מיכאל בן ארי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף מיכאל בן-ארי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:פירוש נוסף
פרמטרי חובה [ נוכחי ] חסרים

פירוש נוסף לשימושים אחרים, ראו מייק בן ארי.
מיכאל בן ארי
מיכאל בן-ארי, 2011
מיכאל בן-ארי, 2011
לידה 12 באוקטובר 1963 (גיל: 61)
כ"ד בתשרי ה'תשכ"ד
כפר שלם, תל אביב-יפו, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה אוניברסיטת בר-אילן
סיעה האיחוד הלאומי, עוצמה לישראל
דת יהדות
חבר הכנסת
24 בפברואר 2009 – 5 בפברואר 2013
(4 שנים)
כנסות 18

ד"ר מיכאל בן ארי (נולד ב-12 באוקטובר 1963, כ"ד בתשרי ה'תשכ"ד) הוא חבר הכנסת לשעבר מטעם סיעת האיחוד הלאומי, ממקימי מפלגת עוצמה יהודית, פעיל ימין רדיקלי והיסטוריון ישראלי. תלמידו של הרב מאיר כהנא ופעיל לשעבר בתנועת כך ולאחר מכן יו"ר מפלגת חזית יהודית לאומית. בעל תואר דוקטור בלימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה, היה מרצה מן החוץ ללימודי ארץ ישראל, הר הבית, וארכאולוגיה באוניברסיטת אריאל, מרצה במכללת אורות ישראל ומורה לספרות ולתנ"ך בישיבת דרכי נועם ובישיבת הרעיון היהודי.

הוצב במקום החמישי ברשימת איחוד מפלגות הימין לבחירות לכנסת ה-21, כנציג מפלגת עוצמה יהודית, אך בית המשפט העליון פסל את מועמדותו.[1]

ביוגרפיה

בן ארי נולד וגדל בשכונת כפר שלם, שבדרום תל אביב. אביו חנניה[2], יליד אפגניסטן, ואמו ילידת איראן. למד בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה ובישיבת ההסדר ימית. שירת במסגרת הישיבה בחטיבת גולני ולאחר פציעה עבר לחיל השריון והשתתף במבצע שלום הגליל כלוחם שריון. נמנה עם הגרעין המאזרח של היאחזות הנח"ל גדיד (לימים נווה דקלים). לאחר מכן למד בישיבת מרכז הרב. השתתף בגרעין המייסד של ישיבת הרעיון היהודי.[3]

את לימודיו האקדמיים עשה באוניברסיטת בר-אילן. בעל תואר ראשון בחינוך, תואר שני בתלמוד[4] ותואר דוקטור בלימודי ארץ ישראל.[5] הוא מרבה לעסוק במחקריו בהר הבית ובבית המקדש. כתב ספר בשם "המרד הגדול - מצעד איוולת או סוד הקיום"[6] על המרד הגדול מהזווית של הקנאים. הקים את מכון ההסברה 'מורשת הר הבית' להנחלת תולדות הר הבית והמקדש ואת המדרשה לידע המקדש.

היה רב בית הספר הממלכתי דתי ע"ש ברוך דובדבני בבית הכרם בירושלים ורב בית הספר התיכון הדתי השש שנתי ע"ש פירסט בבית שמש. מאוחר יותר שימש מורה לתנ"ך בישיבת "דרכי נועם" בפתח תקווה, בישיבת בני עקיבא גבעת שמואל ובתיכון הדתי "במעלה" בפתח תקווה. מלמד בשלוחת מכללת אורות ישראל ברחובות.

קריירה פוליטית

בן ארי התחבר לתנועת כך עוד בעת לימודיו התיכוניים. בבחירות לכנסת העשירית היה מנהל מטה הבחירות של המפלגה בתל אביב.[7] הוא היה מועמד מטעם מפלגת חרות בבחירות לכנסת השש עשרה (2003) ומועמד מטעם מפלגת חזית יהודית לאומית בבחירות לכנסת השבע עשרה (2006), אך הרשימות לא עברו את אחוז החסימה. עם הקמת האיחוד הלאומי סמוך לבחירות לכנסת השמונה עשרה הוצב במקום הרביעי ברשימה כנציג מפלגת ארץ ישראל שלנו, מפלגה שצירפה אליה את חזית יהודית לאומית זמן קצר קודם לכן, ונבחר לכנסת ה-18.

