שאול שקד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שאול שקד
שאול שקד, דצמבר 2007
שאול שקד, דצמבר 2007
שאול שקד, דצמבר 2007
לידה 5 במרץ 1933
פטירה 27 באוקטובר 2021 (בגיל 88)
ענף מדעי בלשנות, היסטוריה
מקום מגורים ישראל
פרסים והוקרה

נשיא של כבוד של איגוד האקדמיות למדעים הבין-לאומי

וחתן פרס ישראל לשנת 2000
תרומות עיקריות
חקר היסטוריה ושפות של הודו, איראן וארמניה

שאול שקד (5 במרץ 1933 - 27 באוקטובר 2021[1]) היה פרופסור בחוג ללימודי הודו, איראן וארמניה ובחוג למדע הדתות באוניברסיטה העברית, חתן פרס ישראל לבלשנות לשנת 2000, ונשיא של כבוד של איגוד האקדמיות למדעים הבין-לאומי.

חייו ופועלו

שאול שקד נולד ב-5 במרץ 1933 בעיר דברצן שבהונגריה למשפחה ציונית דתית, ועלה לארץ ישראל עם הוריו בגיל שנה. למד בבית הספר הריאלי בחיפה במגמה למזרחנות שבה לימד מאיר יעקב קיסטר. החל את חוק לימודיו לתואר הראשון ב-1952 בחוג לשפה וספרות ערבית ובלשנות שמית שבאוניברסיטה העברית בירושלים, סיים תואר שני בספרות ושפה ערבית ובמדע הדתות באוניברסיטה העברית ב-1959. במדע הדתות הוא היה תלמידם של צבי ורבלובסקי ודוד פלוסר ובלימודי הערבית והאסלאם הוא למד תורה מפיהם של שלמה דב גויטיין, יעקב פולוצקי ודוד צבי בנעט. עוד בתקופת התואר השני החל לכתוב את ספרו הראשון, שהוא ביבליוגרפיה של החלק הדוקומנטרי בגניזת קהיר, הכולל מכתבים, תעודות משפטיות וכדומה (A tentative bibliography of Geniza documents (École Pratique des Hautes Études, Études Juives, V), Paris-The Hague, 1964.). את לימודי הדוקטורט עשה שקד בבית הספר ללימודי המזרח ואפריקה (School of Oriental and African Studies) השייך לאוניברסיטת לונדון, תחת הנחייתם של הפרופסורים הנינג (Henning) ומרי בויס. עבודת הדוקטורט, שהוגשה ב-1964, נסבה על ספרות החכמה והמוסר הפרסית בעידן הטרום-אסלאמי. בשנת 1964/5 לימד באוניברסיטת לונדון.

מאז 1965 הרצה שאול שקד באוניברסיטה העברית, ומאז 1980 שימש כפרופסור מן המניין. היה מופקד הקתדרה על שם שוורצמן באוניברסיטה העברית בלימודים איראניים ובמדע הדתות. היה יו"ר הוועדה האקדמית במרכז ללימודי הנצרות שבאוניברסיטה העברית. שימש כפרופסור אורח וכמוזמן באוניברסיטאות ובמכוני מחקר שונים, ביניהם אוניברסיטת קליפורניה בברקלי, אוניברסיטת הרווארד, המכון ללימודים מתקדמים שבאוניברסיטה העברית, אוניברסיטת ניו יורק, אוניברסיטת קולומביה, אוניברסיטת היידלברג, וולפסון קולג' בקיימברידג', מכון המחקר ע"ש אננברג השייך לאוניברסיטת פנסילבניה שבפילדלפיה, האקול פראטיק דה אוטז אטיד (EPHE) בפריז, המכון ההולנדי ללימודים מתקדמים (NIAS), האוניברסיטה החופשית בברלין, אוניברסיטת אוטווש לוראנד (Eötvös Loránd) בבודפשט, והאוניברסיטה הקתולית ע"ש פזמני פטר (Pázmány Péter Katolikus Egyetem) שבהונגריה.

