יער הקדושים
יער הקדושים הוא יער נטוע על ידי הקק"ל בהרי ירושלים, שניטע על שתי גדותיו של נחל כסלון, בין השפלה במערב ומושב שואבה במזרח.
בניגוד ליערות קק"ל אחרים, יער הקדושים ניטע לא רק למטרות ייעור, אלא להנצחתם של מיליון וחצי ילדים שנספו במהלך השואה ("הקדושים"). ביער נטועים כ-6 מיליון עצים לזכר הקרבנות, ובפינות שונות ביער ניצבים מצבות ולוחות שיש הנושאים את שמות הקהילות היהודיות שנמחו. בנוסף, האנדרטאות ביער גם מציינות את חסידי אומות העולם ואת התורמים שאפשרו את הקמת פרויקט זה.
באתר נערכים מדי שנה טקסי זיכרון ביום הזיכרון לשואה ולגבורה.
שלושת האתרים המרכזיים ביער הם:
- אנדרטת מגילת האש – פסל ברונזה בגובה 8 מטר בראש פסגה רמה, המעוצב בצורת שני גלילים – "שואה" ו"תקומה", ומהווה אנדרטה לנספים בשואה. הפסל, מעשה ידי נתן רפופורט, נחנך ב-1972.
- מערת בני ברית – מערה באפיק נחל כסלון, שנבנתה כאתר הנצחה. לאורך כל אפיק הנחל מוזכרים שמות הקהילות השונות וזה האתר המרכזי. המקום משמש גם כחניון ונקודת מוצא לטיולים ביער.
- יד אנה פרנק – אתר ליד מערת בני ברית ובו עמודי הנצחה ובהם קטעים מיומנה של אנה פרנק. בקצה האתר יש פסל של האמן פיט כהן המדמה חדר ובו כיסא שעליו יכול לשבת אדם ככלוא בתוך תא ולהתבונן בעץ הערמון הצומח בחוץ כפי שתיארה פרנק ביומנה. האתר נחנך ביום השואה ב-2 במאי 2011.
בנוסף, היער נמצא בלב גן לאומי הרי יהודה, ועוברים בו שבילי אופניים ומסלולי טיול רבים (בהם "שביל ישראל").
רעיון נטיעת "יער הקדושים" נולד לאחר המלחמה, וכבר במחצית השנייה של שנות ה-40 הוחל בגיוס תרומות למען המפעל.
נטיעת היער החלה בטקס ב-7 במרץ 1951, ונמשכה לאורך שנות ה-50. בנטיעות לקחו חלק חברי התאחדויות העולים מכל מדינה, נציגי הקהילות היהודיות מן המדינות השונות, מאות מארגוני הקהילות היהודיות (הלאנדסמאנשאפטן[1]) בארץ, אנשי ציבור ישראלים ודיפלומטים מהמדינות השונות. ביער הוקצו חלקות לקהילות יהודיות ממדינות שונות ("יער קדושי פולין",[2] "יער קדושי ליטא", "יער קדושי צ'כוסלובקיה",[3] "יער קדושי רוסיה", "יער קדושי הונגריה", "יער קדושי יוגוסלביה", "יער קדושי לטביה ואסטוניה", "יער קדושי בלגיה והולנד",[4] "יער קדושי איטליה"[5] ועוד). מספר העצים בכל "יער" כזה נועד להיות כמספר הנספים מאותה מדינה. במסגרת כל חלקה כזו הוקצו חלקות לכל עיר ועיירה שהוכחדו.
בנוסף לאלה ניטעו יערות מיוחדים: יער לוחמי הגטאות, שיזמה מועצת הנוער למען הקרן הקיימת לישראל,[6] ויער הילדים הקדושים "מצבתם", שיזמה מועצת המורים למען הקרן הקיימת לישראל, ואשר מומן בין השאר על ידי תרומות ילדי הארץ וניטע על ידיהם.[7]
העצרת שקיימה הקק"ל באתר ביום השואה ב-1952 הייתה אחד מהטקסים הראשונים לזכר השואה שהיו בעלי ממד לאומי. ראש הממשלה דוד בן-גוריון שלח איגרת למשתתפיה;[8] הייתה זו הפעם היחידה במהלך אותו עשור שעשה מעשה מסוג זה לציון יום הזיכרון לשואה.[9] משנת 1954, לאחר ייסוד "יד ושם", נערכה ביער עצרת זיכרון בחסות משותפת של הקק"ל ויד ושם, שנשאה אופי ממלכתי והתקיימה במעמד שרי ממשלה, חברי הכנסת ונציגי מוסדות לאומיים וציבוריים נוספים. בשנת 1956 עבר הטקס המרכזי להר הזיכרון, אך הקק"ל מוסיפה לקיים במקום טקס מדי שנה.
