יערות קק"ל

יער נטע אדם בישראל

לוגו קק"ל

יערות קק"ל (קרן קיימת לישראל) הם שטחים מיוערים שניטעו על ידי הקרן הקיימת לישראל על אדמותיה כחלק ממפעל הייעור בארץ ישראל. יערות קק"ל מתפרסים על פני כ-920,000 דונם, שבהם למעלה מ-240 מיליון עצים.

היסטוריה

מפעל הייעור בישראל

מאז היווסדה ועד היום מהווה קק"ל הגורם המרכזי בייעור הארץ, פרט לתקופת המנדט בה ניטעו יותר עצים על ידי מחלקת הייעור של הממשל הבריטי כחלק ממדיניות הייעור שלה (פקודת היערות).

גורמים נוספים עסקו בייעור בשנים שלפני קום המדינה, כגון פיק"א, אך מטרותיהם היו כלכליות, כמו לצורכי מסחר בעץ. גם מטרותיה של התנועה הציונית על ידי קק"ל היו בתחילה כלכליות, אך בהמשך הפכו ללאומיות. הפעילים הציוניים, שעלו מארצות אירופה, התאכזבו לגלות את ארץ ישראל צחיחה עם מעט מאד עצים, וכך התגבש החזון להפריח את השממה, ו"לכסותה ביער וחורש שיגאלוה משממונה וממערומיה".

מטרותיה של קק"ל בייעור בארץ ישראל היו:

• ביסוס הבעלות על הקרקעות שנרכשו על ידי היישוב היהודי.
• עזרה להתיישבות בראשיתה, על ידי ביסוס כלכלי ותעסוקתי.
• הכשרת יהודים לעבודה חקלאית.

פעילות הממשל הבריטי נבעה מסיבות אחרות: שמירה על קרקע חקלאית מפני סחף וחולות נודדים, הגדלת החלחול והעשרת מי תהום.

ברבות השנים, סופחו המטרות האקולוגיות לגישה של קק"ל, והחשיבה על התרומה האקלימית והאקולוגית הפכה למוטיב מרכזי בעמדות קק"ל: "מטרת-העל של מפעל הייעור בישראל – לספק מגוון שירותי מערכת אקולוגית לתושבי הארץ."

לפני קום המדינה (1947-1898)

1898 - הרצל מבקר בארץ ונוכח במצבה הירוד של צמחיית ארץ ישראל. בשובו הוא פונה לפרופסור אוטו ורבורג בבקשה שיכין סקר עצים המתאימים לייעור ארץ ישראל.

1903 - הוועדה הארץ-ישראלית יוזמת את הקמתה של 'אגודת עצי זית' שתפקידה יהיה לאסוף תרומות לתוכנית לגידול עצי זית באזורים שלא התאימו לחקלאות שדה.

1907-1910 – האגודה מקבלת לידיה קרקעות בחולדה ובבן שמן לנטיעת יער למטרות כלכליות ונופיות, שיכלול בעתיד 100 אלף עצי זית. על מנת לגייס תרומות, הוצע שיער זה יקרא בשם 'יער הרצל'. האגודה נכשלת במילוי תפקידה, כיוון שאינה מצליחה לעמוד ביעדי השתילה, בעיקר בשל ליקויים בחישוב עלויות.

1911 - הקרן הקיימת לישראל (בראשות בודנהיימר) מקבלת לידיה את האחריות על המפעל. ונעשה שינוי בגישה, מעצי פרי לעצי סרק, כיון שהוכח שנטיעת עצי הזית אינה כלכלית. בחולדה ניטעו כ-250 דונם עצי אורן, בבן שמן נטעו מאות אורנים וברושים. אקליפטוסים ניטעו בכנרת, במרחביה ובדגניה, בעיקר לייבוש ביצות.

שנות ה-20 וה-30 – ייעור אינטנסיבי על ידי קק"ל באלו מאדמותיה שאינן מתאימות לגידולים חקלאיים. בשנות השלושים, בהן מוכפל היישוב היהודי, שטח הייעור גדל פי שלושה. לכל אורך התקופה נזנח השימוש בעצי פרי לחלוטין, כיוון שהוא מצריך תחזוקה גבוהה. סיבה נוספת שניתנה לשימוש בעצי סרק, היא האפשרות לשימוש בעץ כחומר בנייה בעתיד הרחוק.

תקופת מלחמת העולם השנייה והמאבק לקום המדינה – מואצת הפעילות לייעור, בסמוך לגושי התיישבות חדשים ניטעו יערות גדולים, ובסך הכל ניטעו למעלה מ 1,200,000 עצים בשנים תש"ה-תש"ז.

ביערות קק"ל מהיווסדה ועד 1948 ניטעו 5,256,751 עצים על פני 23,390 דונם.

