רבי יואל הלוי
| לידה |
ד'תתע"ה מיינץ, ארכיבישופות מיינץ |
|---|---|
| פטירה | ד'תתק"ס (בגיל 85 בערך) |
| השתייכות | בעלי התוספות |
| תחומי עיסוק | תלמוד, הלכה ופסיקה |
| רבותיו | ריב"ם, רבי משה בן יואל ורבי אפרים בן יצחק |
| תלמידיו | הראבי"ה, רבי יצחק בן משה מחבר הספר אור זרוע ורבי אפרים מבונא |
| בת זוג | חנה |
| צאצאים | רבי אליעזר ורבי אורי |
רבי יואל בן יצחק הלוי מבונא (ד'תתע"ה-ד'תתק"ס, 1115-1200) היה מבעלי התוספות במאה ה-11 ובמאה ה-12, אביו ורבו של הראבי"ה.
ביוגרפיה
נולד בערך בשנת ד'תתע"ה במגנצה (מיינץ) שבגרמניה לרבי יצחק הלוי, שהיה גיסו של רבי נטרונאי.
אשתו חנה היתה בתו של רבי אליעזר בן נתן[1], בתו השניה של הראב"ן היתה נשואה לרבי שמואל בן נטרונאי שהיה בן דודו של רבי יואל.
בשנותיו הראשונות למד רבי יואל ברגנשבורג, מפי ריב"ם, רבי משה בן יואל ורבי אפרים בן יצחק. פעמים רבות נחלק על רבי אפרים אף שהיה רבו, נעשה לו כתלמיד חבר. התגורר גם במגנצא ובוירצבורג אך עיקר ישיבתו היתה בבונא שעל הריינוס, שם הקים ישיבה.
לרבי יואל היו שני בנים, רבי אליעזר, ורבי אורי שנהרג בשנת ד'תתקע"ו ביום השבת.
תלמידיו הבולטים היו בנו רבי אליעזר (הראבי"ה), רבי יצחק מוינה ורבי אפרים מבונא, כשעבר רבי יואל לקולוניה (קלן) מילא את מקומו כאב"ד בון, כשהראבי"ה שני לו. נפטר בקולניה בשנת ד'תתק"ס.
חיבוריו
עמד בחליפת מכתבים עם ר"י הלבן, אף שלח לבית דינו של ר"י פסק בית דין לשם אישור[2], על התשובה לר' יואל חתומים רק שני הדיינים האחרונים ר' ברוך ב"ר יצחק ור' אברהם ב"ר משה, יתכן שר"י הלבן נפטר בינתיים[3]
רבי יואל כתב שאלות ותשובות רבות לחכמי דורו, תורתו השתמרה בספרו של חותנו אבן העזר, בספרו של בנו ה"ראבי"ה", בספר של תלמידו "אור זרוע" ובספרי כמה פוסקים קדמונים. חיבר תוספות למסכתות שונות, אולם חיבוריו לא הגיעו אלינו.
רבי יואל חיבר כמה קינות העוסקות במסע הצלב השני וכן פיוטים וסליחות.
לקריאה נוספת
- שם הגדולים - חלק ד אות שכד
קישורים חיצוניים
- הרב נפתלי יעקב הכהן, "רבינו יואל הלוי", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ד, עמודים קלג-קלה, באתר HebrewBooks, אות שכד