אוקסימורון

אוֹקְסִימוֹרוֹן (גם: ניב ניגודים, תרתי דסתרי, דבר והיפוכו) הוא מטבע לשון המורכב מזוג מרכיבים הסותרים זה את זה, שצירופם יוצר משמעות חדשה מעבר להגיון – פרדוקס – וזאת על מנת להגביר את הרושם וההפתעה. המונח מקורו ביוונית, ופירושו: "חד" (oxy) ו"קהה" (moros). כיום, אנשים רבים משתמשים במונח אוקסימורון כדי לתאר ניגוד כלשהו, אפילו בלתי מודע או מובלע, אך המונח המקורי מיועד לתיאור ניגוד מכוון וברור כאמצעי רטורי ובכוונה תחילה.

סוגי אוקסימורונים

חלוקה נפוצה של האוקסימורונים היא על פי דיוק. בצורה זאת מחלקים את האוקסימורונים לשלוש קבוצות:

אוקסימורון מדויק

אוקסימורון מדויק הוא צירוף מילים הסותר את עצמו לחלוטין, כלומר שני הפכים באותו היגד. אוקסימורון כזה נקרא לעיתים גם אוקסימורון הפכי, או אוקסימורון מוחלט. למשל:

• גאון טיפש
• חיי המת
• נר של חושך 'בוצינא דקרדוניתא' (זהר בראשית חלק א דף טו א)
• שתיקה רועמת
• מציאות מדומה

כוחם של האוקסימורונים הללו מצוי בצירוף של שני דברים שאינם יכולים כביכול להתקיים יחד, ומתוך כך מובילים לממד נוסף של הבנת המתרחש. הגאון יכול להיות חכם בתחום מסוים, אך טיפש בתחום אחר. החושך מסמל במקרים רבים מצב נפשי של חוסר תקווה, הביטוי מצביע שגם במצב זה יש אור, המסמן את הדרך לצאת מהמצב. שתיקה שמאחורה יש חילוקי דעות, תובענות ודיבור שכמו "זועקים" להיאמר מכונה "שתיקה רועמת".

אוקסימורון חלקי

אוקסימורון חלקי הוא היגד בו יש שני חלקים הסותרים זה את זה, אך לא משום שהם הפכים, כמו צירוף המציין שני פרטים שלא יכולים להתקיים באותו זמן. למשל:

• תכלת שחורה
• החד-קרן הוורודה הבלתי נראית

אוקסימורון כזה יוצר משמעות שונה מעט להיגד, או יוצר תיאור מיסטי, לא ריאליסטי. למרות זאת הוא ניתן להבנה ברמה מסוימת, בניגוד לאוקסימורון המדויק. אוקסימורון מסוג זה יחסית נפוץ, כיוון שהוא יוצר תמונה בעלת משמעות, ייחודית ומורכבת.

אוקסימורון סמלי

אוקסימורון סמלי הוא אוקסימורון שנוצר בין שדות סמנטיים מסוימים של שני ההיגדים או בין הערכים שההיגדים מסמלים. למשל:

• תמונת דרור בכלוב – ציפור הדרור מסמלת את החופש, ואילו הכלוב מסמל את ההפך.

אוקסימורונים מסוג זה הם הנפוצים ביותר בספרות כיוון שהם אפשריים מבחינה טכנית, אך יוצרים תחושה אוקסימורונית. האוקסימורון הסמלי מנצל את המשמעויות הסמנטיות, ביחד עם הכלים המילוליים, כדי ליצור תמטיקה אוקסימורונית.

אוקסימורון סמלי לא מוכרח להיות בין סמלים: הוא יכול להיות בין משמעויות לוואי של ביטויים, או כל קישור סמנטי, תרבותי, הרגלי וכדומה. למשל:

• "חושך בצהרי היום" – הדבר אפשרי, אך צהריים מתקשרים לאור חזק, והחושך נוגד את האסוציאציה הזו.

