ישיבת אוהל תורה
 | |
| ישיבה | |
|---|---|
| תקופת הפעילות | ה'תרס"ז, 1907 – ה'תש"א, 1941 |
| מייסדים | הרב יוסף יוזל הורוביץ |
| בעלי תפקידים | |
| ראש הישיבה | הרב אלחנן וסרמן |
| שונות | |
| ספרים | קובץ שיעורים |
| מיקום | |
| מיקום | ברנוביץ' (בהמשך נדדה לליטא) |
ישיבת אוהל תורה הייתה ישיבה שהוקמה בתרס"ז (1907) בעיר ברנוביץ' שבפולין והייתה לאחת החשובות בין מלחמות העולם.
היסטוריה
יסוד הישיבה
הישיבה הוקמה בשנת ה'תרס"ז בידי הרב יוסף יוזל הורוביץ, "הסבא מנובהרדוק". בימיה הראשונים היו בה קומץ של תלמידים מברנוביץ' ומסביבתה, מאחר שעד לשנת תרס"ג נאסרה ישיבת יהודים שם. הרב יוסף יוזל שיתף בהנהלת הישיבה את חתנו, הרב ישראל יעקב ליובצ'נסקי, שהיה בנו של הרב של ברנוביץ אז. עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה, שימשו בישיבה הרבנים יוסף שלמה הורביץ, נחמן גורביץ וחיים צבי לידר. ניהולה של הישיבה הופקד בידיו של ר' חייקיל הסופר, אשר עסק באיסוף תרומות ודאג לאכסניה לתלמידי הישיבה אצל יהודי המקום.
הרב וסרמן כראש ישיבה
מלחמת העולם הראשונה פגעה בעיר ברנוביץ', שהייתה צומת דרכים חשוב. הקהילה היהודית בה סבלה מקשיים והישיבה נתרופפה. בשנת תרפ"א נאות רבי אלחנן וסרמן, תלמידו המובהק של החפץ חיים, לקבל על עצמו את ראשות הישיבה. בתקופתו עלתה קרנה של הישיבה באופן בולט. הגיעו אליה תלמידים ממדינות באירופה ומעבר לים וכמה מבוגריה היו לעמודי התווך של ישיבות אחרות. בישיבה לימדו רבנים בולטים כמו הרב שלמה היימן והרב דוד רפפורט. כמו כן הורו בישיבה הרב לייב גאביה מבריסק, הרב ישראל גורסקי מסלונים והרב יוסף דוב זלדס מסלוצק. הרב ישראל יעקב ליובצ'נסקי שימש כמשגיח והרב צבי הירש גוטמן היה המנהל הכלכלי.
בתחילה שכנה הישיבה באחד מבתי הכנסת בברנוביץ'. עם עליית מספר התלמידים נעשה המקום צר מלהכיל את כולם ובעזרתם נדיבים נבנה בניין מפואר עבור הישיבה.
ימי השואה
עם פלישת הגרמנים לפולין ותחילתה של מלחמת העולם השנייה מנתה הישיבה למעלה משלש מאות תלמידים. כבר בתחילת המלחמה נפגעה ברנוביץ קשות. רוב תלמידי הישיבה הצעירים חזרו לביתם. המבוגרים התפזרו. הרב וסרמן נמלט עם מספר תלמידים לווילנה ומשם לטרוקי הסמוכה. עם השתלטות הסובייטים על ליטא בקיץ של 1940 עברה הישיבה לעיירה סמילישוק. עקב התנכלויות הסובייטים נאלץ הרב וסרמן לברוח לקובנה והישיבה נשארה בפיקוחו של הרב רפפורט. בשבת פרשת בהעלותך, י"ט בסיוון, עצרו הסובייטים את הרב רפפורט בישיבה באמתלה של הדרכון הזר שהיה בידו ושלחוהו לעומק ברית המועצות למחנה עבודה.
בי"א בתמוז תש"א נלקחו מגטו קובנה הרב וסרמן עם תלמידים ורבנים אל הפורט השביעי, שם נרצחו הוא, בניו ותלמידיו.
חלק קטן מתלמידי הישיבה ניצל והגיע למקום מבטחים.
מבנה וסדרי לימוד
בישיבה היו שש כיתות ו"קיבוץ". ארבע הכיתות הראשונות היו מיועדות לצעירים בגיל רך ובהם למדו מסכת המותאמת לגיל. בשתי הכיתות האחרונות ובקיבוץ למדו התלמידים בעיקר בכוחות עצמם, וגם בהם נלמדה מסכת אחידה. את השיעורים בכיתות הגבוהות מסר הרב וסרמן מדי יום. בשנים האחרונות לפני המלחמה, בגלל הטורח הרב, לימד את הכיתה החמישית בנו הרב נפתלי. בפני תלמידי הקיבוץ מסר הרב וסרמן שיעור שבועי ופעם או פעמיים בשבוע מסר גם הרב רפפורט שיעור בפניהם.
מלבד לימודי הגמרא, מדי בוקר, בתום תפילת שחרית לימד הרב וסרמן, ובהיעדרו ר"מים אחרים, שיעור במשנה ברורה. תלמידי הכיתות הגבוהות והקיבוץ הקדישו מדי ערב טרם תפילת ערבית כחצי שעה ללימוד מוסר ומדי שבת העביר המשגיח דברי מוסר בין השמשות.
את שיעוריו של הרב וסרמן העלו תלמידיו על הכתב, והם נדפסו לימים בספר הנפוץ "קובץ שיעורים". הישיבה הוציאה לאור מאסף תורני בשם "אוהל תורה" בעריכתו של רבי יחיאל מיכל רבינוביץ, ובו קובצו מאמרי תורה ומוסר מאת הרב וסרמן וגדולי תורה נוספים.
בוגרים בולטים
- הרב אריה לייב בארון
- הרב יהושע יגל
- דב ירדן
- הרב אריה לייב מאלין
- הרב צבי מגנצא
- הרב משה שוואב
- הרב נח שימנוביץ
- הרב משה שמואל שפירא
- אברהם ריין
קישורים חיצוניים
- ישיבת אוהל תורה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
38749388ישיבת אוהל תורה