ב-1985 נבחר לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ובשנים 2001-1995 כיהן כיו"ר החטיבה למדעי הרוח באקדמיה. הוא שימש ראש מכון בן-צבי, ולאחר מכן, עד 2007, כיהן כיו"ר הוועדה האקדמית של מכון בן צבי. היה סגן נשיא איגוד האקדמיות הבין-לאומי, ולאחר מכן, בשנים 2004-2001, כיהן כנשיא האיגוד הזה. מאז 2004 ועד למותו הוא שימש כנשיא של כבוד באיגוד. ב-1995 זכה בפרס על שם יורם בן פורת. מ-1995 עד מותו היה חבר כבוד בקולג' האוניברסיטאי של לונדון. בשנים 1999-1995 היה סגן נשיא החברה האירופית לאיראנולוגיה (Societas Iranologica Eruropaea). מאז שנת 2000 עד מותו היה יו"ר הוועד המנהל של קרן פרי. מאז 2005 שימש כחבר המועצה בקורפוס הכתובות האיראניות (Corpus Inscriptionum Iranicarum).

שאול שקד היה חבר במערכות כתבי עת אחדים, בהם: Israel Oriental Studies vol. 1-7; Bulletin of the Asia Institute; פעמים (כתב העת של מכון בן צבי למורשת קהילות ישראל במזרח); Archiv für Religionsgeschichte; Bulletin of the School of Oriental and African Studies, London, ו-Jerusalem Studies in Arabic and Islam.



ספרי יובל

שני כרכים של כתב העת Jerusalem Studies in Arabic and Islam, כרכים 27-26, הוקדשו לו עם פרישתו לגמלאות.

ספריו

  • A tentative bibliography of Geniza documents (École Pratique des Hautes Études, Études Juives, V), Paris-The Hague, 1964.
  • Wisdom of the Sasanian Sages. An edition, with translation and notes, of Denkard, Book Six (Persian Heritage Series). Boulder, Col., 1979.
  • Irano-Judaica. Studies relating to Jewish contacts with Persian culture throughout the ages, ed. S. Shaked. Jerusalem: Ben-Zvi Institute 1982; vols. 2-6, ed. S. Shaked and A. Netzer, Jerusalem 1990, 1994, 1999, 2003, 2008.
  • Amulets and magic bowls. Aramaic incantations of late antiquity, by J. Naveh and S. Shaked, Jerusalem- Leiden: Magnes Press and Brill 1985.
  • פרדוסי, שאה-נאמה. ספר המלכים, תרגם מפרסית אליעזר כגן. ערך והוסיף מבוא שאול שקד, ירושלים, כרך ראשון, 1992; כרך שני, בשיתוף עם יוליה רובנוביץ, 2002
  • Magic spells and formulae. Aramaic incantations of Late Antiquity, by J. Naveh and S. Shaked, Jerusalem: Magnes Press, 1993.
  • Dualism in Transformation. Varieties of Re3ligion in Sasanian Iran (The Jordan Lectures in Comparative Religion), London 1994.
  • Magische Texte aus der Kairoer Geniza, herausg. P. Schäfer und S. Shaked (in Zusammenarbeit mit anderen), I-III, Tübingen, 1994-1999. (Texte und Studien zum antiken Judentum, 42).
  • From Zoroastrian Iran to Islam. Studies in religious history and intercultural contacts (Collected Studies Series, CS505), Aldershot, 1995. [Persian translation: Šā’ul Šāked. Az irān-e zardoštī tā eslām. Moṭāla‛āt-i darbāre-ye tārix-e din va tamāshā-ye miyān-farhangi, tarjome-ye Mortazi Sāqebfarr, Tehran, 1381 AHS (2003)].
  • Le satrape de Bactriane et son gouverneur. Documents araméens du IVe s. avant notre ère provenant de Bactriane. Conférences données au Collège de France, 14 et 21 mai 2003 (Persika 4), Paris: Éditions de Bocard (2004).
  • Genesis and regeneration. Essays on conceptions of origins, ed. S. Shaked, Jerusalem: The Israel Academy of Sciences and Humanities, 2005.
  • J. Naveh and S. Shaked, Aramaic Documents from Ancient Bactria, London (2008?).

