יחסי מונגוליה–סין
| יחסי מונגוליה–סין | |
|---|---|
|
|
| |
| מונגוליה | סין |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 1,564,116 | 9,596,967.75 |
| אוכלוסייה | |
| 3,489,490 | 1,418,233,615 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 19,872 | 17,794,782 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 5,695 | 12,547 |
| משטר | |
| רפובליקה | רפובליקה עממית חד מפלגתית מאואיסטית |
יחסי מונגוליה–סין הם היחסים הדיפלומטיים והדו-צדדיים בין מונגוליה לבין הרפובליקה העממית של סין. אורך הגבול המדיני בין המדינות הוא 4,677 ק"מ[1].
היסטוריה
במהלך המאות האחרונות מונגוליה וסין נלחמו זו בזו לעיתים תדירות. החומה הגדולה של סין נבנתה כדי להגן על סין מפני פלישת מונגולים. הכיבוש המונגולי של סין החל בתקופת שלטונו של ג'ינגיס חאן בשנת 1211. בשנת 1271 נכבשה חלק מסין על ידי שושלת יואן המונגולית. בשנת 1279 כבשו המונגולים, בשליטת נכדו של קובלאי חאן, בהצלחה את שאר סין. בשנת 1616, שושלת צ'ינג כבשה את סין, מונגוליה הכירה בווזלדה כעצמאית משושלת צ'ינג. עם קריסת שושלת צ'ינג לאחר 1911 הכריזה מונגוליה על עצמאותה. אף על פי שהאוכלוסייה המונגולית במונגוליה הפנימית הייתה להוטה להצטרף למדינה החדשה, סין תפסה את השליטה בשטח זה, ובשנת 1919 התרחש הכיבוש הסיני במונגוליה. מונגוליה ביולי 1921 שוחררה מהכיבוש הסיני על ידי המפלגה המהפכנית העממית של מונגוליה בראשות דמדין סוחבאטאר בתמיכת רומן פיודורוביץ' פון אונגרן-שטרנברג, אז הרפובליקה העממית המונגולית, נתמכה על ידי ברית המועצות והצליחה לשמור על עצמאותה. בשנת 1924 הוכרזה עצמאותה של הרפובליקה העממית של מונגוליה[2] והחוקה הראשונה במדינה אומצה.
תקופת בניית הסוציאליזם
הרפובליקה העממית של סין כיננה יחסים דיפלומטיים עם הרפובליקה העממית של מונגוליה ב-16 באוקטובר 1949. בשנת 1962 חתמו הצדדים על הסכם להקמת הגבול המדיני. עם תחילת הפיצול הסיני-סובייטי, מונגוליה תמכה בברית המועצות ואפשרה את הצבת הכוחות הסובייטים בשטחה, מה שהוביל לתגובת נגד מסין. היחסים הדו צדדיים בין המדינות נותרו מתוחים עד שנת 1984, אז משלחת סינית ביקרה במונגוליה ברמה גבוהה ושתי המדינות החלו בהליך תיחום הגבולות. בשנת 1986 נחתמו מספר הסכמים נוספים בתחום המסחר ויצירת תחבורה ותקשורת אווירית. בשנת 1988 שתי המדינות חתמו על הסכם בקרת גבולות. ממשלת מונגוליה החלה לנקוט במדיניות עצמאית יותר מהשפעת ברית המועצות, אך חששה מסין מכיוון שהבינה כי הסינים תובעים את שטחה של מונגוליה[3][4].
היחסים כיום
לאחר תום המלחמה הקרה, נקטה סין בצעדים חשובים לנורמליזציה של היחסים עם מונגוליה והצהירה כי היא מכבדת את ריבונותה ועצמאותה של מונגוליה. בשנת 1994 הגיע ראש ממשלת המועצה המדינית של סין לי פנג לביקור רשמי במונגוליה, במהלכו חתם על אמנת ידידות ושיתוף פעולה עם מונגוליה. סין הפכה לשותפה המסחרית הגדולה ביותר של מונגוליה ולמקור מרכזי להשקעות זרות. היקף הסחר הדו צדדי הגיע ל-1.13 מיליארד דולר בתשעה החודשים הראשונים של 2007, ורשם צמיחה של 90% מאז 2006. סין הודיעה על נכונותה לאפשר את השימוש בנמל טיינג'ין כדי לאפשר למונגוליה וסחורותיה לקבל גישה לסחר עם מדינות באזור אסיה והאוקיינוס השקט. מונגוליה וסין החלו גם לשתף פעולה למלחמה בטרור ולחיזוק הביטחון האזורי[5][6]. כעת מונגוליה וארצות הברית מפתחות שותפות אסטרטגית כוללת, עליה הוכרז במהלך ביקורו הממלכתי של נשיא סין שי ג'ינפינג במונגוליה באוגוסט 2014.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ The World Factbook
- ^ "Chinese Look To Their Neighbours For New Opportunities To Trade". International Herald Tribune. 1998-08-04. אורכב מ-המקור ב-2013-09-05.
- ^ "Mongolia-China relations". Library of Congress. אורכב מ-המקור ב-2013-09-05.
- ^ "Chinese Look To Their Neighbours For New Opportunities To Trade". International Herald Tribune. אורכב מ-המקור ב-2013-09-05.
- ^ ""Pan-Mongolism" and U.S.-China-Mongolia relations". Jamestown Foundation. 2005-06-29. אורכב מ-המקור ב-2013-09-05.
- ^ "China breathes new life into Mongolia". Asia Times. 2007-09-12. אורכב מ-המקור ב-2013-09-05.
30766295יחסי מונגוליה–סין