חישוב הקץ

חישוב הקץ הוא חישוב מועדו של הקץ, כלומר מועד בואו של המשיח.

בספר דניאל כלולים חישובי קצין סתומים למדי, שהרבה מפרשים השתמשו בהם כדי לחשב את זמן בוא הגאולה. דניאל עצמו עסק בחישובי מועד הגאולה, אולם הוא שגה בהם והמלאך גבריאל התגלה אליו כדי לתקן אותו.

מועד הקץ

בספר דניאל ישנם חמישה רמזים של מועד הקץ, אשר פתרונם 'סתומים וחתומים עד עת הקץ'.

• וְיִתְיַהֲב֣וּן בִּידֵ֔הּ עַד־עִדָּ֥ן וְעִדָּנִ֖ין וּפְלַ֥ג עִדָּֽן (תרגום: וינתנו בידו עד זמן וזמנים וחצי זמן).
• וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י עַ֚ד עֶ֣רֶב בֹּ֔קֶר אַלְפַּ֖יִם וּשְׁלֹ֣שׁ מֵא֑וֹת וְנִצְדַּ֖ק קֹֽדֶשׁ.
• וַיִּשָּׁבַ֖ע בְּחֵ֣י הָעוֹלָ֑ם כִּי֩ לְמוֹעֵ֨ד מֽוֹעֲדִ֜ים וָחֵ֗צִי וּכְכַלּ֛וֹת נַפֵּ֥ץ יַד־עַם־קֹ֖דֶשׁ תִּכְלֶ֥ינָה כָל־אֵֽלֶּה.
• וּמֵעֵת֙ הוּסַ֣ר הַתָּמִ֔יד וְלָתֵ֖ת שִׁקּ֣וּץ שֹׁמֵ֑ם יָמִ֕ים אֶ֖לֶף מָאתַ֥יִם וְתִשְׁעִֽים.
• אַשְׁרֵ֥י הַֽמְחַכֶּ֖ה וְיַגִּ֑יעַ לְיָמִ֕ים אֶ֕לֶף שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת שְׁלֹשִׁ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה.

אמנם אם זכו ישראל ביאת המשיח תוקדם מהזמן הנקוב בספר דניאל, כמו שדרשו בתלמוד בבלי את האוקסימורון שבפסוק אֲנִ֥י יְהוָ֖ה בְּעִתָּ֥הּ אֲחִישֶֽׁנָּה שאם זכו ישראל 'אחישנה' את הגאולה, לא זכו יגאלו 'בעתה', וכך גם אמר אליהו הנביא לרבי יהושע בן לוי שהמשיח יבוא היום. אם בקולו תשמעו.

איסור חישוב הקץ

חז"ל דרשו מהפסוק בספר חבקוק 'וְיָפֵ֥חַ לַקֵּ֖ץ וְלֹ֣א יְכַזֵּ֑ב' שתיפח עצמן (נפשן) של מחשבי קיצין, ומנמקים זאת שלא יהיו אומרים כיון שהגיע את הקץ ולא בא - שוב אינו בא. ומובא עוד במסכת מגילה שיונתן בן עוזיאל ביקש לתרגם את הכתובים ויצתה בת קול ואמרה לו דייך, מאי טעמא דאית ביה קץ המשיח.

במסכת דרך ארץ רבה נאמר: "רבי יוסי אומר, הנותן את הקץ אין לו חלק לעולם הבא".

במסכת סנהדרין מסופר על יחסו של רבי זירא למחשבי קיצין:

"...כי הא דרבי זירא, כי הוה משכח רבנן דמעסקי ביה, אמר להו: במטותא, בעינא מנייכו לא תרחקוה. דתנינא: שלשה באין בהיסח הדעת, אלו הן: משיח, מציאה, ועקרב".

רבי זירא מצביע על העובדה שחלק מהותי מהקץ הוא היותו בלתי ידוע ובלתי צפוי, ולכן עצם פעולת חישוב הקץ מרחיקה אותו: ברגע שהקץ מתגלה, מיד הוא בטל ונדחה למועד בלתי ידוע אחר.

חסרון נוסף נגרם מחישוב הקץ, שלא יאמין ביאתו קודם הזמן הזה, ומעיקרי האמונה שבכל יום יכול לבוא.

בנוסף לאיסור חישוב הקץ מבואר בספר דניאל שהמחשבים יכשלו, ויטעו בחשבון, וּמִן־הַמַּשְׂכִּילִ֣ים יִכָּֽשְׁל֗וּ לִצְר֥וֹף בָּהֶ֛ם וּלְבָרֵ֥ר וְלַלְבֵּ֖ן עַד־עֵ֣ת קֵ֑ץ כִּי־ע֖וֹד לַמּוֹעֵֽד.

