יחסי אינדונזיה–נורווגיה
| יחסי אינדונזיה–נורווגיה | |
|---|---|
|
|
| |
| אינדונזיה | נורווגיה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 1,904,569 | 323,802 |
| אוכלוסייה | |
| 284,421,951 | 5,596,068 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 1,371,171 | 485,513 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 4,821 | 86,760 |
| משטר | |
| דמוקרטיה נשיאותית | מונרכיה חוקתית |
יחסי אינדונזיה–נורווגיה כוננו רשמית בשנת 1950. מאז אינדונזיה ונורווגיה משתפות פעולה בתחומים כמו אקלים ואנרגיה, דמוקרטיה וזכויות אדם, סוגיות פוליטיות בינלאומיות וסחר. שתי המדינות סיכמו על הקמת שותפות אסטרטגית נגד עוני ושינוי אקלים, וגם בקידום דמוקרטיה וסובלנות.[1] אינדונזיה מחזיקה בנורווגיה שגרירות באוסלו ואילו נורווגיה מחזיקה באינדונזיה שגרירות בג'קרטה.
חלה התגברות של הקשר בין שתי המדינות לאחר התגובה ההומניטרית לצונאמי באוקיינוס ההודי בדצמבר 2004 שגבה את חייהם של 84 נורווגים. בשנת 2013 חלה עלייה משמעותית של התיירים האינדונזים שביקרו בנורווגיה, ובכל שנה ישנם יותר מאלף סטודנטים נורווגיים שמבקרים בבאלי כדי ללמוד את התרבות הבלינית.[2]
היסטוריה
היחסים הדו-צדדיים בין אינדונזיה לנורווגיה החלו עוד לפני הקמת הרפובליקה האינדונזית. עוד בשנת 1906 הוקמה בבטאוויה (כיום ג'קרטה), איי הודו המזרחיים ההולנדיים, קונסוליית כבוד נורווגית. לאחר מלחמת העצמאות של אינדונזיה, נורווגיה הייתה בין המדינות הראשונות שהכירו בריבונות אינדונזית, ובעקבותיה הקימו קשרים דיפלומטיים מייד ב-25 בינואר 1950, באמצעות הסמכה משגרירות נורווגיה בבנגקוק.[3] אינדונזיה פתחה את משלחתה באוסלו בשנת 1950, אך היא נסגרה בספטמבר 1960. ב-27 באפריל 1971 הוקמה רשמית שגרירות תושב נורווגיה בג'קרטה. אינדונזיה הקימה את שגרירותה באוסלו בשנת 1982.[4]
יחסים כלכליים
היחסים הכלכליים בין אינדונזיה לנורווגיה ממוקדים במיוחד בתחום האנרגיה, הימי והדייג. שווי הסחר הדו-צדדי הגיע ל-353.79 מיליון דולר בשנת 2010, 309.52 מיליון דולר בשנת 2011, ו-321.88 מיליון דולר בשנת 2012.[2] הייצוא האינדונזי לנורווגיה כולל ביגוד, הנעלה, ריהוט, מכשירי תקשורת, מכשיר אופטי ותבלינים. בעוד שהייצוא הנורווגי לאינדונזיה בעיקר הוא סלמון נורווגי, בשנת 2012 ייבאה אינדונזיה 4,000 טונות מהם. באינדונזיה, נורווגיה השקיעה סקטורים שונים הכוללים תעשיות דיג, נייר, כימיה ומתכת, בנייה, סחר ותיקון, הובלה, אחסנה ותקשורת, וענפי נדל"ן.[5] עד כה השקיעה נורווגיה 650 מיליון דולר באינדונזיה. נכון לשנת 2014 היו כ-20 חברות נורווגיות שנכחו ופעלו באינדונזיה.[1]
שיתוף פעולה סביבתי
בשנת 2011 הנשיא סוסיליו באמבאנג יודהויונו הוציא מורטוריום לשנתיים על היתרי ייעור חדשים עבור כבול ויערות ראשוניים, לאחר שממשלת נורווגיה הבטיחה מיליארד דולר בסיוע לשימור.[6]
ביקורים רמי דרג
נשיא אינדונזיה סוסיליו באמבאנג יודהויונו ביקר בנורווגיה בשנת 2006 ובמאי 2010. ואילו ראש ממשלת נורווגיה ינס סטולטנברג הגיע פעמיים לאינדונזיה בשנת 2007.[3] בנובמבר 2012 ביקרו באינדונזיה יורש העצר הנורווגי הוקון מגנוס ונסיכת הכתר מטה מאריט.[4]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 "Norway and Indonesia – bilateral relations". Norway Embassy in Indonesia. נבדק ב-1 במאי 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 2.0 2.1 Anders Holm Nielsen (23 במאי 2013). "Ties between Norway and Indonesia grow stronger". ScandAsia.com. נבדק ב-1 במאי 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 3.0 3.1 "Message from the Ambassador". Norway Embassy in Indonesia. נבדק ב-1 במאי 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 4.0 4.1 "Message from the Ambassador". Indonesian Embassy in Norway. אורכב מ-המקור ב-11 באוקטובר 2017. נבדק ב-1 במאי 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Brief History of Bilateral Relations". Indonesian Embassy in Norway. נבדק ב-1 במאי 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Forest Ministry Pushes to Continue Deforestation Moratorium, House Pushes Back". www.jakartaglobe.com.
28854991יחסי אינדונזיה–נורווגיה