יוסף הקר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יוסף הקר
לידה 1940 (גיל: 84 בערך)

יוסף הקר (Hacker; נולד ב-1940) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.

ביוגרפיה

יוסף הקר נולד באראד שברומניה לנח ולפרימט–תמימה בשנת 1940, ועלה לישראל ב-1950. למד במדרשית נע"ם בפרדס חנה, שירת בצה"ל ככתב צבאי (1960-1958), למד באוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים: היסטוריה של עם ישראל וספרות עברית. סיים לימודי ב"א ומ"א בהצטיינות יתרה וקיבל תואר שני ב-1968. קיבל תואר ד"ר בהיסטוריה של עם ישראל, בשנת 1979 בציון מעולה, נושא עבודת הדוקטור היה: "החברה היהודית בשאלוניקי ואגפיה במאות הט"ו והט"ז" והיא נעשתה בהדרכת פרופ' חיים הלל בן-ששון. החל ללמד בחוגים לספרות עברית והיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית ב-1967, ולימד בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטת תל אביב בשנים 1972–1973. שימש כפרופסור מן המניין בחוג לתולדות עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים משנת 1992, עד פרישתו בדצמבר 2008.

שימש כפרופסור אורח במוסדות הבאים:

הקר כיהן במספר תפקידים באקדמיה, ובהם:

  • ראש מכון בן-צבי: 1975- 1976
  • מנהל ספריית בית המדרש לרבנים באמריקה, ניו-יורק: 1977/1978
  • יושב ראש ועדת ההוראה של הפקולטה למדעי הרוח, האוניברסיטה העברית בירושלים: 1990-1987; ראש המכון למדעי היהדות, שם: 1994-1992
  • מקים וראש תוכנית רחובות של הפקולטה למדעי הרוח: 1997-1994
  • יו"ר הוועדה האקדמית של הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית: 1999-1998 ,2006-2001
  • מנהל 'משגב ירושלים', מכון לחקר יהדות ספרד והמזרח באוניברסיטה העברית – 2008-2006
  • יו"ר הוועדה האקדמית של מרכז זלמן שזר – 2008-2006.

שימש כעורך כתבי-עת מדעיים: עורך "שלם": 2008-1974, עורך "ספונות: ספר שנה לחקר קהילות ישראל במזרח": 1985-1979, עורך "ציון" (עם עורכים נוספים): 1997-1989, עורך "תרביץ" (עם עורכים נוספים): 2010-2007.

בין התלמידים שכתבו בהדרכתו עבודת דוקטור – פרופ' ירון בן-נאה (האוניברסיטה העברית בירושלים), ד"ר דב הכהן (אוניברסיטת בר-אילן), פרופ' אלחנן ריינר (אוניברסיטת תל אביב), ד"ר דותן ארד (אוניברסיטת בר-אילן), ד"ר יואל מרציאנו (אוניברסיטת אריאל בשומרון), ד"ר אייל דוידסון (מכון לנדר).

בשנת 2014 יצא לאור ספר יובל לכבודו בשם "אסופה ליוסף: קובץ מחקרים שי ליוסף הקר", בעריכתם של ירון בן-נאה, משה אידל, ג'רמי כהן ויוסף קפלן.

הקר היה נשוי ליפה לבית ינובסקי עד פטירתה ב-2007. ב-2009 נישא לעוזיה לבית אביצדק (רקובסקי). אב לחמישה ילדים.

מחקריו

מחקריו של יוסף הקר עוסקים בהיסטוריה התרבותית, החברתית והאינטלקטואלית של היהודים במוצאי ימי הביניים ובראשית העת החדשה במאות ה-14–18: בספרד, בארצות האסלאם (בעיקר באימפריה העות'מאנית ובארץ-ישראל), ובאיטליה.

מחקריו מקיפים את הארגון קהילתי, המוסדות, החקיקה, הריבוד החברתי, ההשקפות החברתיות (החברה, התגובה למציאות), המחשבה, ההגות והיצירה. בשנים האחרונות הרבה לחקור את הפעילות האינטלקטואלית, את תולדות הדפוס והספר העבריים ואת דרכי התקשורת. כמו כן חקר את הקשרים והזיקות בין מלומדים ומשכילים נוצרים מאירופה ומאנגליה לבין משכילים יהודים באימפריה העות'מאנית במאות ה-16–17.

