ספונות
(הופנה מהדף ספונות: מחקרים ומקורות לתולדות קהילות ישראל במזרח)
ספונות: ספר שנה לחקר קהילות ישראל במזרח (או בשמו המקוצר ספונות), הוא כתב עת מדעי, שיצא לאור בשתי סדרות,[1] ביוזמתו של מאיר בניהו,[2] ומטעם מכון בן צבי[3] והאוניברסיטה העברית. עד כה יצאו לאור 26 ספרים ב-25 כרכים.[4] הספר הראשון יצא לאור בשנת תשי"ז (1956) והאחרון בשנת תשע"ט (2019).
| תוכן עניינים |
|---|
מידע כללי
על הסיבות לייסוד כתב העת ותפקידיו
הסיבות לייסוד כתב העת, פורטו על ידי ראש מכון בן צבי, יצחק בן-צבי, בפתח הכרך הראשון (בחודש אלול התשט"ז):
ספר השנה של מכון בן צבי — ספונות — בא למלא חסרון ניכר בשטח המחקר של ההיסטוריה הישראלית. תחומו הוא תחום עבודתו של המכון — חקר קהילות ישראל מסוף ימי הביניים ועד זמננו, בעיקר בארצות שהיו תחת שלטון האיסלאם והסולטנים העותמאנים ששלטו מגבולות פרס ועד לקצות אפריקה המערביים ומהבלקאנים ועד לתימן. בתחום מחקריו של המכון נכנסות גם ארצות דוברות פרסית והקהילות בהודו.
— "ספונות", ספר ראשון (תשי"ז), עמ' ה'.
בהמשך הדברים, ציין בן צבי גם את התפקידים שהועיד המכון לכתב העת:
שלושה תפקידים היו בפני המכון בגשתו ליסד בימה זו: א. לרכז המקורות והמחקרים בבימה אחת. ב. לעודד פירסומם של מקורות חשובים שאינם בעלי היקף של ספר... ג. להכשיר כוחות חדשים לשטח זה של מחקר על ידי נתינת הדרכה ומתן אפשרות לפירסום העבודות בקובץ.
— שם, שם.
העורכים של כתב העת, מבנהו, וכותביו העיקריים
את שבעת הספרים הראשונים של הסדרה הראשונה ערכו יצחק בן-צבי ומאיר בניהו. לאחר פטירתו של בן צבי, בשנת 1963, ערך בניהו את שמונת הספרים הנוספים של סדרה זו. כל המאמרים בסדרה הראשונה נכתבו בשפה העברית, ובסוף כל כרך הופיעו תקצירים של המאמרים בשפה האנגלית.[5] חלק מן הספרים בסדרה הוקדשו לנושא מסוים (שבתאות, צפת ויהדות יוון), לכבוד אדם (שניאור זלמן שזר, גרשם שלום) או לזכרו (ישעיהו זנה ויצחק בן-צבי).[6]
הסדרה החדשה נערכה על ידי שאול שקד (כרך אחד[7]), יוסף הקר (שלושה כרכים), מנחם בן ששון (שלושה כרכים) ומאיר בר-אשר (שני כרכים). אף כאן נכתבו מרבית המאמרים בעברית, ונלוו אליהם, בסוף הכרך, תקצירים באנגלית, אם כי לראשונה הופיעו גם מספר מאמרים באנגלית ובצרפתית.[8]
בכתב העת השתתפו רבים מהחוקרים היהודים הבולטים שבאותה העת, לצדם של רבנים וחוקרי יהדות ומחשבת ישראל. מבין המשתתפים הקבועים (שפרסמו שלושה פרסומים לפחות בכתב העת), ניתן למנות את החוקרים הבאים: משה אטיאש, נחמיה אלוני, אברהם שאול אמארילייו, חיים ביינארט, מאיר בר-אשר, דוד בנבנשתי, יצחק בן-צבי, מאיר בניהו, חיים גרבר, חיים זלמן דימיטרובסקי, אברהם הטל, יוסף טובי, יצחק מלכו, יוסף קאפח, יהודה רצהבי, אלכסנדר שייבר, גרשם שלום, שמעון שלם, רבקה ש"ץ אופנהיימר, דוד תמר, וישעיהו תשבי.
חוקרים חשובים נוספים שתרמו לכתב העת היו: אפרים אלימלך אורבך, משה אידל, ישראל בן זאב, נפתלי בן מנחם, שלמה דב גויטיין, אפרים גוטליב, דניאל גולדשמידט, משה גיל, יוסף דן, אברהם מאיר הברמן, אפרים חזן, דב ירדן, ישעיהו ליבוביץ, יהודה ליבס, אהרן מירסקי, יצחק נסים, שלמה סימונסון, יוסף ברוך סרמוניטה, יום טוב עסיס, עזרא פליישר, בצלאל רות, עזריאל שוחט, ועוד.