מבחר מאמרים

  • "תעודה קראית קדומה בפרסית יהודית", תרביץ מא (תשל"ב), עמ' 58-49
  • “Qumran and Iran: further considerations”, Israel Oriental Studies 2 (1972), pp. 433-446.
  • "מורשת יהדות המזרח ומחקרה: מגמות ובעיות", פעמים 1 (1979), עמ' 14-7
  • השפעת הדת האיראנית על היהדות, בתוך: תולדות העם היהודי, שיבת ציון, התקופה הפרסית, ירושלים: א' פלאי, 1983, עמ' 250-236, 317-315
  • "פרקים במורשתם הקדומה של יהודי פרס", פעמים 23 (תשמ"ה), עמ' 37-22
  • “Bagdana, King of the Demons, and other Iranian terms in Babylonian Aramaic magic”, Acta Iranica 24, Leiden: E.J. Brill 1985, pp. 511-525.
  • “An unusual verbal form in early Judaeo-Persian”, in: R. Schmitt and P.O. Skjærvø (eds.), Studia grammatica iranica. Festschrift für H. Humbach (Münchener Studien zur Sprachwissenschaft), München 1986, pp. 393- 405.
  • “An early Geniza fragment in an unknown Iranian dialect”, Acta Iranica (Hommages et opera minora, vol. 12), Leiden, 1988, pp. 219-235.
  • “Zoroastrian polemics against Jews in the Sasanian and early Islamic period”, in: S. Shaked and A. Netzer (eds.), Irano-Judaica II, Jerusalem 1990, pp. 85-104.
  • “‘Innen’ und ‘Aussen’ in der Religionsgeschichte. Einige typologische Beobachtungen”, in: J. Assmann and Theo Sundermeier (eds.), Studien zum Verstehen fremder Religionen, Band 6: Die Erfindung des inneren Menschen, Gütersloh, 1993, pp. 15-27.
  • “Some Islamic reports concerning Zoroastrianism”, Jerusalem Studies in Arabic and Islam 17 (1994), pp. 43-84.
  • “Jewish Sasanian sigillography”, in: R. Gyselen (ed.), Au carrefour des religions. Mélanges offerts à Philippe Gignoux (Res Orientales VII), Bures-sur-Yvette, 1995, pp. 239-256.
  • “Qumran: some Iranian connections”, in: Z. Zevit; M. Sokoloff; and S. Gitin (eds.), Solving riddles and untying knots. Biblical, epigraphic, and Semitic studies in honor of Jonas C. Greenfield, Winona Lake, Indiana, 1995, pp. 265-269.
  • “‘Peace be upon you, exalted angels’: on Hekhalot, liturgy and incantation bowls”, Jewish Studies Quarterly 2 (1995), pp. 197-219.
  • חזונות יהודיים ואיראניים בתקופת התלמוד, בתוך: אהרן אופנהיימר, ישעיהו גפני, ודניאל שוורץ (עורכים), היהודים בעולם ההלניסטי והרומי. מחקרים לזכרו של מנחם שטרן, ירושלים, תשנ"ו (1996), עמ' 486-467
  • “Popular religion in Sasanian Babylonia”, Jerusalem Studies in Arabic and Islam 21 (1997), pp. 103-117.
  • “The poetics of spells. Language and structure in Aramaic incantations of Late Antiquity. 1: The divorce formula and its ramifications”, in: T. Abusch and K. van der Toorn (eds.), Mesopotamian magic: textual, historical, and interpretative perspectives (Ancient Magic and Divination, 1), Groningen, 1999, pp. 173-195.
  • “The moral responsibility of animals. Some Zoroastrian and Jewish views on the relations of humans and animals”, in: M. Stausberg (ed.), Kontinuität und Brüche in der Religionsgeschichte. Festschrift für Anders Hultgård (Ergänzungsband zum Reallexion der Germanischen Altertumskunde, 31), Berlin, 2001, pp. 578-595.
  • “The science of religion in Israel, with notes on interlocking circles of tradition”, in: G. Wiegers, in association with J. Platvoet (ed.), Modern societies & the science of religion. Studies in honour of Lammert Leertouwer (Numen Book Series. Studies in the History of Religions, 115), Leiden, 2002, pp. 258-271.
  • “Early Judaeo-Persian texts, with notes on a commentary to Genesis”, in: Persian origins—Early Judaeo-Persian and the emergence of New Persian. Collected papers of the symposium, Göttingen 1999, edited by L. Paul (Iranica, 6), 2003, Wiesbaden, pp. 195-219.
  • "De Khulmi à Nikhšapaya: les données des nouveaux documents araméens de Bactres sur la toponymie de la région (IVe siècle av. n. è.), Comptes rendus de l'Académie des Inscriptions et Belles-Lettres, 2003, pp. 1517-1535.
  • “Zoroastrian origins: Indian and Iranian connections”, in: J. P. Arnason; S.N. Eisenstadt; and B. Wittrock (eds.), Axial civilizations and world history (Jerusalem Studies in Religion and Culture, 4), Leiden, Boston 2005, pp. 181-200.
  • S. Shaked and R. Jacoby, “An early Torah pointer from Afghanistan”, Ars Judaica 1 (2005): 147-152.
  • "קערות השבעה ולוחות קמיע: כיצד נפטרים משדים ומזיקים?", קדמוניות כרך 38, חוברת 120, עמ' 13-2
  • "Form and purpose in Aramaic spells: some Jewish themes (The poetics of magic texts), in: S. Shaked (ed.), Officina magica: essays on the practice of magic in Antiquity, Leiden and Boston 2005, pp. 1-30.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: שאול שקד

