימפריה העות'מאנית.
אקלים
בטראווניק השוכנת בגובה של 514 מטרים מעל פני הים שורר אקלים ממוזג יבשתי. הטמפרטורה השנתית הממוצעת היא 9.6oc וערכי הקיצון הממוצעים נעים מ-19.5oc ביולי ועד 1oc- בינואר.
הקהילה היהודית
בשלהי המאה ה-17, לאחר כיבוש סרייבו והעלאתה באש על ידי האוסטרים הגיעו פליטים יהודים לטראווניק והקימו בה קהילה ספרדית קטנה. המשפחות הראשונות המתועדות בקהילה היו: עטיאש, מאסטרו, אלטרץ, גאון, קונפורטי ושֹלום (salom). בית עלמין יהודי הוקם ב-1762 ובית הכנסת הראשון הוקם ב-1768.[2] ב-1860 חרב בית הכנסת בשריפה שפרצה בטראווניק.[3]
ב-1860 הוקם בית הכנסת השני לקהילה וכן מקווה.[4] חלק מבני הקהילה עסקו בסחר בבדים, פירות וירקות ובייצוא תוצרת חקלאית. מקצתם עסקו במלאכה זעירה והיו אומנים. בשלהי המאה ה-19, לאחר סיפוח האזור על ידי האימפריה האוסטרו-הונגרית התיישבו בעיר גם משפחות של יהודים אשכנזים שהיו בעלי מעמד כלכלי איתן, חלקם עסקו במקצועות חופשיים וחלקם נשאו תפקידים פקידותיים במנגנון השלטון המקומי. לאחר מלחמת העולם הראשונה עזבו מרבית בני הקהילה האשכנזית את העיר. המשבר הכלכלי שפקד את ממלכת יוגוסלביה לאחר מלחמת העולם הראשונה לא פסח על יהודי טראווניק והייתה הגירה פנימית מהעיר לקהילות מבוססות יותר בסרייבו ובזאגרב. מספר בני הקהילה הלך וקטן בהדרגה.
בפרוץ מלחמת העולם השנייה התגוררו בטראווניק 261 יהודים. בין אוקטובר 1941 למרץ 1942 גורשו בני הקהילה בשלושה טרנספורטים למחנות הריכוז יאסנובאץ, קרושצ'יצה וסטארה גרדישקה. כמה עשרות מיהודי טראווניק שרדו את השואה, אך הפעילות הקהילתית בעיר לא חודשה.[5] בן הקהילה מוני לוי לחם בשורות הפרטיזנים של טיטו ובהמשך שרת כגנרל בחיל הרפואה של צבא יוגוסלביה. בעיר התגוררה משפחת גאון ומבין בניה ניתן לציין את משה דוד גאון והרב סולומון גאון.
שרידי בית העלמין היהודי הישן עדיין מצויים בפאתי העיר. נכון ל-1999 היה בית העלמין לא מגודר ולא מתוחזק ונגרמו בו נזקים רבים. ב-2009 תועדו כ-300 מצבות פזורות על מדרון גבעה בו שוכן בית העלמין, והכיתוב עליהן היה בעברית ובלאדינו.[6] בשנה זו גם תועד מבנה בית הכנסת אשר הוקם ב-1860.[7][3]
ערים תאומות
קישורים חיצוניים
- קהילת טראווניק, באתר המרכז לאמנות יהודית
- "טראווניק", באתר JewishGen (באנגלית)
- רשימת נרצחים בשואה מהעיר טראווניק, במאגר המידע של יד ושם
הערות שוליים
- ^ ימי הקונסולים, תרגמה מסרבית קרואטית והוסיפה אחרית דבר - דינה קטן בן-ציון, הוצאת ידיעות אחרונות, תל אביב, 1999.
- ^ אתרי מורשת יהודית בבוסניה והרצגובינה, באתר אוניברסיטת סירקיוז, עמוד 9 (באנגלית).
- ^ 3.0 3.1 קהילת טראווניק, באתר jewish cemetery project (באנגלית).
- ^ צילום המקווה בטראווניק (1910), באתר המרכז לאמנות יהודית.
- ^ הקהילה היהודית בטראווניק, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1988, עמודים 165-162.
- ^ צילום בית העלמין היהודי (1999), באתר "המרכז לאמנות יהודית".
- ^ צילום מבנה בית הכנסת בטראווניק (1999), באתר "המרכז לאמנות יהודית".
26474623טראווניק