טוביה שלונסקי
טוביה שלונסקי (1874 – 22 במרץ 1928) היה חסיד חב"ד ופעיל בתנועת ההשכלה ובתנועת חובבי ציון באוקראינה, אז חלק מהאימפריה הרוסית ובאחרית ימיו ביישוב היהודי המתעורר בארץ ישראל. הוא ידוע כמלחין השיר "אני מאמין" ("שחקי שחקי") של שאול טשרניחובסקי וכאביהם של המשורר אברהם שלונסקי, המלחינות והפסנתרניות ורדינה שלונסקי ופניה וגמן שלונסקי וסופר המדע הפופולרי דב (בוריה) שלונסקי (ד' איבטוב / דב שליונסקי).
קורות חיים
טוביה שלונסקי היה בן למשפחת חסידי חב"ד, "איש המזיגה של חב"ד והשכלה וציונות, שהיה קורא שיעורים ב"תניא" בפני חסידים"[1], מעריץ של אחד העם וחבר באגודתו, "בני משה". הוא היה משורר, מלחין וכנר חובב. לדברי בנו אברהם שלונסקי, אבי בקיא גדול היה בתורת חב"ד מנעוריו, גם משכיל גדול בספרות העברית החדשה, הצטיין בכשרונות מוסיקליים... איש התרבות העברית והכללית ועם זה בעל רגשות רליגיוזיים, מין דתיות שבאה עליו ב"התקפות" פעם בפעם
[2].
הסופר יעקב רבינוביץ, שפגש בטוביה שלונסקי בביקורו בעיירתו קריוקוב בחודש תשרי תרס"ה (1905), כתב לימים: "זה היה אדם בקי במכמני ספרותנו העברית ובבעיות ציבורנו, ויהודי חריף מאוד"[3].
שלונסקי נישא לציפורה בת טוביה בּרָוֶורמן. צפורה, שמצד אמה הייתה נכדתו של הרב אברהם דוד לבוט, הייתה בעלת נטייה סוציאליסטית ובנעוריה לקחה חלק בתנועה המהפכנית ברוסיה והייתה חברת המפלגה הסוציאל-דמוקרטית[4]. ביתם היה בית-ועד למשכילים ציונים ומהפכנים.
בית המשפחה התאפיין בשילוב בין המסורת היהודית ובין מודרניות וקוסמופוליטיות. לדברי בנו אברהם, "בית-אבי היה בית לאומי-ציוני... בבית כיבדו את המסורת, שמרו על החגים וכו', אך בעניינים של כשרות, למשל, לא דקדקו ביותר[2]. לדבריו, בבית הייתה לאביו ספרייה גדולה, שהכילה ספרים תורניים לצד ספרי חול בעברית, ברוסית ובשפות נוספות שלמד אביו[2]. בשירו 'רמב"ם ובַקונין', שבו מתאר אברהם שלונסקי את בית ילדותו, מסופר: ”הערב הִבְהין בטרקלין המדֻמדם. / כָּתלי בית אבא דִכְּאוּני. / ר' משה בן מימון המכֻנה רמב"ם / צופה אל מול דיוקן בָּקוּנִין... והילד שומע בחוש, כי / בארון מתנגחים האדמור מלאדי / עם אלכסנדר סרגֶיֶביטש פושקין.”
המשפחה התגוררה בעיירה קְריוּקוֹב (Крюков), פרוור של קרמנצ'וג, שם עבד שלונסקי כמנהל עסקיו של סוחר עצים גדול חסיד חב"ד[5].
בעקבות המצוקה הכלכלית לאחר פרעות 1905 עברה המשפחה ליקטרינוסלב, שם היה לקבלן של עבודות ציבוריות[6], ובנה עבור הממשלה בתי ספר ובנייני ציבור ושלטון ברחבי המדינה[5]. ביקטרינוסלב התגוררו במשך כמה שנים בבית אחד, דלת מול דלת, עם הרב לוי יצחק שניאורסון, רבה של העיר, שהיה קרוב המשפחה. הבן הצעיר אברהם למד ב"חדר" עם בנו של הרב, רבי מנחם מנדל (לימים רבי מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מליובאַוויטש)[2].