מאמרים פרי עטו של שאול שקד

הערות שוליים

  1. ^ שאול שקד, באתר gravez.me
  2. ^ (Dualism in Transformation. Varieties of Re3ligion in Sasanian Iran (The Jordan Lectures in Comparative Religion), London 1994)
  3. ^ From Zoroastrian Iran to Islam. Studies in religious history and intercultural contacts (Collected Studies Series, CS505), Aldershot, 1995. [Persian translation: Šā’ul Šāked. Az irān-e zardoštī tā eslām. Moṭāla‛āt-i darbāre-ye tārix-e din va tamāshā-ye miyān-farhangi, tarjome-ye Mortazi Sāqebfarr, Tehran, 1381 AHS (2003)].
  4. ^ From Zoroastrian Iran to Islam. Studies in religious history and intercultural contacts (Collected Studies Series, CS505), Aldershot, 1995. [Persian translation: Šā’ul Šāked. Az irān-e zardoštī tā eslām. Moṭāla‛āt-i darbāre-ye tārix-e din va tamāshā-ye miyān-farhangi, tarjome-ye Mortazi Sāqebfarr, Tehran, 1381 AHS (2003)].
  5. ^ “Zoroastrian origins: Indian and Iranian connections”, in: J. P. Arnason; S.N. Eisenstadt; and B. Wittrock (eds.), Axial civilizations and world history (Jerusalem Studies in Religion and Culture, 4), Leiden, Boston 2005, pp. 181-200
  6. ^ 7 Dualism in Transformation. Varieties of Re3ligion in Sasanian Iran (The Jordan Lectures in Comparative Religion), London 1994.
  7. ^ “Some Islamic reports concerning Zoroastrianism”, Jerusalem Studies in Arabic and Islam 17 (1994), pp. 43-84.
  8. ^ השפעת הדת האיראנית על היהדות, בתוך: תולדות העם היהודי, שיבת ציון, התקופה הפרסית, ירושלים: א' פלאי, 1983, עמ' 250-236, 317-315 .
  9. ^ “Qumran and Iran: further considerations”, Israel Oriental Studies 2 (1972), pp. 433-446.
  10. ^ “Qumran: some Iranian connections”, in: Z. Zevit; M. Sokoloff; and S. Gitin (eds.), Solving riddles and untying knots. Biblical, epigraphic, and Semitic studies in honor of Jonas C. Greenfield, Winona Lake, Indiana, 1995, pp. 265-269.
  11. ^ Irano-Judaica. Studies relating to Jewish contacts with Persian culture throughout the ages, ed. S. Shaked. Jerusalem: Ben-Zvi Institute 1982; vols. 2-6, ed. S. Shaked and A. Netzer, Jerusalem 1990, 1994, 1999, 2003, 2008.
  12. ^ Irano-Judaica. Studies relating to Jewish contacts with Persian culture throughout the ages, ed. S. Shaked. Jerusalem: Ben-Zvi Institute 1982; vols. 2-6, ed. S. Shaked and A. Netzer, Jerusalem 1990, 1994, 1999, 2003, 2008.
  13. ^ חזונות יהודיים ואיראניים בתקופת התלמוד, בתוך: אהרן אופנהיימר, ישעיהו גפני, ודניאל שוורץ (עורכים), היהודים בעולם ההלניסטי והרומי. מחקרים לזכרו של מנחם שטרן, ירושלים, תשנ"ו (1996), עמ' 467-486
  14. ^ “Jewish Sasanian sigillography”, in: R. Gyselen (ed.), Au carrefour des religions. Mélanges offerts à Philippe Gignoux (Res Orientales VII), Bures-sur-Yvette, 1995, pp. 239-256.
  15. ^ "תעודה קראית קדומה בפרסית יהודית", תרביץ מא (תשל"ב), עמ' 58-49