וכך כותב הרמב"ם, באגרת תימן: "עליך לדעת שהקץ על דרך האמת לא ייתכן לשום אדם לדעת אותו לעולם".

מחשבי קיצין

חרף הביקורת המצויה בגמרא, היו רבים שעסקו בחישובי קיצין. הבולטים שבהם הם:

• הרלב"ג, והרמב"ן חישבו את הקץ לשנת ה'קי"ח.
• רבי אברהם בן אליעזר הלוי, בן המאה הרביעית לאלף השישי, לדעתו, שנת ה'תפ"ב תהיה שנת הפקידה, היא הגאולה השנייה מארבע הגאולות, ושנת ה'ת"ץ תהיה שנת הגאולה הסופית. את דעתו זו פרסם במכתבים רבים ששיגר לאיטליה, ובשנת ה'ר"ע בהיותו בקושטא אף הדפיס ספר בשם "משרא קטרין", העוסק בחישוב הקץ האמור בספר דניאל. במקום אחר כתב שהגאולה תהיה בשנת ה'רפ"ד. רבי אברהם נפטר בשנת ה'ת"ץ או ה'תצ"ה, בשנת הקץ האחרונה לדעתו או אחריה.
• שלמה מולכו, בן המאה הרביעית לאלף השישי, חישב את הקץ, וחזה כי המשיח יבוא בשנת ה'ת"ק. מולכו הועלה על המוקד שמונה שנים קודם למועד שחזה, ולא ראה בהתבדות תחזיתו.
• בספר קול התור נטען שהגאון מווילנה ותלמידיו ראו בפסוק משיר השירים "קול התֹר נשמע בארצנו" (ב', י"ב) רמז לגאולה, ומתוך כך קבעו כי החל משנת ה'ת"ר זו תקופת אתחלתא דגאולה ועלו לארץ ישראל. בספר קול התור מנומק ההיתר שהורו לעצמם לחשב את הקץ: "מה שהזהירו ואסרו חז"ל שלא יחשבו את הקץ, הכוונה על מחשבי קצים גרידא בלי המעשים של איתערותא דלתתא משום שאינם מתחשבים עם האתחלתא דגאולה הבאה על ידי משיח הראשון- משיח בן יוסף".
• רבי אברהם יעלין, בן המאה השביעית לאלף השישי, בספרו "גאולת ישראל" (שנכתב בשנת תרפ"ח), מוכיח כי התחלת הציונות היא קץ הגאולה בעזרת חישובי קיצים ע"פ ספר הזוהר, דעת הגר"א ועל פי ספר דניאל ופירוש המלבי"ם. בחישובו, מביא הרב יעלין תאריכים רבים, בהם מתרחשים שלבים בגאולה, חלקם זמנים שעברו וחלקם זמנים עתידיים. התאריך הסופי שהוא מציב הוא בשנת ה'תש"ח. הוא נפטר בשנת ה'תרצ"ה, ולא ראה את קום מדינת ישראל שאירע בשנה זו, שייתכן ומקיים את חזונו.
• רבי אברהם אזולאי מחברון בספרו חסד לאברהם^{[דרוש מקור מלא]} כותב שזמן קץ הגאולה תהיה בשנת התש"ס.
• דוגמה יוצאת דופן לעוסקים בחישובי קיצין הוא הרב חיים דוד הלוי, הרב הראשי של תל אביב בשנים ה'תשל"ד - ה'תשנ"ז, שעסק בחישובי קיצין וחזה שבסביבות שנת ה'תש"ן יתחיל עידן גאולה חדש.
• רבי שניאור זלמן מלאדי, בספר "מאמרי אדמו"ר הזקן * על התורה והמועדים - בראשית שמות", ד"ה "ואת האלף ושבע מאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים.", דף תי"ט עד דף תכ"ג, עוסק בזמן הקץ וחזה ששנת ה'תר"ג הוא שנת הקץ.
• דוגמה נוספת לחישוב קיצין היא החישוב המבוסס על דברי הגמרא, "שית אלפי שנים הווי עלמא וחד חרוב" (שש אלפי שנים יתקיים העולם, ואלף אחד יהיה חרב). על פי החישוב המקובל לראשית העולם, שש אלפי שנים יסתיימו בשנה ו' אלפים המקבילה לשנה הלועזית 2240.

דרכי חישובי הקץ

---

הרבה מן פרשני המקרא ניסו את כוחם בהעלאת פתרונות לרמזי חשבונות הקץ כפי שמופיעים בספר דניאל. אולם כפי אורך הגלות עברו כל זמני הפתרונות השונים.

אי לכך יש שרוצים לתת אפשרות נוספת לפתרון הקיצים באופן שיותאם לזמן העתיד.