יהדות ספרד

הקר עסק בהיסטוריה המאוחרת של יהדות ספרד (המאות ה-14–15), ביוצאי ספרד המגורשים והמהגרים. הוא כתב על נושאים כמו עלייתם של יהודי ספרד לארץ-ישראל, המניעים לעלייה ותהליכי העלייה במאות ה-14–15;[1] ודן בשאלת ההשפעה שהייתה לאונס, להמרות בכפייה ולהמרות מרצון על החברה היהודית וכיצד הדבר השפיע על עיצוב התודעה העצמית של היהודים. בדק את גלגולי הפרשנות אצל יהודי ספרד בימי הביניים ובירר כיצד מציאות חייהם שינתה את הבנתם את המקרא.[2] כמו כן פרסם מחקרים אחדים על הדור האחרון של חכמי ספרד ויוצאי ספרד ויצא נגד תפישתו של יעקב כ"ץ שסבר שביהדות של המאות ה-15–16, בראשית העת החדשה, פג הרצון למרטירולוגיה, ובדק את המשמעות שייחסו לה בספרד במאות ה-16-14[3] הקר ניתח את הדרשה הספרדית וטען שבספרד יש אופי מוגדר למבנה הדרשה), וזו סוגה ספרותית מוגדרת בעלת חוקיות קבועה (בניגוד לאשכנז בה אין חוקיות כזאת).

כמו כן התחקה אחר תגובתם של יהודי ספרד לאירועי תקופתם וכתב על הפסיכולוגיה, התחושות הרגשות, ומצבי הרוח של האנשים בני הזמן כפי שהתגלו בכתביהם. הוא תיאר את הדיכאון ממנו סבלו עקב תמותת ילדיהם ברדיפות, בגירושים ובמגיפות ואת תסכולם ממציאות ללא המשכיות. מצד שני, ניתח את הגאווה העצומה שהייתה להם בעצמם ובמורשתם ובתחושת העליונות שלהם על קבוצות יהודים אחרות.[4] במחקרים אחרים ניתח כתבים של חכמי ספרד מן המאה החמש-עשרה ובירר את עמדותיהם הדתיות והציבוריות, את מהלכי יצירתם, את דרכי הלימוד ומוסדות הלימוד, את מעמד החכמים ואת תוכני הלימוד בישיבה בסוף המאה החמש-עשרה.[5][6] ובדק את מערכות היחסים בין חכמים בולטים באותה תקופה.[7]

מחקר אחר הקדיש לניתוח התופעה של קיום "ספריות ציבוריות" יהודיות בספרד הנוצרית בתקופה די קדומה, החל מהמאה ה-14. ספריות אלה פעלו במתכונת שהייתה מקובלת בארצות האסלאם, לפיה השליט העשיר הוא מצנט שהקים מדרסה, מקום לימוד עם ספרייה גדולה. תופעה דומה קיימת אצל יהודי ספרד הנוצרית ואצל המגורשים ממנה, והם מכנים את המוסד: "מדרש".[8]

האימפריה העות'מאנית

הקר עסק בתולדות יהודי האימפריה העות'מאנית כבר בעבודת הגמר שלו ובקרוב עתידים להתפרסם שני כרכים שכתב על משפחת בית הלוי הפורטוגלית המבוססים על עבודה זו. משפחה זו היגרה מאבורא לשאלוניקי וחלק מבניה היו אנשי עסקים מוצלחים וחלק אחר אישים בולטים בממסד הרבני, ובראשם רבי שלמה לבית הלוי (הזקן), בנו רבי יצחק ונכדו רבי שלמה לבתי הלוי השני. בלשון ימינו אין זו משפחה, כי אם חמולה.[9] ספרו על יהודי האימפריה העות'מאנית במאה השש-עשרה המבוסס בחלקו על פרקים שנדפסו במאמרים ובחלקו על פרקים חדשים עתיד להתפרסם בשנה זו.[10] חיבור אחר שלו ושל פרופ' י' בן-נאה המצוי בהכנה הוא אוסף התקנות של קהילות האימפריה העות'מאנית המבוסס על כל המקורות הנדפסים.[11]