בשל חברותו בעבר בתנועת כך, שהוכרזה כארגון טרור בארצות הברית, סירבו בשנת 2012 שלטונות ההגירה בארצות הברית להעניק לבן ארי ויזה לארצות הברית.[8]

חבר הכנסת

בכנסת ה-18 היה חבר בוועדת חוקה, חוק ומשפט ובוועדה משותפת להצעת חוק סדרי השלטון והמשפט. היה גם יושב ראש השדולה למען נפגעי תופעת המסתננים הבלתי חוקיים.[9] ב-2010 יזם שלילת זכויות מחברת הכנסת חנין זועבי בגין השתתפותה במשט לעזה (המרמרה).[10]

ב-2012 פרש מהאיחוד הלאומי ומתנועת ארץ ישראל שלנו, והקים את סיעת עוצמה לישראל, יחד עם אריה אלדד. המפלגה התמודדה בבחירות לכנסת התשע עשרה, אך לא עברה את אחוז החסימה. בן ארי הוצב במקום השני ברשימה.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ב-2015 קיים מגעים עם מפלגת יחד בראשות אלי ישי, על שותפות של הרשימות ב'בלוק טכני'. בסופו של דבר, רצו ביחד, והוא ויתר על מקומו לטובת ברוך מרזל. המפלגה לא עברה את אחוז החסימה.

פסילה מהתמודדות בבחירות לכנסת

לקראת הבחירות לכנסת ה-21 שובץ בן ארי במקום ה-5 ברשימת איחוד מפלגות הימין. המרכז הרפורמי לדת ומדינה ומספר מפלגות שמאל הגישו לוועדת הבחירות המרכזית עתירות נגד מועמדותו - לפי סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת בנימוק שמשנתו גזענית. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט כתב חוות דעתו שלפיה יש לפסול את בן-ארי.[11] בתום דיון סוער דחתה הוועדה את הבקשה ברוב של 16 מול 15.[12]

לאחר דחיית הבקשה, הגיש המרכז הרפורמי לדת ומדינה ערעור לבית המשפט העליון ובו הציג מאות מסמכים, הקלטות, סרטונים ומאמרים של בן ארי.[13] בית המשפט העליון החליט לפסול את מועמדותו, בנימוק ש"יש במעשיו ובהתבטאויותיו של ד"ר בן ארי משום הסתה לגזענות כמטרה דומיננטית ומרכזית של משנתו".[14] בכך היה בן-ארי למועמד היחיד בתולדות המדינה שנפסל על ידי בית המשפט העליון על אף שוועדת הבחירות המרכזית אישרה את מועמדותו, וכן המועמד היחיד שנפסל מהתמודדות בבחירות, להבדיל מפסילת רשימת המועמדים שלו, ושלא כתוצאה מהרשעתו בעבירה.[1]

עוד לפני פרסום פסק הדין המלא, ובו נימוקי הפסילה המלאים, החל דיון ציבורי סביב ההחלטה. מרדכי קרמניצר תמך בפסילה.[15] לעומתו, יהודה יפרח מתח ביקורת על ביטול החלטת ועדת הבחירות בטענה כי מדובר באפליה לעומת מקרהו של עופר כסיף, שנידון באותה עת.[16]

לאחר כהונתו בכנסת

לאחר סיום כהונתו בכנסת החל בן ארי להעביר קורס בנושא תולדות הר הבית באוניברסיטת אריאל[17] מלמד גם במכללת אורות ישראל, במורשת יעקב ובישיבת דרכי נועם. במרץ 2013 הודיע על הקמת תנועה חוץ-פרלמנטרית בשם "הקרן להצלת עם ישראל". בשנת 2013 החל להגיש תוכנית רדיו שבועית עם איתמר בן-גביר ברדיו גלי ישראל הנקראת 'עוקפים מימין'. בתחילת 2014 מילא תפקיד בהבאתה של פרשת אדם ורטה לדיון ציבורי.[18]

באוגוסט 2021 הרשת החברתית "פייסבוק" הרחיקה אותו לצמיתות מפעילות בה לאחר שהגדירה אותו "מסוכן" בעקבות תמיכתו בתנועות "כך" ו"כהנא חי" - שנחשבות לארגוני טרור בישראל וארצות הברית.[19]

