סמילישוק
 | |
| אנדרטה באתר רצח כ-1,000 יהודי סמילישוק | |
| מדינה |
 ליטא |
|---|---|
| מחוז |
 מחוז וילנה |
| מחוז משנה | אלקטריני |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 660 (2001) |
| קואורדינטות | 54°40′N 24°39′E / 54.667°N 24.650°E |
סמילישוק (בליטאית: Semeliškės, סמלישקס; בפולנית: Siemieliszki, סיימיילישקי; ביידיש: סעמעלישאק) היא עיירה קטנה במחוז וילנה שבליטא, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
היישוב נזכר לראשונה במאה ה-14, ובתחילת המאה ה-16 הוקמה בו כנסייה ראשונה.
יהודי סמילישוק
ערב מלחמת העולם השנייה חיו בעיירה כ-60 משפחות יהודיות, ופעל בה בית ספר עברי. עם סיפוח ליטא לברית המועצות ב-1940, נאסרה בה הפעילות הציונית. בתקופה הסובייטית הגיעו ליישוב כ-200 בחורי ישיבת ברנוביץ' ששהתה עד אז בטרקאי הסמוכה ועברה עם צוות הישיבה לסמילישוק. ראש הישיבה, הרב אלחנן וסרמן עזב את סמילישוק 12 ימים לפני כניסת הנאצים לליטא בשל מידע שקיבל על כך שהסובייטים מחפשים אחריו. בעקבותיו עזב גם הרב ישראל יעקב ליובצ'נסקי. שניהם נהרגו מאוחר יותר. הרב דוד רפפורט שנשאר בסמילישוק, הוגלה לסיביר ונפטר שם בספטמבר 1941.
עם כיבוש העיירה בידי הגרמנים בסוף יוני 1941, במהלך מבצע ברברוסה, ריכזו ליטאים לאומנים את יהודיה במתחם של הכנסייה המקומית, אשר הוסב לגטו. יהודי הגטו נלקחו מדי יום לעבודות כפייה, ומעת לעת נרצחו חלקם בידי ליטאים מקומיים, בעידוד הכומר המקומי. עם הבאת יהודים נוספים מהסביבה לגטו, הגיע מספר יושביו ל-995 איש.
ב-6 באוקטובר 1941 רצחו הליטאים את כל יהודי הגטו שבעיירה ביער סמוך. לפי דו"ח יגר נרצחו במועד זה 962 יהודים, מהם: 213 גברים, 359 נשים ו-390 ילדים. 23 יהודים מהעיירה הצליחו להימלט מהאקציה, וחלקם נתפסו בידי הגרמנים והליטאים.
קישורים חיצוניים
- "סמילישוק", באתר JewishGen (באנגלית)
- סמילישוק (Semeliškės), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- כריסטוף דיקמן (גר') ומרטין דין (אנ'), סמלישקס, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1117–1118), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)