עבודת הדוקטורט שלו הוקדשה לקהילת שאלוניקי במאות החמש-עשרה והשש-עשרה, תולדותיה, המבנה הארגוני שלה וזיקותיה אל השלטונות ואל קיבוצי יהודים אחרים.[12]

הקר עסק בדרך התהוותן של הקהילות השונות באיסטנבול ובערים אחרות ובהשפעות שהיו לכך על מעמדם המשפטי של היהודים באימפריה, וכן על צורת התארגנותם של קהלי היהודים באימפריה. מחקרו על הסורגון (ההגליה בכפייה לאיסטנבול). משנכבשה קונסטנטינופול ב-1453 הגלה אליה מחמד השני תושבים רבים ובצורה כזו עוצבה ההתיישבות היהודית בעיר.[13] מסקנתו של הקר על הארגון העצמי היא שאין כפיפות פורמלית לשום גוף ריכוזי ואין רבנות ראשית עד המאה ה-18. תפקיד החכם באשי הוא יצירה מאוחרת. אין רבנות ראשית אלא סמכות מקומית עירונית באיסטנבול ובמרכזים אחרים.[14]

הפעילות האינטלקטואלית, הרוחנית והדתית באימפריה העות'מאנית

הקר בדק מה פשר פטור תלמידי חכמים ממיסים ומה היקפו והוכיח שלא היו פטורים מכל המיסים, ולא כל החכמים זכו לפטור. על רקע זה פרצו סכסוכים חברתיים בין שכבת החכמים לשאר הציבור.[15] תחום מרכזי אחר במחקרו הוא הפעילות האינטלקטואלית: טיב הפעילות, היקפה וגורמיה, תשומת לב מיוחדת הקדיש לעיסוק בפילוסופיה ובמדעים. במחקר אחר עסק במאבק נגד הפילוסופיה באיסטנבול. התזה של הקר היא שבאימפריה העות'מאנית הייתה צפת מקום יוצא דופן, שבה ובעיקר בה התקיימה פעילות קבלית אינטנסיבית, מה שאין כן במקומות אחרים. הוא בדק את החברה והתרבות של יוצאי ספרד באימפריה העות'מאנית, שבה האוכלוסייה היהודית הייתה עירונית ברובה, היה בה שילוב של תרבות כללית ומדע עם הלכה, ולא של מיסטיקה במאה השש-עשרה, ועמד על התסיסה הרוחנית בקרב המשכילים ועל סיבותיה.[16]

הקר עסק לרוב בנושאים בעלי זיקה אינטלקטואלית וחקר את תחומי הידע, אך עסק גם בשאלה ממתי, וכיצד מתעמעמת הזיקה הנפשית לספרד כמקום של מולדת תרבותית וזיקה אינטלקטואלית ונוצרת זיקה למקום החדש.[17] כן עסק בתולדות לימוד הקבלה בסלוניקי,[18] ונתן דעתו גם למידת ההתעניינות בהיסטוריה והידע ההיסטורי של החכמים ביוון.[19] עד מחקרו של הקר סברו כל החוקרים שהשיפוט העצמי של היהודים באימפריה העות'מאנית היה נרחב ואוטונומי לגמרי, אולם הוא הוכיח שהיו מגבלות קשות על השיפוט והעצמאות של החכמים באימפריה.[20] במאמרים אחרים סיכם 220 שנה של מבנה הארגון העצמי היהודי באימפריה על סוגיו ועל השינויים שחלו בו.[21]

מצרים, צפון אפריקה וארץ-ישראל

בסדרת מאמרים תיאר ובירר הקר את העליות לארץ-ישראל והזיקות והקשרים הנפשיים, הרוחניים והכלכליים בין יהודי הגולה ליהודי ארץ-ישראל (ספרד, איטליה, האימפריה העות'מאנית: קושטא, סלוניקי, מצרים ועוד).[22]

הוא בחן את הנגידות בצפון אפריקה.[23] ואת מקומם ומעמדם של יהודי צפון-אפריקה במצרים ובארץ-ישראל.[24] והקדיש מחקר מיוחד להנהגה המוסתערבית בקהיר[25] הוא גם פרסם מספר מאמרים על יהודי איטליה.