יערות בולטים (למעלה מ-1000 דונם):

• קריית ענבים – 1976 דונם
• גניגר – 1458 דונם
• כפר החורש – 2197 דונם
• שער העמקים – 1,012 דונם

הממשל הבריטי תרם רבות למפעל הייעור, בכך שביסס מדיניות ייעור, פיקח על כריתת עצים, ונטע בתקופתו כ-20 מיליון עצים על פני למעלה מ-54 אלף דונם.

מלחמת העצמאות עצמה היוותה פגיעה בייעור בשל עיכוב התוכניות לייעור, וכן בשל מחסור בכוח אדם. פגיעה נוספת נגרמה על ידי קבוצות תושבים ערביות, שהציתו חלקות יער בתקופה זו ואף תחת שלטונו של המנדט, כדרך להבעת מורת רוח מהמפעל הציוני כולו, וניסיון פגיעה ברכוש יהודי.

לאחר קום המדינה (1968-1948)

בשני העשורים הראשונים לקום המדינה מפעל הייעור המשיך להעסיק את המייסדים, בין השאר, על מנת לספק עבודה לעולים הרבים שעלו בשנים הראשונות למדינה. בשנים אלו גדל שטח היער בישראל לכדי 437,000 דונם, מתוכם רק 11% על שטח המדינה וכ 85% על שטח קק"ל.

1961 – נחתמת אמנה בין המדינה לקק"ל במסגרת חוק יסוד: מקרקעי ישראל, בה הוסדרו ענייני סמכות על קרקעות קק"ל, ובו הוסמכה קק"ל לגוף הבלעדי האחראי על הייעור בישראל.

מאז הקמתה קק"ל נטעה למעלה מ-240 מיליון עצים על פני 920 אלף דונם. בנוסף, קק"ל אחראית לטיפול בכ-400,000 דונם חורש טבעי וכן אחראית לגידור והסדרה של כ-400,000 דונם אדמת מרעה. בשנים האחרונות חל צמצום בהיקף השטחים באזור צפון ומרכז הארץ שבו נוטעים יערות חדשים. רוב הנטיעות באזורים אלה הן נטיעות במסגרת חידוש יער, וזאת בגלל נזקים שנגרמו עם השנים לעצים. כל פעולות קק"ל בתחום הייעור נעשות מתוך מחויבות הארגון לתוכנית המתאר הארצית ליער ולייעור (תמ"א 22), בה הוגדרו למעלה מ 1,600,000 דונם כשטחי יער.

2012 – נכתבת 'תורת ניהול היער בישראל'. מתוקף תפקידה כאחראית לייעור ישראל מנפיקה קק"ל מסמך מדיניות והנחיות לתכנון ממשק יער בישראל. מסמך זה נכתב לאור הסדרת מעמד היער בישראל בתמ"א 22. מסמך זה עוסק במטרות, הגדרות, הוראות לתכנון ותחזוקת היער בישראל.

קרקעות ומימון

מאז היווסדה, קק"ל מבוססת תרומות, ומעולם לא עלו שטחי הייעור על 5%. ניתן לתרום החל מעץ. תרומת עץ תזכה את התורם בתעודת הוקרה. תרומה של 1000 עצים ומעלה מזכה את התורם באיזכור בשלט הוקרה מרכזי ביער. תרומה של 3000 עצים ומעלה מזכה את התורם בשלט הוקרה אישי המוצב ביער. בנוסף, ניתן לתרום לבניית חניוני נופש, מצפורים ופינות מרגוע, ולהקדישם ע"פ רצון התורם.

מרכיבי הנוף

מינים

הייעור בישראל אמנם החל בעצי זית – עצי פרי, אך מאז ועד היום עצי הסרק הם הרוב המכריע של העצים בישראל. המינים השולטים הינם המחטניים, שביערות קק"ל מכסים כ 46.5% מהשטח (כחצי מיליון דונם), רוב העצים המחטניים הינם אורנים, בעיקר מזן 'אורן ירושלים'. בבדיקות שנעשו בתקופה שבין מלחמות העולם, הן על ידי השלטון הבריטי, והן על ידי הקק"ל, נמצאה עמידותו של 'אורן ירושלים' הגבוהה ביותר, ועל כן נעשה בו השימוש הגבוה ביותר. אמנם נעשה שימוש באקליפטוסים, אך שימוש זה נעשה בעיקר בביצות, ולאחר הכישלון במעבר לחולות נחלת יהודה בראשית שנות העשרים, הופסק השימוש בו אף בהרים. כתוצאה מכך יערות רבים בארץ הינם חד-מיניים.

שלטי הנצחה

מאחר שהייעור ממומן על ידי תרומות, שלטי הנצחה הינם מחזה שכיח ביערות קק"ל.