כאמור בספר דניאל ישנם ג' קיצים על העתיד. בסוף הספר חוזה דניאל על קץ הגאולה העתידה: ”וּמֵעֵת הוּסַר הַתָּמִיד וְלָתֵת שִׁקּוּץ שֹׁמֵם יָמִים אֶלֶף מָאתַיִם וְתִשְׁעִים” (דניאל, י"ב, י"א); וכן ”אַשְׁרֵי הַמְחַכֶּה וְיַגִּיעַ לְיָמִים אֶלֶף שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה” (דניאל, י"ב, י"ב). המפרשים הראשונים פירשו את הזמנים כקץ א' בהפרש מ"ה שנה ואת "מעת הוסר התמיד" על החורבן בבית שני. אבל מפאת איחור הזמן שעבר כבר, תיקן זאת המלבים וכתב שהם ב' זמנים כפולים והם סך אלפיים תרכ"ה שנה מזמן כ"ש מחורבן ביהמ"ק הראשון.

עוד כתב המלבי"ם שהוא יתכן להיות משלושה תאריכים אפשריים. א' מזמן עתליה המלכה. אבל לפ"ז התאריך המיועד כבר עבר. ב' מזמן מלכות אחז המלך. ולפ"ז תאריך קץ הגאולה יהיה בשנת תת"ח. ג' מזמן מלכות מנשה המלך. ולפ"ז יהיה זמן הקץ בשנת תתנ"ג. המלבי"ם ביאר שא"א לפרש את המילים "ומעת הוסר התמיד" על החורבן ממש מב' סיבות. א' שאז לא בוטל התמיד ולא הועמד צלם במקדש רק נשרף לגמרי. ב' שלפ"ז הזמן כלה בשנת תתקס"ג והוא סמוך מדי לאלף הו' והמשיח חייב למלוך לפחות מ' שנה קודם לכן.

דניאל בחזיונו נותן רמז נוסף לגאולה: "כי למועד מועדים וחצי תכלנה כל אלה". וכן בסגנון אחר "והתיהבון בידיה עד עידן ועידנין ופלג עידן". המפרשים השונים לאורך הדורות ניסו לתת אפשרויות פתרון לקיצים הללו, ונחלקו ג"כ האם לפרשו כשני מועדים או שלוש וכן "חצי מועד" כחצי מכל מועד או חצי כולל מכלל המועדים. יש שניסו לפתור זאת ע"פ חשבון הקץ הקודם שיהיה בשנת תת"ח או תתנ"ג שהוא ג' מועדים של ארבע מאות ארבעים שנה (כ"כ הרמב"ן בפירושו) וחצי מועד הוא חצי מהסך הכולל ועפ"ז יהיה הקץ ג"כ בשנת תת"ח.

קץ נוסף המוזכר בספר הוא "עד ערב בוקר אלפיים ושלוש מאות ונצדק קודש". מזמן בניית ביהמ"ק השני עברו כבר למעלה מאלפיים שלוש מאות שנה, וע"כ יש הרואים בהקמת מדינת ישראל (בשנת ג'ת"ח) כפתרון הנבואה במילים "ונצדק קודש", כך ש"עד ערב בוקר" היינו עד שתגמר גלות בבל (שהיא ערב) ויבנה המקדש (בוקר) ומשם אחר אלפיים ושלוש מאות שנה יהיה "ונצדק קודש" בהקמת המדינה.

טעם ההיתר של מחשבי הקץ

בהגדרת איסור זה ישנם שלוש שיטות עיקריות בראשונים:

• יש אומרים, שאיסור חישוב הקץ הוא בחישוב על פי איצטגנינות, מה שאין כן המחשב את הקץ על פי דברי נביאים, אין בכך כל איסור .
• יש אומרים, שבכל אופן יש איסור על חישוב הקץ, אלא שהאיסור נאמר רק לבני הדורות הרחוקים מן הגאולה, לדעתם, בימינו בטל איסור חישוב הקץ.
• יש סוברים שאיסור זה קיים בכל אופן ובכל זמן.
• מהר"ל מפראג כתב סייג נוסף: "תפח רוחן של מחשבי קיצין... תדע שכל מה שאמרו חכמים בעניין הקץ לא שהיו גוזרים שכך היה בוודאי באותו זמן ובאותה שעה, רק שגלה לנו זמן מוכן שראוי שיהיה בו הקץ... הקץ הוא מהדברים הנעלמים אשר אי אפשר שיהיה נגלה בבירור".

קישורים חיצוניים

• חישוב קיצין לאור ההלכה מאת פרופ' ישראל תא-שמע
• אגרת תימן של הרמב"ם, באתר "דעת"
• הרב יהודה חיון, איסור חישוב הקץ
• קץ הימים, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

0חישוב הקץ