  16. ^ “An unusual verbal form in early Judaeo-Persian”, in: R. Schmitt and P.O. Skjærvø (eds.), Studia grammatica iranica. Festschrift für H. Humbach (Münchener Studien zur Sprachwissenschaft), München 1986, pp. 393- 405.
  17. ^ “An early Geniza fragment in an unknown Iranian dialect”, Acta Iranica (Hommages et opera minora, vol. 12), Leiden, 1988, pp. 219-235.
  18. ^ “Early Judaeo-Persian texts, with notes on a commentary to Genesis”, in: Persian origins—Early Judaeo-Persian and the emergence of New Persian. Collected papers of the symposium, Göttingen 1999, edited by L. Paul (Iranica, 6), 2003, Wiesbaden, pp. 195-219.
  19. ^ S. Shaked and R. Jacoby, “An early Torah pointer from Afghanistan”, Ars Judaica 1 (2005): 147-152 .
  20. ^ פרדוסי, שאה-נאמה. ספר המלכים, תרגם מפרסית אליעזר כגן. ערך והוסיף מבוא שאול שקד, ירושלים, כרך ראשון, 1992; כרך שני, בשיתוף עם יוליה רובנוביץ, 2002
  21. ^ Amulets and magic bowls. Aramaic incantations of late antiquity, by J. Naveh and S. Shaked, Jerusalem- Leiden: Magnes Press and Brill 1985.
  22. ^ Magic spells and formulae. Aramaic incantations of Late Antiquity, by J. Naveh and S. Shaked, Jerusalem: Magnes Press, 1993 .
  23. ^ Amulets and magic bowls. Aramaic incantations of late antiquity, by J. Naveh and S. Shaked, Jerusalem- Leiden: Magnes Press and Brill 1985.
  24. ^ Magic spells and formulae. Aramaic incantations of Late Antiquity, by J. Naveh and S. Shaked, Jerusalem: Magnes Press, 1993.).
  25. ^ “Bagdana, King of the Demons, and other Iranian terms in Babylonian Aramaic magic”, Acta Iranica 24, Leiden: E.J. Brill 1985, pp. 511-525.
  26. ^ “Popular religion in Sasanian Babylonia”, Jerusalem Studies in Arabic and Islam 21 (1997), pp. 103-117).
  27. ^ “‘Peace be upon you, exalted angels’: on Hekhalot, liturgy and incantation bowls”, Jewish Studies Quarterly 2 (1995), pp. 197-219.
  28. ^ "קערות השבעה ולוחות קמיע: כיצד נפטרים משדים ומזיקים?", קדמוניות כרך 38, חוברת 120, עמ' 13-2
  29. ^ (8 Magische Texte aus der Kairoer Geniza, herausg. P. Schäfer und S. Shaked (in Zusammenarbeit mit anderen), I-III, Tübingen, 1994-1999. (Texte und Studien zum antiken Judentum, 42).)
  30. ^ "קערות השבעה ולוחות קמיע: כיצד נפטרים משדים ומזיקים?", קדמוניות כרך 38, חוברת 120, עמ' 13-2
  31. ^ J. Naveh and S. Shaked, Aramaic Documents from Ancient Bactria, London (2008)
  32. ^ "מורשת יהדות המזרח ומחקרה: מגמות ובעיות", פעמים 1 (1979), עמ' 14-7
  33. ^ "פרקים במורשתם הקדומה של יהודי פרס", פעמים 23 (תשמ"ה), עמ' 37-22
  34. ^ “Zoroastrian polemics against Jews in the Sasanian and early Islamic period”, in: S. Shaked and A. Netzer (eds.), Irano-Judaica II, Jerusalem 1990, pp. 85-104.
  35. ^ “‘Innen’ und ‘Aussen’ in der Religionsgeschichte. Einige typologische Beobachtungen”, in: J. Assmann and Theo Sundermeier (eds.), Studien zum Verstehen fremder Religionen, Band 6: Die Erfindung des inneren Menschen, Gütersloh, 1993, pp. 15-27.
אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=שאול_שקד&oldid=1970241"