אדר (עץ)
 אדר
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו־פסיגיים |
| סדרה: | סבוננאים |
| משפחה: | סבונניים |
| סוג: | אדר |
| שם מדעי | |
 Acer
| |
| תחום תפוצה | |
| |
אֶדֶר (שם מדעי: Acer) הוא סוג של עצים הנמנים עם משפחת הסבונניים. בעבר הוא נמנה עם משפחת ה"אדריים", אולם מחקרים מודרניים (דוגמת APG II) מכלילים אותו במשפחת הסבונניים. נודע גם בשם מייפל (מאנגלית: Maple).
המפורסם במיני האדר הוא אדר הסוכר (Acer saccharum). זהו עץ בעל שיפה מתוקה במיוחד שממנה מפיקים סירופ סמיך ומתוק. אדר הסוכר נפוץ בארצות הברית ובקנדה, שם הוא גם סמל לאומי (עלה האדר מופיע בדגל קנדה).
בארץ ישראל
בישראל גדל המין אדר סורי. זהו עץ ירוק-עד הגדל בעיקר בחורש לח, גובהו מגיע על־פי־רוב לארבעה עד שמונה מטרים. הוא נפוץ בצפון הארץ באזורים הים־תיכוניים בעיקר על יד נחלים. העלים רחבים ובעלי שלוש אונות לא עמוקות (בזה הוא שונה מחברו המייפל הנושא 5 אונות) והוא נושא תפרחות צפופות בצבע קרם המונות 10–22 פרחים. פריו הוא כנפית, זירעון המצויד בשתי כנפיים שטוחות, העוזרות לעוף מעט ברוח ולהתרחק מצמח האם, כך יימנעו תחרויות, והפצתו תהא יעילה יותר. הוא גדל בעיקר בקרקעות טרה רוסה (אדמה אדומה) וגיר קשה בגליל העליון ולרוב אינו עובר את גובה 70 המטרים.
מין נוסף הגדל בארץ הוא אדר חרמוני, עץ נמוך בתצורת שיח הגדל במרומי החרמון.
שימושים
בגזע עץ המייפל משתמשים בתחום בניית כלי הנגינה. מרבית הכינורות עשויים ברובם מעץ זה (צוואר, גב וצדדים) וכן העץ נפוץ בתעשיית הגיטרות החשמליות, בעיקר לצווארים וציפוי גוף הגיטרה. גם חליליות מיוצרות מעץ זה.
מן המינים אדר אדום (אנ'), אדר שחור (אנ') ואדר הסוכר ניתן להפיק סירופ מייפל.
במסורת היהודית
בתלמוד מזוהה האדר עם אחד ממיני הארז ולא עם העץ המודרני הנקרא בשם זה. האמורא רב זיהה את האדר עם העץ הנקרא "קתרוס" בלשון חז"ל,[1] שהוא אינו אלא שמו היווני של הארז (קדרוס Κέδρος, וכן בלטינית: cedrus).
הוא זיהה את האדר גם עם העץ "גופר" המופיע במקרא,[2] אשר ממנו נעשתה תיבת נח.[3]
בתלמוד[4] מובא גם מאמרו של רבי יוחנן: "הרוצה שיתקיימו נכסיו - יטע בהן אדר". עוד נאמר שם: "שדה שיש בה אדר - אינה נגזלת, ואינה נחמסת, ופירותיה משתמרין". המפרשים תהו על התועלת שבנטיעת האדר. לדעת רש"י מכיוון שזהו עץ גדול וחשוב, הנטיעה תפרסם את השדה, וידעו הכול שזוהי שדהו של פלוני. מכיוון שכך, גם אם יסע לזמן מה, לא יוכל אדם אחר לפלוש אליה. פירוש אחר נתן בעל ספר הערוך:[5] גודל העץ וריבוי ענפיו יגנו על השדה כגדר – הן בפני בעלי חיים והן בפני אנשים. מפרשים אחרים העניקו למאמר זה משמעות רוחנית, במובן של יושר במסחר ונתינת צדקה, על פי קישור למשמעות האטימולוגית של "אדר" כ"אדיר" או "הדר".[6]
-
איסוף שרף המייפל בארצות הברית -
-
אדר ההופך לאדמדם בעת הסתיו באמריקה
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אדר |
- אדר, באתר ITIS (באנגלית)
- אדר, באתר NCBI (באנגלית)
- אדר, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- אדר, באתר Tropicos (באנגלית)
- אדר, באתר GBIF (באנגלית)
- אדר, באתר IPNI (באנגלית)
- אדר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- יעל גרטי וגיא רובננקו, סירופ מייפל אמיתי - לא מה שחשבתם, באתר ynet, 10 באפריל 2007
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף כ"ג עמוד א'
- ^ ספר בראשית, פרק ו', פסוק י"ד
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ק"ח עמוד ב', על פי גרסת הערוך ערך אדר.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף ט"ו עמוד ב'
- ^ ערך אדר
- ^ פירושי רבנו חננאל ורבי מנחם המאירי על אתר
38174257אדר (עץ)