בשנת 1923 עלתה המשפחה לארץ ישראל. היות שהתמחה בצד הטכני של עבודתו, סייע לאחר עלייתו בהוראת מקצוע המחצבות לחברי גדוד העבודה בירושלים. עבד כמחסנאי ומנהל חשבונות בבית החרושת "שמן".
בשבתו בארץ פרסם מאמרים בשאלות הזמן, שעליהם חתם "השילוני"[1]. בפרט כתב בענייני חינוך, ותמך בהכשרה החלוצית לבני הדור[5].
טוביה שלונסקי נפטר בחיפה במרץ 1928 לאחר מחלה קשה וממושכת, בן 56 במותו[7]. לאחר מותו התמוטטה המשפחה. בנו אברהם המשיך לפרנס את אמו ואחיותיו במקומו.
אלמנתו צפורה נפטרה בשנת 1961, בגיל 83[4].
שחקי שחקי
ערך מורחב – אני מאמין (שיר עברי)
המשורר שאול טשרניחובסקי כתב את השיר בשנת 1894 באודסה. טשרניחובסקי היה מבאי ביתה של משפחת שלונסקי, ובאחד מביקוריו קרא בפניהם את מילות השיר. מסופר כי שלונסקי התאים את הלחן לשיר תוך זמן קצר. על פי מספר מקורות, הלחן איננו מקורי: לפי אברהם צבי אידלסון, הלחן עממי;[8] לדברי חוקר המוזיקה החסידית והזמר העברי יעקב מזור, בישיבות ליטאיות היו שייחסו אותו לרבי אברהם אליהו קפלן, משום שהוא הושר עם שירו של קפלן "שקעה חמה";[8] ועל פי חוקר הזמר העברי אליהו הכהן, מקורו של הלחן בשיר רוסי על נהר דון[9].
ילדיו ונכדיו
טוביה וצפורה שלונסקי היו הורים לשישה ילדים, ארבע בנות ושני בנים, אשר רובם נחשבו לילדי פלא:
- דב (בּוֹריָה) שליונסקי היה סופר ומתמטיקאי. בנו של דב הוא: יונתן שלונסקי
- אידה (יהודית) שלונסקי הייתה זמרת אופרה.
- פניה וגמן שלונסקי הלחינה את שירי הילדים "רד אלינו אוירון" ו"גן שלנו", למילותיה של חינגה ליטבאק-סמילר, שהייתה חברת ילדות מיקאטרינוסלאב–דנפרופטרובסק. בנה, יהלי וגמן, היה מגדולי הפסנתרנים בארץ.
- מניה שלונסקי.
- ורדינה טופחה מגיל צעיר להיות פסנתרנית. היא נשארה בווינה כאשר המשפחה עלתה לישראל על מנת שתוכל לטפח את הקריירה שלה. מאוחר יותר עלתה גם היא ונחשבת למלחינה הארץ-ישראלית הראשונה.
- אברהם. הוא התחנך ב"חדר מתוקן" וכך התוודע לשפה העברית כבר מגיל צעיר. על פי חגית הלפרין, אביו עודד אותו "בכל פעם שהתפרסמה עליו ביקורת רעה וניחם אותו שפשוט הקדים את זמנו"[10]. לדבריה, המרד של אברהם בביאליק, שהיה המשורר הנערץ על אביו, היה תחליף למרד אדיפלי.
