חדר "מתוקן"
 |
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
| |
| בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת. |
חדר "מתוקן" היה חדר (תלמוד תורה) שנוסד במזרח אירופה על ידי תנועת ההשכלה.
רקע
פעילות החינוך בתלמודי התורה המסורתיים החלה בתקופה בה ברוב העולם לא הייתה מערכת חינוך, והם התמקדו בהקניית כישורי קריאה בלשון הקודש ובלימוד פרשת השבוע עם פירושים. תהליך הלמידה בהם המשיך במתכונת המסורתית גם כשחלו התפתחויות בנושא החינוך. בחדרים המסורתיים לא למדו את השפה העברית, "לשון הקודש", והשתמשו בה אך ורק לתפילות ובקריאת התורה בעוד ששפת התקשורת היומיומית של הילדים כמו גם שפת הלימוד הייתה יידיש השגורה בפי היהודים האשכנזים במזרח אירופה. כיוון שכך, והיות שרק תלמידי חכמים הבינו את לשון הקודש ברמה טובה, היה צורך בתרגום של הפסוקים ליידיש. תרגומים אלו כונו "עברי-טייטש"[1] והמלמדים היו משננים אותם עם התלמידים. ומכיוון שחלק גדול מהתרגומים הללו היו כתובים ביידיש עתיקה שגם המלמדים לא הבינו. ובנוסף, בתלמודי התורה המסורתיים לא לימדו כתיבה ודקדוק ולא לימדו מקצועות נוספים שנלמדו בבתי הספר הממשלתיים, כמו אלגברה והיסטוריה לכן טענו המשכילים באירופה ששיטת ההוראה מיושנת בהשוואה לשיטות ההוראה הממשלתיות ולא תואמת את הקדמה ואת רוח התקופה.
היסטוריה
החדר ה"מתוקן" נוסד בסוף המאה ה-19, בעקבות תנועת ההשכלה – שראתה את דרכי הלימוד בחדר המסורתי כפרימיטיביות, ובנוסף ביקשה ללמד מקצועות אחרים כמו מתמטיקה ודקדוק.
בכמה ארצות במזרח אירופה סגרו הממשלות את החדרים, על מנת שהילדים היהודים ילמדו בבתי ספר רגילים ויסתגלו לחיי המדינה. רבים מהיהודים המסורתיים התנגדו לשינויים הללו, ובשנת 1899 החלו להקים מוסדות בשם "חינוך מתוקן"; עד שנת 1903 הוקמו בסך הכול 934 חדרים מתוקנים.[2] בחדר ה"מתוקן" למדו מקצועות נוספים, ובעיקר את השפה העברית.
השינויים שהונהגו בתוכן הלימוד
בחדר ה"מתוקן" היו מספר שינויים בצורת הלימוד:[3]:
- בלימוד חומש – בתחילה לא השתנה הרבה, אך עם הזמן החלו להשתמש בספרי קיצורים של החומש
- נוספו לימודי היסטוריה של עם ישראל
שינויים בדרך הלימוד
- שפת הלימוד עברה מיידיש לעברית בעברית
- בכמה מהחדרים המתוקנים למדו בנות
ההתנגדות
היהודים האורתודוקסים, שהתנגדו לתנועת ההשכלה, התנגדו גם לחדר ה"מתוקן", מכיון שהלימודי החול הביאו עמם רוח חילון ועזיבת הדת בקרב התלמידים. ושכוונתם הנסתרת של מייסדי החדר היא להביא בכוונת מכוון לעזיבת הדת.
מתנגדי החדר ה"מתוקן" נהגו לבטא את חששם ממנו בכנותם אותו "חדר מסוכן", שכן בהגייה האשכנזית ת' לא דגושה נהגית כ-ס', כך שמתקיימת זהות פונולוגית בין "מתוקן" ובין "מסוכן".
ממייסדי ומחנכי "חדרים "מתוקנים""
- אביגדור גרין (אביו של דוד בן-גוריון)
- לוין קיפניס - הקים חדר "מתוקן" באושומיר שבאוקראינה.
- שלמה הלל'ס - לא ייסד חדר "מתוקן", אך לימד בחדר "מתוקן" עוד לפני שהוסמך כמורה.
- א"ד גורדון[4]
- יצחק יעקבי - היה שותף למהפכת החדר ה"מתוקן" בעיר ניקולייב שבדרום האימפריה הרוסית, ולאחר-מכן ייסד תלמוד תורה עברית בעברית (ת"ת עב"ע) בלונדון יחד עם ר' גולדבלום.
- הלוי (גילביץ) אברהם- לימד בחדר "מתוקן" ברוסיה. היה חבר באגודה שנקראה "חובבי שפת עבר" ניהל גימנסיה עברית לבנות.
הערות שוליים
- ^ ביידיש קיימת המילה טייטש, שפירושה היה גרמנית, או הלשון המדוברת (מכאן המילה היידית "פאַרטייטשן" שפירושה לתרגם). ביידיש מודרנית קורים לגרמנית "דייטש"
- ^ "החדר ה"מתוקן"" ברוסיה כבסיס למערכת החינוך הציונית בספרייה הווירטואלית של מט"ח.
- ^ א"מ ליפשיץ, החדר, באתר "דעת"
- ^ רחוב גורדון אהרון דוד, באתר פתח תקווה.
24753744חדר מתוקן