תולדות הספר, הדפוס, האוספים והספרייה היהודית במאות י"ד-י"ז

הקר חקר בסדרת מאמרים את תולדות הספר העברי ותולדות הדפוס, המדפיסים, העורכים והקוראים והיחסים ביניהם באימפריה העות'מאנית. הוא הקדיש מחקרים לתולדות הספרות והפצת הידע בדפוס. כמו כן הקדיש מחקרים אחדים לתולדות התהוות האוספים העבריים בספריות הלאומיות והציבוריות הגדולות באירופה ובאנגליה, כמו הביבליותק נסיונל בפריז וספריית הבודליאנה באוקספורד. הוא בדק איך נוצרו האוספים היהודיים שם, מי היו הקניינים, מי היו המוכרים, מהיכן נרכשו כתבי היד והספרים הנדפסים, מה הייתה מטרת הקונים ומה הניע את הבעלים היהודים למכור את היצירות.[26] ‏

With A. Shear, 'Introduction: Book History and the Jewish Book in Italy', in: J. R. Hacker, A. Shear (eds.), Philadelphia 2011, pp. I - XXX (in print)‎

ספר יובל לכבודו

ספרים וכתבי עת שערך

1. מחניים (רבעון. י"ל על ידי הרבנות הצבאית הראשית), כרכים לז – מט (תשי"ט – תשכ"א); ק (תשכ"ו) [עורך שותף וחבר המערכת].

2. י' רוזנצוויג, הוגה יהודי מקץ הרנסאנס. יהודה אריה מודינא וספרו 'מדבר יהודה', תל אביב תשל"ב.

10-3. שלם (קובץ לחקר תולדות ארץ-ישראל ויישובה היהודי), א (תשל"ד) - ח (תשס"ט).

11. א' גוטליב, מחקרים בספרות הקבלה, תל אביב תשל"ו, 600 עמ' (מבוא; חלק מן המחקרים נוסחו על ידי העורך על-פי רשימות מן העזבון).

12. ש"ד גויטיין, היישוב בארץ-ישראל בראשית האסלאם ובתקופת הצלבנים לאור כתבי הגניזה, ירושלים תש"מ, 360 + 16 + 8 עמ', (כולל פתח-דבר, עמ' ז-י).

15-13. ספונות: מחקרים ומקורות לתולדות קהילות ישראל במזרח, סדרה חדשה, א (טז) – ג (יח) ו, ירושלים תש"מ-תשמ"ה (כרך א, יחד עם ש' שקד).

16. רצף ותמורה – מבחר כתבים היסטוריים ופובליציסטיים של ח"ה בן – ששון, תל אביב תשמ"ד, 508 + 30 עמ'.

17. ספר היובל לישעיה תשבי, ירושלים תשמ"ו, 779 עמ' (יחד עם י' דן); מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, ג, חוב' א-ב (תשמ"ד), 311 + 14 עמ' [=ספר היובל לתשבי, חלק א] (יחד עם י' דן).

18 . תרבות וחברה בתולדות ישראל בימי הביניים (ספר הזיכרון לחיים הלל בן-ששון), ירושלים תשמ"ט, 734 עמ' (יחד עם ר' בונפיל; מ' בן-ששון).

28-19. ציון, (רבעון לחקר תולדות ישראל), כרכים נד-סג (תשמ"ט – תשנ"ז). יחד עם י' אפעל, ש' אלמוג, י' גוטמן [נד-ס]; ועם א' אופנהיימר, י' כהן [ס-סג]).

29. א' תלמג', פירושים לספר משלי לבית קמחי, ירושלים תשנ"א, צב + 472 עמ' (כולל מבוא).

34-30. תרביץ (רבעון למדעי היהדות), כרכים עו-עט (תשס"ז –תשע"א). (יחד עם: י' אלבוים, ש' נאה).

