רבי יצחק בן ישראל (בגדאד)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי יצחק בן ישראל היה ראש ישיבת בגדד ומחבר פיוטים בתקופת הראשונים, במחצית הראשונה של המאה ה-13. אחד מפיוטיו הידועים הוא אֶתְוַדֶּה עַל עֲבֵרוֹת קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת, שנאמר בנוסח הספרדים בסליחות[1]. רבי יהודה אלחריזי כתב עליו (לאחר ביקורו בבגדד, לצד דברי ביקורת על שירתו): "מבחר משורריהם רבי יצחק בר ישראל ראש הישיבה, קצת שיריו חזקים וטובים". "ממבחר חכמיהם וחסידיהם רבי יצחק. בעל נפש יקרה ודרכו דרך ישרה". רבי אברהם בן הרמב"ם במכתב מפליג בתאריו וקורא לו ״חכם דורנו,‏ יחיד זמננו,‏ עטרת ראשנו,‏ צניף תפארתנו,‏ ראש ישיבתנו,‏ פרשנו ורכבנו,‏ כבוד השם בקרבנו...‏ דבריו מעידים על רוב חכמתו,‏ ורואיו מספרים עוצם בינתו...״[2]

נפטר בשנת ה'ז'[3].

שירתו אינה בנויה במשקל השירה הספרדית. השירים שהשתמרו ממנו הם בעיקר ווידויים ותוכחות.

מהרח"ו מביא בשער הכוונות[4] שהאר"י לא היה אומר את הווידויים שחיברו רבי יצחק בן ישראל (אלא רק פיוטים קדומים כגון אלה שחיבר רבי אלעזר בירבי קליר), ועל כך מעיר רבי שמואל ויטאל שאביו היה אומר את הווידויים האלה כשהיה שליח ציבור.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ במקורו נועד להיות "ווידוי לליל יום כיפור"
  2. ^ מרדכי מרגליות, תולדות רבנו אברהם בן הרמב"ם, באתר היברובוקס שם מכנהו "גאון יצחק בן שויך"
  3. ^ מרדכי מרגליות, אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, באתר היברובוקס
  4. ^ שער הכוונות עניין נוסח התפילה
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32224563יצחק בן ישראל (בגדאד)