רבי שלמה זלמן וילנר הכהן
 | |
| לידה | וילנה |
|---|---|
| פטירה |
27 במרץ 1779 כ' באדר ב' תקנ"ט |
| כינוי | רבי זלמן וילנר |
| מקום קבורה | בית הקברות היהודי העתיק בטבריה |
| רבותיו | רבי שניאור זלמן מלאדי, רבי מנחם מנדל מוויטבסק |
רבי שלמה זלמן (אשכנזי) הכהן (מכונה רבי זלמן וילנר). תלמידם של רבי שניאור זלמן מלאדי ורבי מנחם מנדל מויטבסק.
ביוגרפיה
נולד בוילנא לאביו רבי צבי הירש והצטרף לעדת החסידים, הסתופף בצילו של רבי שניאור זלמן מלאדי, בשנת תקל"ז עלה לארץ הקודש בעליית רבי מנחם מנדל מויטבסק ותלמידיו. בשליחות רבו רבי מנחם מנדל יצא כמה פעמים לאסוף תרומות במדינות אירופה להחזקת כולל רייסין.
באיגרות רבי מנחם מנדל מויטעבסק שהודפסו בספר פרי הארץ, ניכרת גדלותו בין חבר תלמידיו. שמו "שלמה זלמן הכהן" נמצא בין גדולי התלמידים שהיו חותמים על איגרות רבי מנחם מנדל מויטעבסק[1], והיו איגרות שכתב אף בעצמו - מתוכן האגרות ניתן ללמוד על מעמדו הרם בעיני כל העדה בארץ ובחו"ל. כמו כן מקובל שהוא היה עד בשעת כתיבת הצוואה של רבו רבי מנחם מנדל מויטעבסק, אך היות והעד השני היה רבי אברהם הכהן מקליסק, ירא היה רבי שלמה זלמן לחתום יחד עמו ולכן לא חתם על הצוואה.
רבי מנחם מנדל מויטעבסק כתב אודותיו באיגרת מחודש ניסן תקמ"א: "חביבי הרבני המופלא מו"ה שלמה זלמן הכהן - משולח שלנו". ובתארים אלו הכתירו רבי אברהם הכהן מקאליסק באגרת משנת תקנ"ח: "כבוד רב כהנא קדישא, שר התורה א' מאריות שבחבורה".
בעודו מתגורר בוילנא היה רבי זלמן נשוא פנים בקרב עדתו. כשעמד לעלות לארץ ישראל התאספו ובאו רבים מיהודי עירו להיפרד ממנו לכבודו ולכבוד הארץ הקדושה.
על סיבת עלייתו לארץ ישראל מסופר[2]: רבי לוי יצחק מברדיצ'ב ביקש רשות מרבי שניאור זלמן בעל התניא שיוכל לאסוף מעות בתחומו. בעל התניא נענה חפץ לב, ואף הציע לו להתאכסן בביתו של מקורבו הנגיד רבי זלמן וילנר שיש לו דירה גדולה ומרווחת, כשהגיע הצדיק מברדיטשוב, התנצל בפניו רבי זלמן שאינו יכול לארחו בביתו מפני שהוא עורך בבית סעודת נישואין לבתו, ודאג עבורו לדירה אחרת. מאז החל רבי זלמן לרדת מנכסיו, הוא נסע לרבו בעל התניא ותינה לפניו את צערו, אמר לו בעל התניא איני מבין איך זה קרה? הרי שלחתי אליך את הצדיק מברדיטשוב ובשכר מצווה זו הנך מובטח בעשירות לך ולכל צאצאיך עד סוף כל הדורות, סיפר לו רבי זלמן שלא יכול היה לארחו, אמר לו בעל התניא אם כך אין לך ברירה אלא למכור את שארית רכושך ולעלות מיד לארץ הקודש. וזו סיבת עלייתו לארץ ישראל.
נפטר בכ' באדר ב' ה'תקנ"ט (27 במרץ 1779) ומנוחתו בבית הקברות היהודי העתיק בטבריה סמוך לרבי מנחם מנדל מויטעבסק ורבי אברהם הכהן מקליסק.
משפחתו
בשנת תקמ"א נשא בזיווג שני את מרת איטקה בת רבי משה הלוי סגל - זקן עדת החסידים בטבריה. אחרי פטירתו, אלמנתו נישאה בזיווג שני לרבי אברהם הכהן מקליסק.
בנו רבי אברהם פנחס הכהן (שגדל תחת עינו הפקוחה של אביו חורגו רבי אברהם הכהן מקליסק) - בת רבי אברהם פנחס מרת לאה נישאה לרבי מנחם מנדל אפשטיין - [3], זקנו של האדמו"ר מסלונים, רבי אברהם וינברג.
קישורים חיצוניים
- ספר פרי הארץ (- חלק האיגרות) מרבי מנחם מנדל מויטבסק
לקריאה נוספת
- ספר יסוד המעלה לר' אהרן סורסקי בני ברק תש"ס, פרק שלם אודותיו - חלק א' עמודים קסה - קסז.
הערות שוליים
- ^ ראה בספר פרי הארץ מהדורת המסורה תשס"ז, מכתבים יא, יז, ועוד.
- ^ ספר משלחן הרמ"ח עמוד יא
- ^ מסמך שנחשף בגנזיו של ח"כ ר' מנחם פרוש