במסגרת פעילותו הציבורית בין השנים 2017 ועד 2023 פרסם עשרות פרסומים שבהם, לכאורה, הסתה לגזענות, והתייחס בהכללה לערבים ישראלים כ"אויבים", "גיס חמישי", "כובשים" ו"אומה רצחנית", וקרא להדירם מרבדים בסיסיים של שגרת חיים.[20] בעקבות זאת החליטה באוגוסט 2022 פרקליטות המדינה להגיש נגדו, בכפוף לשימוע, כתב אישום בגין הסתה לגזענות.[21] לאחר שהמשיך בפרסומים גם לאחר שימוע, הוגש כתב האישום ביולי 2024.[22]

עמדותיו

בן-ארי מגדיר עצמו כ"תלמידו וממשיך דרכו של הרב כהנא"[23] ותומך בעידוד הגירתם של ערבים העוינים את ישראל, ובסירוב פקודה במקרה של פינוי התנחלויות.[23] בדצמבר 2009 סירב לגנות את הצתת המסגד בכפר יאסוף באומרו: "את הגינויים שלי סיימתי כאשר בתי הכנסת נשרפו בגוש קטיף"[24] ויצא כנגד דברי הגינוי של נשיא המדינה שמעון פרס באמרו ש"הנשיא פרס צריך לזכור שאינו נשיאם של הערבים". בהפגנת ימין בימי מבצע עמוד ענן קרא "בעזה אין חפים מפשע... אנחנו רוצים 15 גיחות עם אלפיים הרוגים."[25]

בן-ארי פעיל בהתנגדות לשהות המסתננים מאפריקה בישראל ודורש להשיבם לארצותיהם. הוא טוען לצביעות ביחס של אנשי השמאל ותושבי צפון תל אביב למסתננים ולטענתו הם תומכים במסתננים רק מכיוון שאלה אינם מסתובבים בשכונותיהם. הביא קבוצה של מסתננים לבריכת גורדון בתל אביב בליווי צלמים,[26] ויצא בקריאה לתושבי צפון תל אביב לשכן סודני בביתם.[27] לדבריו הוא מודע למצב הקשה שיצרה נוכחות המסתננים בדרום תל אביב גם בעקבות מיקום לשכתו בשכונת התקווה. ב-23 במאי 2012 נאם בהפגנה שנערכה בדרום תל אביב נגד מסתננים מאפריקה, ואמר: "שלוש שנים נשים לא יכולות ללכת לשוק מבלי שיגנבו להן את התיק, ילדות לא יכולות לשחק, גברים צעירים לא יכולים למצוא עבודה...סודנים לסודאן!".[28] כשנשאל לגבי פגיעה ברכוש של מסתננים לאחר ההפגנה אמר שהוא מאוד מוטרד מהאלימות, שהיא תוצר של המציאות הקשה בשכונה שאותה כינה "חבית אבק שרפה".[29] בן ארי הקים בכנסת את 'השדולה לנפגעי תופעת המסתננים' ואת הלשכה הפרלמנטרית שלו בחר לשכן בלב שכונת התקווה שבדרום תל אביב.[30]

חיים אישיים

נשוי לדגנית (לבית זמורה) ולהם תשעה ילדים, והם מתגוררים בקרני שומרון.

בין אחיו: הרצל בן ארי (אביו של חנן בן ארי).