35. ראשונים ואחרונים, ספר יובל לכבוד אברהם גרוסמן, ירושלים תש"ע (יחד עם ב"ז קדר; י' קפלן).

36. תא שמע, מחקרים לזכרו של ישראל מ' תא-שמע.

37. לא יסור שבט מיהודה. הנהגה, רבנות וקהילה בהיסטוריה היהודית. מחקרים מוגשים לשמעון שוורצפוקס, ירושלים תשע"א (יחד עם י' הראל).

לקריאה נוספת

  • ביוגרפיה אישית ומחקרית בהקדמה לספר היובל מאת ירון בן נאה, עמ' 11–16
  • רשימת פרסומים בספר היובל עמ' 17–27.

הערות שוליים

  1. ^ 'זיקתם ועלייתם של יהודי ספרד לארץ-ישראל, 1391 – 1492', קתדרה, 36 (תשמ"ה), עמ' 3–34
  2. ^ '"אם שכחנו שם אלוקינו ונפרש כפינו לאל זר" – גלגולה של פרשנות על רקע המציאות בספרד בימי הביניים', ציון, נז, ג (תשנ"ב), עמ' 247–274
  3. ^ 'כלום הועתק קידוש השם אל תחום הרוח לקראת העת החדשה?' בתוך: י' גפני; א' רביצקי (עורכים), קדושת החיים וחירוף הנפש. קובץ מאמרים לזכרו של אמיר יקותיאל, ירושלים תשנ"ג, עמ' 221–232
  4. ^ 'כרוניקות חדשות על גירוש היהודים מספרד, סיבותיו ותוצאותיו', ציון, מד, א-ד (תשל"ט), עמ' 2–228
      'קבוצת איגרות על גירוש היהודים מספרד ומסיציליה ועל גורל המגורשים', בתוך: ע' אטקס; י' שלמון (עורכים), פרקים בתולדות החברה היהודית בימי הביניים ובעת החדשה מוקדשים לפרופסור יעקב כ"ץ, ירושלים תש"מ, עמ' סד–צז
      'גאון ודיכאון – קטבים בהוויתם הרוחנית והחברתית של יוצאי ספרד ופורטוגאל באימפריה העות'מאנית', בתוך: ר' בונפיל, מ' בן-ששון, י' הקר (עורכים), תרבות וחברה בתולדות ישראל בימי הביניים. קובץ מאמרים לזכרו של חיים הלל בן   ששון, ירושלים תשמ"ט, עמ' 541–586
      'תגובות המגורשים לגירוש ספרד ולשמד פורטוגל', בתוך: י' קפלן; י"ט עסיס (עורכים), גירוש היהודים מספרד (1474 – 1516), ירושלים תשנ"ט, עמ' 223–245
  5. ^ 'מקומו של ר' אברהם ביבאג' במחלוקת על לימוד הפילוסופיה ומעמדה בספרד במאה הט"ו', דברי הקונגרס העולמי החמישי למדעי היהדות, כרך ג (תשל"ג), עמ' 151–158
  6. ^ 'לדמותם הרוחנית של יהודי ספרד בסוף המאה החמש-עשרה', ספונות, כרך יז (ס"ח, ב) (תשמ"ג), עמ' 21–95
  7. ^ 'איגרת ר' מאיר עראמה נגד ר' יצחק אברבנאל והתקבלותה – חידה שבאה על פתרונה', תרביץ, עו (תשס"ז), עמ' 501–518
  8. ^ 'ה"מדרש" הספרדי – ספריה ציבורית יהודית', בתוך: י' הקר; ב"ז קדר; י' קפלן (עורכים), ממזרח למערב – ספר היובל לאברהם גרוסמן, ירושלים תש"ע, עמ' 263–292
  9. ^ משפחת בית-הלוי: משפחה פורטוגאלית באימפריה העות'מאנית [מאות ט"ז-י"ז] – בהכנה
  10. ^ המפגש היהודי – עות'מאני: יהודים באימפריה העות'מאנית: תרבות, חברה והיסטוריה (1453 - 1620), ירושלים תשע"ב 2011, 480 עמ' (בדפוס)
  11. ^ תקנות יוצאי ספרד בקהילות האימפריה העות'מאנית במאות 15 – 19 (יחד עם י' בן-נאה), מכון בן צבי, ירושלים תשע"ב, 20 + 650 עמ'
