דר שפיגל
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית עיתון ריקה.
דר שפיגל (בגרמנית: Der Spiegel, "המַרְאָה") הוא שבועון חדשות גרמני רב השפעה ואחד הגדולים מסוגו באירופה. "דר שפיגל" יוצא לאור בהמבורג, ותפוצתו כמיליון עותקים מדי שבוע.
היסטוריה
הקמת העתון
המהדורה הראשונה של המגזין של "דר שפיגל" יצאה לאור בהאנובר ב-4 בינואר 1947. קדמה לה הופעה של שבועון בשם Diese Woche ("השבוע הזה"), שמומן בידי כוחות הכיבוש הבריטיים בגרמניה הבתר מלחמתית.
כעבור כמה שבועות, ולאחר שהתגלעו סכסוכים עם הבריטים, נמסרה משרת העורך הראשי לרודולף אוגשטיין, ושם העתון שונה ל"דר שפיגל". אוגשטיין החזיק במשרתו כעורך ראשי מן המהדורה הראשונה ועד למותו ב-7 בנובמבר 2002.
הבעלות על העתון החליפה ידיים כמה פעמים במרוצת השנים, אך אוגשטיין החזיק בנתח שליטה בו במשך רוב קיומו. בשנת 1974, הוא שינה את מבנה הנהלת העתון והפך את עובדי העתון לבעלי מניות בו. עובדים בעלי ותק של שלוש שנים רשאים להפוך לשותפים בעתון ולהשתתף בהנהלתו כמו גם ברווחיו.
מאז שנת 1952, למערכת העתון בניין משלה בחלקה הישן של העיר המבורג.
פרשיות ושערוריות
ל"דר שפיגל" יצאו מוניטין כעיתון הפועל לחשיפת שחיתויות פוליטיות, כמו גם של מחולל שערוריות, שבזכותם כונה בשנותיו הראשונות: "רובה הסער של הדמוקרטיה". כבר בשנת 1950 נאלץ הבונדסטג להורות על חקירה בעקבות כתבה ב"דר שפיגל" אשר חשפה כי כמה מחברי בית הנבחרים הסכימו, בתמורה לשוחד, לתמוך בהפיכת בון לבירת גרמניה המערבית (במקום פרנקפורט).
בשנת 1962 התפרסמה הפרשייה אשר ביססה את המוניטין של העתון כלוחם למען הדמוקרטיה והידועה בשם "פרשיית דר שפיגל". העיתון פרסם כתבה שתיארה את מצב המוכנות הרעוע של הבונדסוור. לאחר הפרסום, הורה שר ההגנה השמרני פרנץ יוזף שטראוס על חקירה נגד מערכת "דר שפיגל", שבמסגרתה פשטה המשטרה על משרדי המערכת. רודולף אוגשטיין, כמו גם עורכים אחרים של העתון, נעצרו והואשמו בבגידה. מחבר הכתבה קונראד אלרס נעצר בספרד. במהירה התברר כי הניסיון להעמיד לדין את עיתונאי "דר שפיגל" הוא חסר בסיס, והפרסום הביא בעקבותיו חילופי תפקידים נרחבים בממשלתו של הקאנצלר קונרד אדנאואר. שטראוס, שר ההגנה, נאלץ להתפטר. הניסיון לנקוט בצעדים כנגד העיתונאים שפרסמו את הכתבה נתפס כמתקפה גסה על חופש העיתונות. במהלך השנים המשיך העתון לצבור מוניטין בחשיפת פרשיות פוליטיות נוספות, תוך מתן דגש על מלחמה בשחיתות שלטונית.
בשנת 2009 הגיש הסאטיריקן גיל קופטש תביעה לפיצוי בסך מיליון שקל נגד חברת שפיגל, לאחר שהשבועון פרסם כתבה שבה שולב תצלום של קופטש כנאצי.[1][דרושה הבהרה]
בדצמבר 2018 פיטר השבועון את קלאס רלוציוס, עיתונאי בכיר, לאחר שהתברר שב-14 כתבות שפרסם במהלך השנים נכללו פרטים שבדה.[2]
סגנון
"דר שפיגל" דומה בסגנונו ובצורתו לשבועוני חדשות אמריקנים כמו טיים וניוזוויק, אך מצטיין בכתבות ארוכות יותר ומעמיקות יותר, הדומות יותר לסגנון העתונאות הבריטי. הוא נודע בגרמניה בזכות שפתו הייחודית והאקדמית ובזכות אורכו, החריג בהשוואה לשבועונים אחרים. מהדורה טיפוסית של "דר שפיגל" עשויה להקיף כמאתיים עמודים, ורק כשליש מהם פרסומות.
ביקורת
אחת מנקודות הביקורת המרכזיות כנגד "דר שפיגל" בעבר, הייתה כנגד השפה הגרמנית הייחודית בה נכתב. הסופר הנס מגנוס אנצנסברגר פרסם בשנת 1957 את המאמר "שפת דר שפיגל", שבו ביקר את השפה המתיימרת להיות אובייקטיבית באופיה. העתונאי והמומחה לסגנון כתיבה, וולף שניידר קרא לשפיגל "המשחית הגדול ביותר של השפה הגרמנית" והשתמש בציטוטים מן העתון להדגמת מה שנתפס בעיניו כסגנון כתיבה רע בגרמנית.
תפיסה זו לגבי איכותו הלשונית של המגזין השתנתה במהלך שנות התשעים, לאחר שלמערכת הצטרפו כמה מהכותבים המוכשרים בגרמניה, והעתון התפרסם דווקא בזכות כתיבתו המשובחת, וכיום הוא אף מקדיש טורים מיוחדים לענייני טוהר השפה.
כמה מבקרים, ובמיוחד הביוגרף של אוגשטיין, אוטו קהלר, האשימו את המגזין בקשרים עם נאצים לשעבר ואף עם קצינים באס אס. לפי ההאשמות, השפיגל, אשר נודע דווקא בחשיפת עברן הנאצי של דמויות ציבוריות שונות, שיתף פעולה עם נאצים לשעבר אשר נשכרו לכתוב על נושאים הקשורים ברייך השלישי.
קישורים חיצוניים
- המהדורה המקוונת של העתון
- המהדורה המקוונת של העתון, בשפה האנגלית
- ליטל לוין, היום לפני 46 שנים: "דר שפיגל" זוכה מאשמת בגידה במדינה, הארץ, 15 במאי 2011
הערות שוליים
- ^ אורן פרסיקו, ארץ קטנה עם שפם, באתר העין השביעית
- ^ ynet והסוכנויות, ריאיון בווטסאפ, ילד שלא היה: כך נחשף העיתונאי השקרן, באתר ynet, 22 בדצמבר 2018
הדיווח הנרחב ב"דר שפיגל" על הפרשה (בגרמנית)