פרסומים

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: מיכאל בן ארי

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 בית המשפט העליון פסל את מיכאל בן-ארי ואישר את עופר כסיף, באתר ynet, 17 במרץ 2019
  2. ^ מוכר מהשיר "חנניה" שחיבר עליו חנן בן-ארי, נכדו של חנניה ואחיינו של מיכאל
  3. ^ רועי שרון, זו ארצנו: מסע בעקבות מגילת העצמאות, באתר מקור ראשון
  4. ^ נושא התזה: "קדושת הר הבית - תמורות בראי חכמי ההלכה", תשנ"ט, בהנחיית דניאל שפרבר וזאב ספראי
  5. ^ מיכאל בן ארי, תחומי הקדושה בהר הבית, אוניברסיטת בר אילן, תשס"ז
  6. ^ לקריאת הספר במהדורה אינטרנטית
  7. ^ כתבה במוסף "דיוקן" של מקור ראשון, 13 במרץ 2009
  8. ^ יהונתן ליס, בן ארי לא קיבל ויזה לארה"ב בגלל "חברות בארגון טרור", באתר הארץ, 23 בפברואר 2012
  9. ^ מיכאל בן ארי באתר על משמר הכנסת
  10. ^ ערוץ הכנסת (2010-06-07), ערוץ הכנסת - ועדת הכנסת על חנין זועבי, נבדק ב-2018-02-04
  11. ^ חוות הדעת
  12. ^ עקיבא נוביק, ועדת הבחירות הכריעה: מועמדות בן ארי ובן גביר לכנסת אושרה, באתר חדשות 13, 6 במרץ 2019
    אמיר אלון, למרות המלצת היועמ"ש: מיכאל בן ארי לא נפסל, באתר ynet, 6 במרץ 2019
  13. ^ פסילת מועמדים גזעניים לכנסת, באתר המרכז הרפורמי לדת ומדינה
  14. ^ א"ב 1806/19 ח"כ אביגדור ליברמן ואחרים נ' ד"ר עופר כסיף ואחרים, ניתן ב־17 במרץ 2019
    א"ב 1806/19 ח"כ אביגדור ליברמן ואחרים נ' ד"ר עופר כסיף ואחרים, ניתן ב־21 במרץ 2019
    א"ב 1806/19 ח"כ אביגדור ליברמן ואחרים נ' ד"ר עופר כסיף ואחרים, ניתן ב־18 ביולי 2019
  15. ^ אתר למנויים בלבד מרדכי קרמניצר, פסילת מועמד היא צעד קיצוני שפוגע בזכויות בסיסיות, ומיכאל בן ארי הצדיק זאת, באתר הארץ, 18 במרץ 2019
  16. ^ ד"ר יהודה יפרח, ‏הכרוניקה, יוני 2019, השילוח 15, 15 ביולי 2019
  17. ^ ירדן סקופ, המרצה החדש באוניברסיטת אריאל: ד"ר מיכאל בן ארי, באתר הארץ, 5 בנובמבר 2013
  18. ^ מיכאל בן ארי, בפתיחת כנס התמיכה בספיר סבח בקרית טבעון, באתר YouTube
  19. ^ יובל מן, פרסום ראשון: ברוך מרזל ומיכאל בן ארי הורחקו לצמיתות מפייסבוק, באתר ynet, 11 באוגוסט 2021
  20. ^ כתב אישום בגין הסתה כנגד חה"כ לשעבר מיכאל בן ארי, באתר משרד המשפטים, פרקליטות המדינה, ‏18 ביולי 2024
  21. ^ כתב אישום בכפוף לשימוע נגד ד"ר מיכאל בן ארי בגין הסתה לגזענות, באתר ערוץ 7, 10 באוגוסט 2022
  22. ^ כתב אישום נגד ח"כ לשעבר מיכאל בן ארי בגין הסתה לגזענות, באתר ערוץ 7, 14 ביולי 2024
  23. ^ 23.0 23.1 קובי נחשוני, מספר 4 באיחוד הלאומי: כולם מבינים שכהנא צדק, באתר ynet, 2 בפברואר 2009
  24. ^ רועי שרון, ח"כ בן ארי סירב לגנות את הצתת המסגד הפלסטיני, באתר nrg‏, 11 בדצמבר 2009
  25. ^ הפגנה בקינג ג'ורג', תל אביב 15.11.12, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:43)
  26. ^ עמיחי אתאלי, מה עשו העובדים הזרים בבריכת גורדון?, באתר nrg‏, 13 ביוני 2011
  27. ^ יהושע בריינר‏, ח"כ בן ארי לתושבי רמת אביב: "אמצו פליט סודני", באתר וואלה!‏, 21 ביולי 2011
  28. ^ אריק בנדר, פנייה ליועמ"ש: לחקור את רגב, דנון ובן ארי, באתר nrg‏, 24 במאי 2012
  29. ^ יהונתן ליס ויניב קובוביץ', בן ארי: מוטרד מהאלימות, אך הם נושאים מחלות נגיפיות מסוכנות, באתר הארץ, 24 במאי 2012
  30. ^ בן-ארי הפתיע: הקים לשכה בלב שכונת התקווה, באתר חב"ד און ליין, י"ז באדר תשע"א
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39402203מיכאל בן ארי

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מיכאל_בן_ארי&oldid=2688553"