תוכן כתב העת
כתב העת מתמקד כאמור בחקר קהילות ישראל בארצות האסלאם, בצפון אפריקה, באימפריה העות'מאנית ובמזרח הרחוק, מסוף ימי הביניים ועד זמננו. בין היתר מכיל כתב העת מחקרים על ההיסטוריה של הקהילות היהודית באותן ארצות, לרבות פרסום וניתוח של מקורות בנושאים אלה, כגון: פנקסי קהילה, הסכמות, אגרות, כיתוב על מצבות, כרוניקות, ותאור מאורעות ועלילות דם כנגד אותן קהילות; השבתאות על שלוחותיה; תיאור מסעות לארץ ישראל וקורות שלוחי ארץ ישראל לקהילות ישראל בחו"ל; אגרות בין רבנים או אישים אחרים; מחלוקות בין רבנים או אישים ידועים בקהילות היהודיות; קטעי תפילה, סליחות ופיוטים; מקורות שונים מן הגניזה הקהירית; רשימות ביבליוגרפיות, בעיקר על הקהילות היהודיות; קבלה, אישים וחיבורים; קטעי הלכה; חיבורים פילוסופיים; מאמרים בנושא ספרות עברית, וכן בלשנות ודקדוק, בעיקר בקשר לשפות יהודיות, ועוד.
מבין המקומות והקהילות להם יוחדו מאמרים רבים, ניתן למנות את צפת, יהדות תימן, יהדות הודו, יהדות ספרד, יהדות איטליה, יהדות מצרים, ויהדות יוון.
כרכי כתב העת - פרטים ביבליוגרפיים
| הסדרה הראשונה |
|---|
*ספר ראשון: ספונות: ספר שנה לחקר קהילות ישראל במזרח, בעריכת ראש המכון (יצחק בן-צבי) ומאיר בניהו, ירושלים: הוצאת מכון בן צבי, האוניברסיטה העברית, על ידי "קריית ספר" בע"מ, תשי"ז-1956. שי"ד + 16 עמודים.[9]
|
| הסדרה החדשה |
|---|
*ספר ראשון (ט"ז): ספונות: מחקרים ומקורות לתולדות קהילות ישראל במזרח, בעריכת שאול שקד ויוסף הקר, ירושלים: מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תש"ם-1980. 495 + XXV עמודים.[16]
|
מאמרים שנדפסו במקומות אחרים
במסגרת כתב העת הופיעו מאמרים אחדים שיצאו לאור מאוחר יותר גם בספרים אחרים, בקובצי מאמרים או בתדפיסים נפרדים:
| מאמרים שיצאו לאור בספרים אחרים |
|---|
* שמעון שלם (ערך והתקין מאיר בניהו), רבי משה אלשיך, לחקר שיטתו הפרשנית והשקפותיו בענייני מחשבה ומוסר, ירושלים: מכון בן צבי, האוניברסיטה העברית, על ידי קרית ספר בע"מ, תשכ"ו:
|
| מאמרים שיצאו לאור בקבצי מאמרים |
|---|
*ישעיה תשבי, נתיבי אמונה ומינות, מסות ומחקרים בספרות הקבלה והשבתאות, רמת גן: הוצאת אגודת הספרים בישראל, 1964 (מהדורה שנייה, הוצאת מאגנס, תשמ"ב):
|
| מאמרים שיצאו לאור בתדפיסים נפרדים |
|---|
*יצחק בן-צבי, "מקורות לתולדות יהודי פרס", תשי"ט, תדפיס מתוך ספונות, ספר שנה לחקר קהילות ישראל במזרח, ספר שני, ירושלים: תשי"ח, עמ' ק"צ - רי"ג.
|
ראו גם
קישורים חיצוניים
- ספרי ספונות (א-טו) זמינים לצפייה באתר יד יצחק בן-צבי.
- רשימת מאמרים שפורסמו ב"ספונות", באתר רמב"י.
- ספרי ספונות (י"ח - כ"ה) באתר יד יצחק בן-צבי.
הערות שוליים
- ^ לסדרה החדשה ניתן שם שונה, ספונות: מחקרים ומקורות לתולדות קהילות ישראל במזרח.
- ^ אורי דרומי, תלמיד חכם וחוקר, באתר הארץ, 5.6.2009.
- ^ לפרטים נוספים על המכון, ראו שמעון רובינשטיין, על ייסודו וראשיתו של המכון לחקר קהילות ישראל במזרח, פעמים 23, תשמ"ה-1985, עמ' 127–149.