| טוביה שלונסקי | |||||||||||||||||||||||||||||
| דב שליונסקי | פניה וגמן שלונסקי | ורדינה שלונסקי | אברהם שלונסקי | ||||||||||||||||||||||||||
| יונתן שלונסקי | יהלי וגמן | ||||||||||||||||||||||||||||
לקריאה נוספת
- חגית הלפרין, המאֶסטרו: חייו ויצירתו של אברהם שלונסקי, בני ברק: ספרית פועלים; הקיבוץ המאוחד; תל אביב: אוניברסיטת תל אביב – המרכז לחקר הספרות והתרבות העברית על-שם לאורה שוורץ-קיפ, תשע"א 2011. (במיוחד פרק א')
קישורים חיצוניים
- לחניו של אברהם שלונסקי בקטלוג הספרייה הלאומית
- טוביה שלונסקי באתר Geni
- מילות השיר "שיר המלך לבת הטוחן", באתר שירונט (לחן: דובי זלצר)
- דוד אסף, גלגולו של ניגון: מ'שחקי שחקי' ל'שקעה חמה', בבלוג "עונג שבת", פברואר 2011, 19 בפברואר 2011
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 ס. ס, בוריה, משמר, טור 2, 17 בינואר 1947.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 'מתוך שיחה של אברהם שלונסקי' (עם עורכי הספר, הרב ד"ר צבי הרכבי ויעקב גולדבורט), בית א. שלונסקי, תל אביב, ניסן תש"ל; נרשם על ידי יודן הרכבי, בתוך: צבי הרכבי, יעקב גולדבורט (עורכים), ספר יקאטרינוסלאב–דנפרופטרובסק: (הקהילה היהודית מהיווסדה ועד היום), ירושלים – תל אביב: ארגון יוצאי יקאטרינוסלאב–דנפרופטרובסק בישראל, תשל"ג, עמ' 84 (ספר יזכור לקהילת יקאטרינוסלאב–דנפרופטרובסק, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 88).
- ^ יעקב רבינוביץ, 'על יעקב קרול', בתוך: ג' קרסל (עורך), הפרדסן הציוני: יעקב קרול – הלוחם לעבודה עברית, פתח תקווה: בית נטע הרפז, תשל"ה 1975, עמ' 28.
- ^ 4.0 4.1 צפורה שלונסקי, דבר, 11 ביוני 1961 (נקרולוג); צפורה שלונסקי ז"ל, מעריב, 11 ביוני 1961; צפורה בת טוביה שלונסקי, דבר, מודעת אבל, 11 ביוני 1961; צפורה שלונסקי ז"ל הובאה למנוחות, חרות, 12 ביוני 1961.
- ^ 5.0 5.1 5.2 יעקב רבי, ראשי פרקים בתולדות המשורר, על המשמר, טור 2, 24 בפברואר 1950.
- ^
אביבה קרינסקי, מסע אל מחוזות ילדותו של אברהם שלונסקי, באתר הארץ, 24 ביוני 2013.
- ^ טוביה שלונסקי, דבר, 22 במרץ 1928 (ידיעה על מותו); טוביה בן אשר-זליג שלונסקי, דבר, מודעת אבל, 22 במרץ 1928; חיפה: להלויתו של טוביה שלונסקי, דבר, 23 במרץ 1928.
- ^ 8.0 8.1 יעקב מזור, מן הניגון החסידי אל הזמר הישראלי, קתדרה 115 (תשס"ה), 123.
- ^ אליהו הכהן, נאום בערב הענקת אות הוקרה על מפעל חיים בחקר מורשת הזמר העברי, אוניברסיטת בר-אילן, 7 ביוני 2010, בתוך חדשות בן עזר 551 (כ"ח בסיוון תש"ע, 10 ביוני 2010). וראו עוד: מילות השיר "אני מאמין" והאזנה לו, באתר זמרשת.
- ^ אילת נגב, "המאסטרו: חייו ויצירתו של אברהם שלונסקי" מאת חגית הלפרין, באתר הארץ, 30 במרץ 2011.
27602642טוביה שלונסקי