נגישות, בטיחות ותחזוקה

שריפות

קק"ל, כגוף האחראי על היערות בישראל, מתמודדת עם שריפות, שהן המזיק העיקרי ליער על ידי 'ממשק יער למניעת שריפות'. ישנה חלוקה בסיסית לשני סוגי יערות:

יער צעיר (עד 6 שנים) - יערות אלה הם הרגישים ביותר לשריפות, כיוון ששריפה גורמת להם לנזק מוחלט ומונעת חידוש טבעי. ביערות אלו ההתמודדות נעשית בעיקר על ידי רעיה להקטנת הביומאסה היבשה, וכן על ידי ריסוס מדביר עשבים.

יער בוגר - הפעילות העיקרית בממשק העצים ביער הבוגר כוללת סניטציה, דילול, גיזום, סילוק גזם ופסולת עץ. פעולות ממשק נוספות שנעשות לצורך הפחתת חומר הבעירה הן רעייה ויצירה ותחזוקה של קווי חיץ לאורך קווי רכס מרכזיים ובעדיפות גבוהה במיוחד בגבולות היער עם יישובים ומתקנים אחרים.

בנוסף, מפוזרים ברחבי הארץ עשרות מגדלי תצפית בנקודות הגבוהות ביערות שנועדו לשמירה ולאזעקה מפני אש.

נגישות

ברוב יערות קק"ל, קיימים חניונים ומצפורים, סלולות דרכים ונקבע ריהוט חוץ ושילוט לשימוש הציבור. יערות קק"ל משמשים את תושבי ישראל לטיול, יציאה ל'טבע', ואף לאירועים ולינה. בחלק ממגדלי התצפית לא נעשה שימוש כיום, וקיימת יוזמה להשמיש את חלקם לצורכי תיירות, בשל המיקום האסטרטגי שלהם כנקודת תצפית גבוהה.

על פי תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות – 2008, יש להנגיש אתרי טבע ונופש לבעלי מוגבלויות. יערות קק"ל כלולים בתקנה, וישנה מגמה להנגשת אתרים. כבר כיום אתרים רבים ביערות קק"ל, כגון מצפורים, חניונים, ושלחנות לפיקניק, מותאמים כך שיוכלו לשמש אף את המשתמש המוגבל.

ביקורת

ביקורת אקולוגית

ישנם הטוענים לגבי הייעור החד-מיני באורן ירושלים, שאינו מאפשר חיים תחתיו לכאורה – ומייצר מה שמכונה 'מדבריות האורן'. לעומת הטענה הפופולרית (שהדבר נגרם עקב תכונות חומציות של המחטים) המופרכת באתר קק"ל, הגורם המשפיע העיקרי הוא קצב חילוף העלים הגבוה, שמפריע לצמחייה שלא צומחת מספיק מהר להשתרש, ומפחית את מגוון המינים.

טענה נוספת היא שיערות המחטנים המיובאים ממדינות קרות רגישים מאד לשריפות, לעומת עצים מקומיים שעליה.

בעקבות ביקורות אלו קק"ל שינתה את מדיניותה, ופועלת לשתילה רב-מינית ביערות הטעונים חידוש (למשל עקב שריפות).

ביקורת פוליטית

מפעל הייעור הציוני, שבזמנו היווה גם מכשיר לביטוי קנייני על אדמות, ומניעת פלישה ערבית לשטחים, נתפס על ידי חוגים פוליטיים מסוימים בישראל כביטוי קיצוני לטיהור האתני שהתבצע לכאורה בישראל בקום המדינה. הטענה היא שמדינת ישראל הרסה כפרים, ועל מנת למחוק את ההיסטוריה שלהם כליל, שתלה שם יער.

שקיפות

מכיוון שקק"ל אינה גוף מבוקר, עולה ביקורת על אי שיתוף הציבור בקבלת ההחלטות בנושאי יערות וייעור. אחד המיזמים שקק"ל מפעילה בניגוד לתדמית זו הוא יערות קהילתיים, שמטופחים ומפותחים בשיתוף הציבור.

לקריאה נוספת

• נילי ליפשיץ וגדעון ביגר, נלבישך שלמת ירק, על ידי קק"ל, הוצאת אריאל, ירושלים
• יוסף ויץ, היער והייעור בישראל, הוצאת מסדה, רמת גן
• סיגל ברניר, "והקרן קיימת לו לעולם הבא": על יערות כאתרי הנצחה, עיצוב הזיכרון חלק א, הוצאת הגלריה לעיצוב של אסכולה
• קק"ל, מתווה להכנת תוכניות אב ומימשק ליער לאור עקרונות תורת ניהול היער בישראל – יער הקדושים כמודל, יוני 2013 (PDF)

קישורים חיצוניים

• תמ"א 22 באתר משרד הפנים

• נתוני היערות 2012 באתר קק"ל

• תורת ניהול היער בישראל

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23880976יערות קק"ל