סיד
 | |
| ייצוג של המבנה הגבישי של סיד. באדום - אטומי סידן, בלבן - חמצן | |
| שם סיסטמטי | סידן חמצני |
|---|---|
| מסה מולרית | 56.077 גרם/מול |
| מראה | אבקה לבנה עם זיקה לגוון צהוב בהיר |
| מספר CAS | 1305-78-8 |
| צפיפות | 3.35 g/cm3 גרם/סמ"ק |
| מצב צבירה | מוצק |
| מסיסות | מסיס במים, גליצרול, חומצות, תמיסת סוכר |
| טמפרטורת היתוך |
2,572 °C 2845.15 K |
| טמפרטורת רתיחה |
2,850 °C 3123.15 K |
| בסיסיות | 12.8 pKb |
סיד (באנגלית: CaO ; Calcium oxide) הוא תרכובת המכילה סידן (Ca) וחמצן (O). סימנו הכימי הוא CaO ומסתו המולקולרית היא 56.0774 amu. צבעו לבן. הסידן מותך בטמפרטורה 2,572 °C ומורתח ב-2,850 מעלות °C. בטמפרטורת החדר הסיד הוא גבישי, מאכל ואלקלי.
הסיד הופרד לראשונה מתערובת בשנת 1808, על ידי אלקטרוליזה של סידן וכספית חמצנית.
ייצור
הסיד מופק על ידי שריפה של אבן גיר. בזמן השריפה פולט הגיר פחמן דו-חמצני. האבקה מופקת מטחינת תוצרי השריפה הנקראים "רגבים". אבקת הסיד מכונה גם בשם "סיד חי", מכיוון שהחמצן שבו נותן לו "חיים", משמע אקטיביות כימית ויונית.
סיד אווירי
במגע של אבקת סיד עם מים, נוצרת תגובה אקסותרמית, המפיקה חום גבוה, ונוצרת משחה רכה המכונה מימת הסידן או סיד כבוי 2(Ca(OH. במגע עם האטמוספירה מתחברת מימת הסידן עם דו-תחמוצת הפחמן ולמעשה חוזרת להרכב המקורי של אבן הגיר CaCO3.
התגובה הכימית של הסיד עם המים היא מקור סכנת הכוויות של רקמה חיה עם הסיד.
זו הסיבה שהסיד מכונה "חומר מליטה אווירי" או "סיד אווירי", כיוון שהוא מתקשה במגע עם האוויר.
מלט הסיד
מלט הסיד הוא תערובת הסיד הכבוי ואגרגטים, בייחוד אגרגטים דקים כגון חול ים או חול מחצבה. מלט הסיד הוא אחד מחומרי המליטה הראשונים בהם בוצעו עבודות בניה בתרבות האנושית ונעשה בו שימוש כבר בעת העתיקה.
החיסרון העיקרי שלו מול חומרי מליטה מודרניים כגון צמנט פורטלנד הוא בזמן התקשותו הממושך. ההתחזקות הממושכת של מלט הסיד נובעת מהעובדה שלהתחזקות הסיד דרוש מגע עם האוויר וכאשר מלט הסיד מבוצע בשכבה עבה, הרי החלקים החיצוניים של העיסה נאטמים ומונעים מעבר אוויר אל החלקים הפנימיים.
שימושים
- השימוש הידוע הראשון לסיד הוא אטימת בורות מים. מכאן גם נובעת האימרה "בור סוּד [=מסויד] שאינו מאבד טיפה".
- בימי קדם עשו שימוש קוסמטי בסיד. בתלמוד הבבלי (מסכת שבת, פ:) מסופר על רב ביבי שסך את ביתו בסיד כדי ליפותה, ועל תגובתו של רב נחמן שביתו שלו נאה מספיק ואינה צריכה טיפול שכזה.
- לסיד חי (Quicklime) מיוחס שימוש במתכון הסודי להכנת האש היוונית ככל הנראה ליצירת ההתלקחות הראשונית באמצעות חשיפתו למים, המעלה את הטמפרטורה שלו מעל 150 מעלות צלזיוס.
- בתקופה העות'מאנית הוקמו כבשני סיד בארץ ישראל לשריפה של אבני גיר במשך כמה ימים לצורך ייצור סיד לציפוי קירות.
- שימוש נוסף כנשק תועד כאשר אחד ממצביאיו של המלך הנרי השלישי פיזר סיד חי על צי צרפתי פולש ועיוור את המתקיפים.
- כיום השימוש העיקרי של הסיד הוא שימוש של בניה וצביעה. עקב צבעו הלבן של הסיד הוא משמש כצבע לבן שכיח בעולם הבניה.
- הסיד משמש גם כחומר גלם למלט וטיח.
- לסיד שימושים רבים בתעשיות כימיות.
- סיד משמש לתאורה על ידי פנסי סיד[1].
- הבסיס ליצירת אור דרומנד, המכונה אור סיד[1].
לקריאה נוספת
- חומרי מליטה- י. סורוקה הוצאת "מכלול"
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אור דרומנד
| בטון | ||
|---|---|---|
| סוגים | בטון רזה • מלט • בטון מצטופף מעצמו • בטון מובא • בטון שקוף למחצה • בטונייר | |
| שימוש | בטון מזוין • בטון דרוך • יציקת בטון • חגורת בטון • בטון מוטבע | |
| מרכיבים | צמנט • צמנט פורטלנד • סיד • חול • אגרגט • פלדה | |
| ייצור | מפעל בטון • מערבל בטון • משאבת בטון • טפסנות בטון | |