גלריה
-
מראה בתוך מערת בני ברית -
יד אנה פרנק ביער הקדושים
לקריאה נוספת
- דורון בר, '"לאן נפנה ביום השואה?": "יער הקדושים" וההתלבטות בשאלת הנצחת זכר השואה', קתדרה 140 (תשע"א), 103–130.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יער הקדושים |
- יער הקדושים באתר קרן קיימת לישראל
- היסטוריה של קרן קיימת לישראל: 1951–1960 פתיח, באתר קרן קיימת לישראל
- יער הקדושים, פרוספקט של קק"ל, באתר סנונית
- יער הקדושים, חרות, 7 במרץ 1951
- "יער הקדושים" יינטע היום, מעריב, 7 במרץ 1951
- א. ח. אלחנני, ניטע "יער הקדושים" לזכר חללי השואה, דבר, 8 במרץ 1951
- הוחל בנטיעת 6 מיליון עצים ב"יער הקדושים", על המשמר, 8 במרץ 1951
- "יער הקדושים" (לקראת הכנס בכסלון שבהרי ירושלים אור ל"יום השואה", 21.4.52), על המשמר, 18 באפריל 1952
- לזכר השואה ומרד הגיטאות, דבר, 21 באפריל 1952
- היום טכס נטיעת "יער הקדושים", על המשמר, 21 באפריל 1952
- יער הקדושים, על המשמר, 2 ביוני 1952
- 6 מיליון עצים – כמנין קרבנות השואה, דבר, 5 בדצמבר 1952
- מאות אלפי עצים יינטעו היום בירושלים וסביבותיה, דבר, 19 בינואר 1954
- זכרם של חללי השואה באירופה יועלה השבוע ב"יער הקדושים", חרות, 26 באפריל 1954
- זכר חללי השואה יועלה בעצרת ביער הקדושים, מעריב, 29 באפריל 1954
- עצרות המרד והשואה: עץ הנשיא לזכר היהודי האלמוני, על המשמר, 30 באפריל 1954
- אלפים בעצרת הזכרון ביום השואה והגבורה, דבר, 19 באפריל 1955
- דבורה סגל, לאן נפנה ביום השואה, דבר, 30 באפריל 1962, המשך
- בין מערת בני ברית לאנדרטת מגילת האש יש מסלול מסומן, אתר "נלך".
- דובי זכאי, פרוזדור ירושלים: יער הקדושים, באתר ynet, 3 בינואר 2002
- חוה בראון, קק"ל, לזכור ולא לשכוח: יער הקדושים בהרי ירושלים, באתר ynet, 30 באפריל 2008
טקס נטיעת העצים הראשונים ביער הקדושים, יומני כרמל מרץ 1951 (התחלה 3:05)- טקס חנוכת יער הקדושים, יומני כרמל 1952 (התחלה 3:02)
- נטיעת יער הקדושים, ט"ו בשבט תשי"ד. יומני כרמל ינואר 1954
הערות שוליים
- ^ יער הקדושים, בספרייה היהודית המקוונת (באנגלית).
- ^ ניטע יער קדושי פולין, דבר, 13 באפריל 1953; נערכו הנטיעות ב"יער קדושי פולין", חרות, 2 במאי 1954.
- ^ ניטע "יער קדושי צ'כוסלובקיה", דבר, 28 בינואר 1953; ניטע "יער קדושי צ'.ס.ר.", על המשמר, 29 בינואר 1953.
- ^ ניטע יער "קדושי בלגיה והולנד", חרות, 15 באפריל 1954.
- ^ ניטע "יער קדושי איטליה", על המשמר, 11 במאי 1954.
- ^ "יער לוחמי הגטאות" לזכר גבורי המרד, על המשמר, 5 בינואר 1953.
- ^ יינטע יער לזכר ילדים קדושי השואה, על המשמר, 26 באוקטובר 1952; "יער הילד האלמוני" לזכר קדושי השואה, דבר, 27 באוקטובר 1952; א. ח. אלחנני, "יער מצבתם" – יער הילדים הקדושים, דבר, 4 בפברואר 1953.
- ^ ד. בן־גוריון באגרת לכינוס לזכר השואה ב"יער הקדושים": המצבה ההולמת זכרה של יהדות אירופה – מדינת ישראל, דבר, 22 באפריל 1952.
- ^ מיכה באלף, קול שלא נאלם: עיצוב זיכרון השואה ודרכי הנצחתה בתנועה הקיבוצית; עריכה: ענת לוין, תל אביב: הקיבוץ המאוחד; יד טבנקין – המרכז הרעיוני המחקרי והתיעודי של התנועה הקיבוצית, תשס"ח 2008, עמ' 295.