אוקסימורון בשירה ובסיפורת

האקוסימורון הוא אמצעי חשוב מאוד בשירה. בשל אופיו הייחודי הוא נחשב לעוצמתי ואלגנטי. שתי מטרות חשובות לאוקסימורון בשירה:

• מיסטיקה – בתור מרכיב היוצר מתח מיסטי ומערפל את השיר, מוסיף לו רבדים סמויים ועומק.
• הקצנה – פעמים רבות האוקסימרון יבוא בשורה הכי עוצמתית של השיר וייתן לה עוד כוח.

בשירה העברית נפוצים אוקסימורונים בדור השני של המשוררים העבריים (כלומר, תקופת העלייה השלישית ועד דור הפלמ"ח. בין המשוררים בתקופה זו: נתן אלתרמן ולאה גולדברג). אלתרמן, למשל, משתמש רבות באוקסימורונים, ואפשר למצוא דוגמאות לכך ברבים משיריו.

דוגמה לאוקסימורון היא בסיום הבית האחרון ביצירה "משירי הבן האובד" של לאה גולדברג:

לעולם לא יסלח אביך / לא סליחות הוא אגר בלב / קומה בני, וקבל מאביך / את ברכת חרונו האוהב

כאן מתקיים האוקסימורון בנוגע ליחס האב כלפי הבן. לכאורה אינו מקבלו ואין בליבו סליחות, אולם החרון שבו, הכעס, הוא חרון אוהב. גם כאן, הניגוד הוא המשך לתיאור האוקסימורוני המתקיים לאורך היצירה כולה, בה הבן האובד חוזר הביתה, אך אינו חוזר בתשובה.

אוקסימורון בפזמונאות

האוקסימורון הוא גם כלי נפוץ למדי בפזמונאות. דוגמה בולטת היא שירתו של בוב דילן המלאה באוקסימורונים. פזמונאים מנצלים את הכח המיסטי של האוקסימורונים ליצירת תחושה בפזמון: כיוון שהפזמון הוא שיר שנשמע ולא נקרא, האפקט של האוקסימורון מתחזק. לדוגמה:

• השיר It's Alright, Ma (I'm Only Bleeding) פותח באוקסימורון הסמלי "חושך בצהרי היום".
• בשיר נוסף באותו אלבום נאמר, שההצלחה הגדולה ביותר היא כישלון, וכישלון אינו הצלחה כלל.

אוקסימורון ביהדות

בתלמוד הבבלי נדרשו מספר ביטויים כאוקסימורון. בהם: ”עזר כנגדו” (ספר בראשית, פרק ב', פסוק י"ח), ”עדינו העצני” (ספר שמואל ב', פרק כ"ג, פסוק ח'), ”בעתה אחישנה” (ספר ישעיה, פרק ס', פסוק כ"ב), ”קול דממה דקה” (ספר מלכים א', פרק י"ט, פסוק י"ב). חז"ל עמדו על קושי המובנה בביטוים אלו ודרשו אותם כשני מצבים שונים. לדוגמה:

• "עזר כנגדו" – "זכה עזרתו, לא זכה כנגדו".
• "עדינו העצני" (נדרש ככינוי לאדם) – "כשהיה יושב ועוסק בתורה היה מעדן עצמו כתולעת, ובשעה שיוצא למלחמה היה מקשה עצמו כעץ".
• "בעִתה אחישנה" – "לא זכו בעיתה, זכו אחישנה".

גם בדורות מאוחרים השתמשו חכמי ישראל באוקסימורונים, לדוגמה: "אין שלם מלב שבור", מאימרות הרבי מקוצק.

סוג אוקסימורון נוסף הוא כזה הנשען על צורת ביטוי מקומית שיוצרת משמעות נוספת, השונה מזו המקורית בכתוב. לדוגמה:

• "עזר כנגדו" (שיטה נוספת) – "כתיב כנֶגדו (בסגול) וקרינן כנִגדו (בחיריק), זכה כנגדו לא זכה מנגדתו". הנצי"ב פרש "כנֶגדו" – "שהניגוד יהא לעזר", אולם "נִגדו" – במשמעות הארמית – הלקייתו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אוקסימורון בוויקישיתוף

• אוקסימורון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• אוקסימורון, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אוקסימורון35656834Q169429