יעקב רבינוביץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה. יעקב רבינוביץ (י"ב בכסלו תרל"ו, 10 בדצמבר 1875כ"ד באדר ב' תש"ח, 4 באפריל 1948) היה משורר, סופר, מחזאי, מבקר ספרות מסאי ופובליציסט עברי ויידי, ומתרגם משפות אירופה.

קורות חייו

יעקב רבינוביץ נולד בוולקוביסק שברוסיה הלבנה (אז בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית) למשפחה יהודית דתית, נכדו של הרב מאיר יונה, מהדיר ספר העיטור ורבה המפורסם של סוויסלוץ'. בשנים 1900 עד 1904 נדד באירופה, השתקע בשווייץ והחל לפרסם פרוזה בכתבי העת Der jüdische Arbeiter, "הדור" ו"הצופה". באותן שנים גמלה בלבו ההחלטה להצטרף לתנועה הציונית. בשנת 1905 ערך ביקור בארץ ישראל, ואת רשמיו פרסם בכתב העת "השילוח".

בשנת 1907 התגורר באודסה, ועבד כעוזרו של מנחם אוסישקין בניהול "הוועד האודיסאי". הוא פרסם סדרת מסות ביידיש כחלק מתעמולה ציונית בעד הציונות המעשית ונגד תוכנית אוגנדה; על מסותיו היה נוהג לחתום: "פון ציוני פשוט" (יידיש: "מאת ציוני פשוט").

מפגש סופרים ומשוררים עבריים בירושלים, 1943. עומדים מימין: ירוחם לוריא, עזרא המנחם, ש"י פנואלי, יצחק עוגן. יושבים מימין: יצחק למדן, יעקב רבינוביץ, יוסף שכטר.

בשנת 1910 עלה לארץ ישראל והתגורר תחילה בפתח תקווה. הוא השתתף בקביעות בכתב העת "הפועל הצעיר" של מפלגת הפועלים הציונית בשם זה. הוא התפרסם ביישוב היהודי החדש בארץ ישראל כסופר, מסאי ופובליציסט. בשנים תרפ"בתר"ץ (19221930) ערך והוציא לאור יחד עם הסופר אשר ברש את כתב העת "הדים", שהיה במה ספרותית חשובה; שמו הבדוי בו היה "רף-רף". רבינוביץ היה בעל מדור קבוע בעיתון "דבר", "הבוקר" ו"בוסתנאי".

ברבות השנים, דבריו בעיתונות ובספרות יפה הדהדו וליוו רבים כקולו של המצפון האנושי והלאומי. רבים הושפעו וצטטו את תרגומו ליצירתה של סלמה לגרלף "ירושלים", שתיארה את חיי המושבה האמריקאית בירושלים במאה ה-19.

על שמו נקראו כמה רחובות בישראל.

ספרים מפרי עטו (מבחר)

עברית

  • אור ואד, ספורים, תל אביב: הוצאת שטיבל, תרפ"ב.
  • באין שרש, יפו: תרע"ד.
  • במוט עמים: ספור מימי ממלכת ישראל, תל אביב: הוצאת מ’ ניומן, תש"ו.
  • השגות: מאמרים ורשימות, תל אביב: הוצאת מצפה, תרצ"ה.
  • יפת, יפו: [תרע"ב-תרע"ג].
  • מסלולי ספרות, ערך: ישראל כהן, תל אביב: מ’ ניומן, אגודת הסופרים, 1971.
  • נדודי עמשי השומר, ספור, ירושלים - תל אביב: מצפה, תר"ץ 1929.
  • נוה קיץ, ספור, תל אביב: מצפה, תרצ"ד.
  • נצנים: ספורי ילדים, ורשה: הוצאת תושיה, תרס"ז.
  • ספורים וציורים, ורשה: תושיה, תרס"ה, תרע"ב-1911.
  • סתו, שירים תרס"ה-תרפ"ה, תל אביב: הוצאת הדים, תרפ"ו.
  • עבודה כוללת, [אודיסה: תר"ע-תרע"א].
  • לתורתו של ולהויזן, לא תאולוג [שם בדוי], תל אביב: הדים, תרפ"ח.

יידיש

  • ארץ ישראל, אדער, אוגאנדא?, פון ציוני פשוט [יעקב רבינוביץ], וילנה: תרס"ה 1904.
  • דאס אידישע עלעמענט אין ארץ ישראל, נאך פארשיעדענע קוועלען בעארבייט, פון ציוני פשוט [=יעקב ראבינאוויטש], פאלעסטינא, תרס"ו.
  • בלעטער פון יידיש ליטע, תל אביב: המנורה, תשל"ד.
  • וואס איז אזוינס ארץ ישראל, פון ציוני פשוט [=יעקב ראבינאוויטש], ציוניסטישע קאפיקע ביבליאטעק, תרס"ט.
  • די וויכטיגקייט פון יודישען ארבייטער אין ארץ ישראל, פון ציוני פשוט, ציוניסטישע קאפיקע ביבליאטעק, תרע"ב.
  • טעריטאריאליזם אדער ציוניזם, פון ציוני פראלעטארי, קרקוב, 1904.

מתרגומיו (מבחר)

  • העכביש השחור : וספורים אחרים, מאת ירמיה גוטהלף, מגרמנית - יעקב רבינוביץ, העורך - אשר ברש, (ספרית מצפה : ספרי פרוזה), הוצאת מצפה, תל אביב, תרפ"ט, 1928.
  • אגדת יולינוס ה"קדוש" מכניס האורחים : לב פשוט / גוסטב פלובר; תל אביב: קצין חינוך ראשי/ענף השכלה, באמצעות משרד הביטחון, תשכ"ז, תשמ"ג 1983.
  • יולינוס הכופר : רומן היסטורי / מאת דימיטרי סרגביץ מרז’קובסקי; ירושלים: מצפה, תרפ"ז.
  • ירושלים, סלמה לגרלף; יפו: ספריה חקלאית, תרפ"א-תרפ"ח, תשי"ז, תשכ"ט, ירושלים: הוצאת אריאל, 1999.
  • ליד הדרך, רומן, הרמן יואכים בנג, תל אביב: שטיבל, תרפ"ח.
  • נפילים בארץ : סגת הערבה (רומן מחיי החלוצים הנורווגים באמריקה) / אולי אדוארד רלווג; תל אביב: מצפה, תרצ"ג.

ספרים שערך

  • הדים - קבץ לספרות, ביחד עם אשר ברש, תל אביב, ניסן, תרפ"ג, 1922 .[1].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ גנזים - אגודת הסופרים העבריים בישראל, 93-94, אדר א' תשל"ח, כרך ז' שנה 13, עמוד 178
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0