רבי מאיר הכהן מרוטנבורג
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות רבנית ריקה.
רבי מאיר בר יקותיאל הכהן מרוטנבורג (בערך 1260 – י"ב באב ה'נ"ח, 1298) היה בן דורו ומתלמידיו הגדולים של המהר"ם מרוטנבורג, שהיה עמו גם בזמן שהותו במאסר, ומחבר הגהות מימוניות על משנה תורה לרמב"ם.
חייו
נולד בערך בשנת 1260 (ה'ך'), והיה גיסו של רבי מרדכי בן הלל. פעל ברוטנבורג על הטאובר שבגרמניה (מדרום לווירצבורג).
רבי מאיר נרצח עם כל משפחתו ובני קהילתו במהלך פרעות רינדפלייש בי"ב באב ה'נ"ח (1298).
פייטן בלתי ידוע, בן תקופתו, קונן על הריגתו: "דחה דחיתני לנפול בשנת נ"ח, לאלף הששי געלתנו לזנוח... חם לבי ונמס על הכהן המאיר... הדורש ומקיים, ההוגה והמבאיר"[1].
הגהות מיימוניות
ערך מורחב – הגהות מיימוניות
רבי מאיר כתב חיבור על ספרו הגדול של הרמב"ם - משנה תורה (יחד עם תלמידו חברו רבי שמשון בן צדוק) בשם "הגהות מימוניות" (הגהמי"י) - חיבור שהפך לאחד מנושאי כליו של הרמב"ם ומודפס ברוב מהדורות ספרו של הרמב"ם.
בחיבורו הוא צירף את דעותיהם של חכמי יהדות אשכנז ובעלי התוספות בצרפת על הנושאים הנדונים במשנה תורה לרמב"ם. בספר מוזכר המהר"ם מרוטנבורג לעיתים בצירוף הברכה "שיחיה" ולעיתים כ"זצ"ל", ומכאן שחיבור הספר החל עוד בחייו (לפני שנת ה'נ"ג, בה נפטר המהר"ם) ונמשך אחרי פטירתו.
הספר נדפס לראשונה במהדורת קושטא ב-1509, וכעבור חמש עשרה שנה נדפס בוונציה בנוסח שונה באופן ניכר, המקובל בדפוסים עד היום. הנוסח של מהדורת קושטא נדפס בסוף דפוס הרמב"ם של הוצאת שבתי פרנקל[2]. רבי מאיר הוסיף לספר ה"הגהות" קובץ בשם "תשובות מיימוניות", הכולל תשובות של גדולי אשכנז בנושאים בהם עוסקות ההגהות. נראה ששני הספרים נשלמו לאחר מותו של רבי מאיר על ידי חבריו, תלמידי המהר"ם.
קישורים חיצוניים
- דוד דבליצקי, הגהות מיימוניות, צפונות א', תשמ"ט, עמ' מ"ט-נ"ט
מאיר בן יקותיאל הכהן, מרוטנבורג, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ 'ספר הדמעות', ברלין תרפ"ד, חלק ב עמ' מב-מג
- ^ לדיון על היחס בין המהדורות ראו: הרב ישראל מרדכי פלס, "תגלית: כתב יד קדום של הגהות מיימוניות - כנוסח דפוס קושטא!", ישורון יג, עמ' תשדמ–תשפז.
| תקופת חייו של רבי מאיר הכהן מרוטנבורג על ציר הזמן |
|---|
 |
מאיר הכהן מרוטנבורג38048874Q6639878