  12. ^ החברה היהודית בשאלוניקי ואגפיה במאות הט"ו והט"ז [עבודת ד"ר בהדרכת פרופ' ח"ה בן-ששון ז"ל], האוניברסיטה העברית בירושלים, ירושלים תשל"ט, XIV + 140 +283 עמ'
  13. ^ שיטת ה"סורגון" והשפעתה על החברה היהודית באימפריה העות'מאנית במאות הט"ו והט"ז, ציון, נה [תש"ן], עמ' 82-27
  14. ^ '”הרבנות הראשית" באימפריה העות'מאנית במאות הט"ו והט"ז', ציון, מט, ג [תשמ"ד], עמ' 225 – 263
  15. ^ '"אין פורענות באה לעולם אלא בשביל עמי הארץ" – ניתוח היסטורי-הלכתי וחברתי של תשלום מס הג'זייה על ידי חכמים בארץ-ישראל במאה השש-עשרה', שלם, ד (תשמ"ד), עמ' 63 – 117
  16. ^ 'הפעילות האינטלקטואלית בקרב יהודי האימפריה העות'מאנית במאות השש-עשרה והשבע-עשרה', תרביץ, נג (תשמ"ד), עמ' 569–603
      'פולמוס כנגד הפילוסופיה באיסטנבול במאה השש-עשרה. עיונים בספר "דרך חיים" לר' מנחם די לונזאנו', בתוך: י' דן; י' הקר (עורכים), מחקרים בקבלה, בפילוסופיה יהודית ובספרות המוסר וההגות מוגשים לי' תשבי, ירושלים תשמ"ו,   עמ' 507 – 536
      'הזמנה לדו-קרב אינטלקטואלי: בין סרס לאדריאנופול', בתוך: ע' פליישר ואחרים (עורכים), מאה שערים, ספר זיכרון ליצחק טברסקי, ירושלים תשס"א, עמ' 343 – 364
  17. ^ 'הזמנה לדו-קרב אינטלקטואלי: בין סרס לאדריאנופול', בתוך: ע' פליישר ואחרים (עורכים), מאה שערים, ספר זיכרון ליצחק טברסקי, ירושלים תשס"א, עמ' 343 – 364
  18. ^ 'לתולדות לימוד הקבלה ותפוצתה בשאלוניקי במאה הט"ז', ר' אליאור; פ' שפר (עורכים), על בריאה ועל יצירה במחשבה היהודית – ספר יוסף דן, טובינגן 2005, עמ' *165 - *180
  19. ^ 'תמונת ההיסטוריה של ר' שמואל ווליריאו', בתוך: א' באומגרטן ואחרים (עורכים), ספר היובל לראובן בונפיל, ירושלים תשע"א, 20 עמ' 334–360 (בדפוס)
  20. ^ 'גבולותיה של האוטונומיה היהודית: השיפוט העצמי היהודי באימפריה העות'מאנית במאות ה16-ה18', בתוך: ש' אלמוג ואחרים (עורכים), תמורות בהיסטוריה היהודית החדשה. קובץ מאמרים שי לשמואל אטינגר, ירושלים תשמ"ח, עמ' 349 – 388
  21. ^ 'הארגון הקהילתי בקהילות האימפריה העות'מאנית (1453 – 1676)', בתוך: א' גרוסמן; י' קפלן (עורכים), קהל ישראל, ב, ירושלים תשס"ד, עמ' 287 – 309
  22. ^ 'זיקתם ועלייתם של יהודי ספרד לארץ-ישראל, 1391 – 1492', קתדרה, 36 (תשמ"ה), עמ' 3 - 34
      'ר' אליה מלה-מאסה בירושלים', ציון, נ (תשמ"ה), עמ' 241 – 263
      'גאון ודיכאון – קטבים בהוויתם הרוחנית והחברתית של יוצאי ספרד ופורטוגאל באימפריה העות'מאנית', בתוך: ר' בונפיל, מ' בן-ששון, י' הקר (עורכים), תרבות וחברה בתולדות ישראל בימי הביניים. קובץ מאמרים לזכרו של חיים הלל בן   ששון, ירושלים תשמ"ט, עמ' 541 – 586
      "יוונים" נקבצים אלי צפת במאה השש-עשרה', שלם, ז (תשס"ב), עמ' 133–150
      '"כי אנשים אחים אנחנו" – בין חכמי שאלוניקי לצפת', שלם, ח (תשס"ט), עמ' 249 – 326
