מגורי המטרופוליטים של בוקובינה ודלמטיה
 | |
| כנסיית שלושת ההיררכים | |
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2011, לפי קריטריונים 2, 3, 4 | |
| מדינה |
 אוקראינה |
|---|---|
מגורי המטרופוליטים של בוקובינה ודלמטיה (אוקראינית Резиденція митрополитів Буковини і Далмації) הוא מכלול אדריכלי השוכן על גבעה בעיר צ'רנוביץ שבאוקראינה, בין נהר פרוט וקלוקוחקה, אחד מיובליו. המכלול הוקם בין השנים 1864 ו-1882 בידי האדריכל הצ'כי יוסף הלאווקה (Josef Hlavka), ושילב את מגורי המטרופוליטים עם מנזר, כנסייה וסמינר תאולוגי. מבני המכלול שכנו בגן מטופח שבו שולבו פריטי גן שונים. מאז שנת 1955 משמש המקום את אוניברסיטת צ'רנוביץ (Чернівецький національний університет імені Юрія Федьковича). בשנת 2011 הוכרז המכלול כאתר מורשת עולמית.
היסטוריה
בשנת 1774, במסגרת הסכם קוצ'וק קאינרג'ה אשר סיים את המלחמה העות'מאנית-רוסית, אשר התחוללה בין השנים 1768–1774, עברה בוקובינה לשלטונה של האימפריה האוסטרית. יוזף השני קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" הפקיד את כל עריה ומנזריה של בוקובינה בשליטתו של המטרופוליט[1] של בוקובינה, שהיה בשנת 1781 למייסדה של הכנסייה האורתודוקסית של בוקובינה. עד מהרה התאחדה האפרכיה של בוקובינה עם זו של דלמטיה, וב-1873 מינה הקיסר את הבישוף הקמן יבגני (Гакман Євгеній) לארכיבישוף של צ'רנוביץ ולמטרופוליט בוקובינה. קודם לכן, ב-1860, הזמין יבגני את הקמתו של מתחם המגורים, במקום בו שכנו בית הבישוף העשוי עץ וכנסיית אבן. שני מבנים אלה נהרסו לחלוטין, והקמת המתחם הופקדה בידיו של יוסף הלאווקה הצ'כי. המימון לבנייה בא מקופת הקיסרות האוסטרו-הונגרית ונועד להעיד על הסובלנות הדתית של השלטון כלפי האוכלוסייה המקומית. הפרויקט רחב ההיקף העניק תנופה לתעשיית הבנייה בבוקובינה: בתי ספר להכשרת בנאים נוסדו, מחצבות נפתחו לצד הדנייסטר ומפעלי לבנים ורעפים נחנכו. מלאכת הבנייה נמשכה בשלבים מ-1864 עד 1882. תחילה הוקמו קפלת איוון ה"קדוש" מסוצ'אבה וארמון המגורים של המטרופוליט. ולאחריהם הוקמו הסמינר והמנזר. לאחר מכן הגיע תורם של הגנים ומבני הגן ששולבו בהם, ולבסוף נבנתה כנסיית שלושת ההיררכים. כוחה הפוליטי והשפעתה הרבה של הכנסייה האורתודוקסית של בוקובינה, אשר היו המשמעותיים ביותר בדרום-מזרח אירופה באותה עת, ניכרים במכלול המונומנטלי.
בוקובינה נכבשה בידי רוסיה במלחמת העולם הראשונה, ולאחר קריסת האימפריה האוסטרו-הונגרית, נמסרה לשליטת רומניה, והכנסייה האורתודוקסית המקומית שולבה עם זו של רומניה. ב-1944 נכבשה בוקובינה על ידי הצבא האדום ומאז היא חלק מאוקראינה. ב-1955 נמסר האתר לרשותה של אוניברסיטת צ'רנוביץ, ובמבניו הותקנו הסקה מרכזית, צנרת מים, מיזוג אוויר ובתי שימוש מודרניים. ב-1963 הכירה הרפובליקה העממית של אוקראינה באתר כבעל חשיבות היסטורית, והחל ב-1967 נערכו בו עבודות תחזוקה על בסיס קבוע. ב-1975 הוחלפו גגות המבנה ונזקים שהוסבו לו במשך השנים תוקנו ושוחזרו. עם קבלת עצמאותה ב-1991, הכירה אוקראינה בארמון כאתר בעל חשיבות לאומית.