- ^ הספרים השלישי והרביעי יצאו יחד בשם: "ספר היובל לשניאור זלמן שזר, מחקרים ומקורות לתולדות התנועה השבתאית".
- ^ בפרסומים בלועזית מצוּטט כתב העת בשמו האנגלי: Sefunot: annual for research on the Jewish communities in the east.
- ^ לפרטים נוספים ראו בפרק: כרכי כתב העת - פרטים ביבליוגרפיים.
- ^ שקד ערך את כרך ט"ז, יחד עם הקר
- ^ ראו למשל המאמר בספר הראשון (ט"ז) של הסדרה החדשה: Haïm Vidal Sephiha, Ladino (judéo-espagnol calque) et Sémantique, pp. V - XV. למאמר לא צורף תקציר בעברית.
- ^ לפרטים נוספים על הספר הראשון וכתב העת, ראו על הכל בקיצור, מעריב, 2 בנובמבר 1956.
- ^ למאמר ביקורת על מאמר מאת הרב יוסף קאפח, שיצא לאור בספר השני, ראו משה צדוק, קורות הזמן, לר' חיים חבשוש, דבר, 29 במאי 1959.
- ^ לתוכן העניינים ופרטים נוספים על הספרים השלישי והרביעי, ראו מודעה, "ספונות" ג-ד, מעריב, 25 במרץ 1960. ראו גם הנשיא הגיש לז. שזר קובץ לכבוד יובלו ה־70, דבר, 7 ביולי 1960.
- ^ למאמר ביקורת על הספר החמישי, ראו S. M. Stern, Sefunot: annual for research on the Jewish communities in the East. Vol. five (Isaiah Sonne memorial volume). (Publications of the Ben-Zvi Institute, the Hebrew University, Jerusalem.) 18, 508 pp., 7 plates. Jerusalem: Kiryat Sefer Ltd. for the Ben-Zvi Institute, 1961, Bulletin of the School of Oriental and African Studies, 25 (1962), pp. 340 - 341. באתר הוצאת קיימברידג' (צפייה מגבלת).
- ^ למאמר ביקורת על הספר הששי, ראו משה צדוק, ספונות, דבר, 28 במאי 1963.
- ^ 14.0 14.1 למאמרי ביקורת על הספרים השמיני והתשיעי, ראו: ג. קרסל, מהודו ועד הולנד, שני כרכי "ספונות" לזכר הנשיא י. בן־צבי, מעריב, 20 בנובמבר 1964, וכן דוד שמואל לווינגר, ספר הזיכרון ליצחק בן-צבי, דבר, 3 בספטמבר 1965.
- ^ למאמר ביקורת על הספר הארבעה-עשר, ראו Shimon L. Khayyat, Benayahu's "Sefunot, the Sabbatian Movement in Greece", The Jewish Quarterly Review, New Series, Vol. 71, No. 4 (Apr., 1981), pp. 253 - 256. באתר jstor (גישה מוגבלת).
- ^ למאמר ביקורת על הספר הראשון (ט"ז) של הסדרה החדשה. הכולל גם פרטים על תוכן המאמרים הנכללים בספר, ראו יהושע בלאו, 'ספונות' בסדרה חדשה, פעמים 7, תשמ"א-1981, עמ' 114 - 117. ראו גם Ada Rapoport-Albert, Review of Shaked,S., Haker,J. (eds.), Sefunot: Studies and Sources on the History of the Jewish Communities of the East, Bulletin of the School of Oriental and African Studies, 46 (3) (1983), pp. 537 - 539. באתר jstor (צפייה מוגבלת).
- ^ למאמר ביקורת על הספר השני (י"ז) של הסדרה החדשה, ראו מ. משב, זה ועתה, מעריב, 20 בינואר 1984.
- ^ למאמר ביקורת על הספר השלישי (י"ח) של הסדרה החדשה, ראו מ. משב, עדות חקר עיון, מעריב, 9 באוגוסט 1985.
- ^ 19.0 19.1 לפרטים נוספים על מאמריו של בן צבי בנושא זה, ראו יצחק בצלאל, כתבי יצחק בן-צבי על יהדות-המזרח – השלבים, התחומים, המאפיינים, פעמים 25, תשמ"ו-1985, עמ' 123 - 145. .
- ^ 20.0 20.1 המאמר נדפס גם בקובץ מאמריה של ש"ץ אופנהיימר: הרעיון המשיחי מאז גירוש ספרד, ראו לעיל.
- ^ המאמר הופיע גם בספרו: "נדחי ישראל", ראו לעיל.
34536726ספונות