    `Spiritual and Material Links Between Egyptian and Palestinian Jewry in the Sixteenth Century`, in: G. Baer; A. Cohen (eds.) Egypt and Palestine. A Millennium of Association (868-1948). Jerusalem 1984,
    pp. 241 – 250
  23. ^ 'הנגידות בצפון-אפריקה בסוף המאה החמש-עשרה', ציון, מה, ב (תש"מ), עמ' 118 – 132
  24. ^ 'יהודים מגרבים במצרים ובירושלים בסוף התקופה הממלוכית', בתוך: מ' הרשמן, י' תא-שמע, וש' פרידמן (עורכים), ספר היובל לח"ז דימיטרובסקי, ירושלים תש"ס, עמ' 573 – 602
  25. ^ 'לדמותה של הנהגת קהל המסתערבים בקהיר בסוף המאה השש-עשרה, לא יסור שבט מיהודה. הנהגה, רבנות וקהילה לשמעון שוורצפוקס, ירושלים תשע"א, עמ' 90–100 (בדפוס)
  26. ^ 'שליחו של לואי הארבעה-עשר בלבנט ותרבותם של יהודי האימפריה העות'מאנית בדיווח משנת 1675', ציון, נב, א (תשמ"ז), עמ' 25 – 44
      'רפאל לוי, אחמד באשי, מחמד באשי, לואי מביזאנס – גילגוליו של יהודי איסטנבולי במאה הי"ז', בתוך: א' מירסקי ואחרים (עורכים), גלות אחר גולה. מחקרים בתולדות עם ישראל מוגשים לפרופסור חיים ביינארט, ירושלים תשמ"ח, עמ' 497 – 516
    `Hebrew Printing in Istanbul, 1493- 1530`, in: The Alphabet of Ben Sira. Facsimile of the Constantinople 1519 Edition, Valmadonna Trust Library, Verona 1997, pp. 15 – 37.
    'כתבי היד העבריים של ז'אן-בטיסט קולבר והמורשת הרוחנית של יהודי האימפריה העות'מאנית', ציון, סב, ד (תשנ"ז), עמ' 327 – 368
      'ה"מדרש" הספרדי – ספריה ציבורית יהודית', בתוך: י' הקר; ב"ז קדר; י' קפלן (עורכים), ממזרח למערב – ספר היובל לאברהם גרוסמן, ירושלים תש"ע, עמ' 263 - 292
      'שתי רשימות ספרים של בנקאים ומלווים יהודים מפיימונט במפנה המאה הי"ז', בתוך ר' ריינר ואחרים (עורכים), מחקרים לזכרו של ישראל מ' תא-שמע, אלון שבות תשע"א, 34 עמ' (בדפוס)
    With A. Shear], 'Introduction: Book History and the Jewish Book in Italy', in: J. R. Hacker, A. Shear (eds.), Philadelphia 2011, pp. I - XXX (in print)
    'Sixteenth Century Italian Jewish Internal Censorship of Hebrew Books', in: J.R. Hacker; A. Shear (eds.), The Hebrew Book in Early Modern Italy, Philadelphia 2011, 22 pp. (in print)
    'Hebrew Authors, Printers and Readers in Sixteenth Century Ottoman Empire', in P. Pearlstein (ed.), The Myron M. Weinstein Memorial Lectures on the Hebraic Book, The Library of Congress, Washington D.C. 2011, 50pp. (in print)

      'גרשום שונצינו המדפיס "הרנסאנסי" ורבני שאלוניקי', ספר יובל למנחם שמלצר, ניו-יורק וליידן 2011, 12 עמ' (בדפוס)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31731832יוסף הקר

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=יוסף_הקר&oldid=2261798"