מבני המכלול
מבני המכלול ערוכים סביב חצר מרכזית שהכניסה אליה היא מכיוון דרום-מזרח. בתווך שוכן ארמון המטרופוליט, משמאלו (דרום-מערב) ניצבים הסמינר התאולוגי וכנסיית שלושת ההיררכים, ומימינו (צפון-מזרח) עומד מבנה המנזר ומגדל השעון שלו. קפלת איוון ה"קדוש" ממוקמת בקצהו הדרום-מערבי של ארמון המטרופוליט, והמכלול כולו מוקף בגן נופי התחום בחומה.
אורכה של החצר המרכזית הוא 100 מטרים ורוחבה 70 מטרים. היא מעוצבת כגן פורמלי שבו חלקות הנבדלות זו מזו במשוכות שיחים. אל החצר מוביל שער מסוגנן שלו שלושה פתחים, וממנו נמתח שביל רחב לעבר מגורי המטרופוליט. מבני המכלול מצופים באבן אדומה, והם משלבים סגנון ביזנטי, רומנסקי וימי ביניימי.
במבנה המגורים הניצב בתווך שכנו דירת השרד של המטרופוליט ואולמות האירוח והמפגש. הקומה הראשונה בנויה כאנפילדה וחדריה מסודרים לאורך פרוזדור שאורכו 77 מטרים ורוחבו שלושה מטרים. הפרוזדור מאפשר גישה גם אל המרפסת הצופה אל החצר. עם האולמות העיקריים במבנה נמנים אולם הסינוד ("אולם השיש") אשר שימש כחדר המפגש העיקרי עבור הבישופים, "האולם הכחול" ששימש כספרייה, "האולם האדום" (אולם סינוד קטן יותר), וכן "האולם הירוק" ששימש כחדר קבלת הפנים האישי של המטרופוליט. תקרת החדרים מעוצבת כקמרון חבית, והם מעוטרים בשיש, ציורי קיר, חריטת אבן ותשבץ אבנים דקורטיבי. לאורך אולם הסינוד משתרעות ארקדות הנישאות על-גבי עמודי אלבסטר, והוא מעוטר בציורי פרסקו ובפסיפסים המתארים אירועים מרכזיים בדברי ימיה של בוקובינה והכנסייה האורתודוקסית.
בניין הסמינר מקיף את כנסיית שלושת ההיררכים משלושת צדדיה. הכנסייה נושאת כיפה ביזנטית ובה ציורי טמפרה.
בניין המנזר כלל בית ספר דתי, מוזיאון, בית ספר לציור איקונות, אגף אירוח וחנות נרות. במרכזו ניצב מגדל שעון נושא כיפה שעוטרה במגיני דוד, כאות תודה לקהילה היהודית של העיר, אשר סייעה כספית להקמת המכלול.
מערך מבני המכלול אמור לייצג באופן סכמטי את העיר ירושלים - הסמינר והכנסייה מייצגים את בית המקדש, הפרסביטריום שמנגד להם מייצג את הפרטוריום הרומי, ומגורי המטרופוליט מייצגים את הקבר ה"קדוש". מערך זה הוא גרסה בת המאה ה-19 של ההרים ה"קדושים", אתרים המוכרים מאיטליה ומפולין (המתחם הדתי בקלוואריה זבז'ידובסקה). נוסף על כך, השילוש ה"קדוש" מוצא ביטוי במערך המבנים המשולש.
הגנים
מאחורי ארמון המטרופוליט משתרע גן רשמי שבו נטועים, בין היתר, עצי אדר, אלון וליים. במרכז הגן ניצב פסלו של האדריכל יוסף הלאווקה, לצד שתי בריכות נוי שבהן מרקות ועץ אשוח שגילו כגיל הגן. מעבר לגן זה משתרע גן אנגלי נופי בסגנון המאה ה-19, שבו גבעות מלאכותיות, ספסלי גן, פסלים וגרוטו עשוי אבן.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
  | |
|---|---|
|
27560188מגורי המטרופוליטים של בוקובינה ודלמטיה