זרובבל בן שאלתיאל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף זרובבל בן שלתיאל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המונח "זרובבל" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו זרובבל (פירושונים).

זְרֻבָּבֶל בֶּן פְדָיָה בֶּן-שְׁאַלְתִּיאֵל[1] הוא אישיות מהתנ"ך אשר היה ראש הגולה, אחד ממנהיגי שיבת ציון שלאחר חורבן בית המקדש הראשון, אשר בנה את בית המקדש השני בשנת ג'ת"י (351 לפנה"ס), ולפי התיארוך המקובל במחקר - בשנת 516 לפנה"ס.

יחוסו ושמו

זרובבל היה נצר ליהויכין ממלכי ממלכת יהודה; יש הסוברים שהיה נכדו ויש הסוברים שהיה נינו[2].

שמונת בני זרובבל הם: משולם, וחנניה ושלומית אחותם. וחשובה ואהל וברכיה וחסדיה, יושב-חסד.

חלק מהפרשנים סבורים שזרובבל מוזכר בתנ"ך גם בשמו הפרסי שֵׁשְׁבַּצַּר[3].

לפי התלמוד, נחמיה בן חכליה הוא בעצם זרובבל בן שאלתיאל[4]. עם זאת, מספר פרשנים, ביניהם האבן עזרא ואבן כספי, ניתקו במפורש בין זרובבל לנחמיה, בניגוד לדברי התלמוד[5].

לדעת רש"י 'עַבְדִּי צֶמַח' המוזכר בספר זכריה[6] הוא זרובבל, הנקרא כך מאחר שגדולתו צמחה מעט מעט.

לפי הרמב"ם הוא היה מאנשי כנסת הגדולה (הקדמה למשנה תורה).

על פי הקבלה, זרובבל היה גלגולו של דוד המלך.

פירוש שמו

זרובבל, באיור משנת 1553 מעשה ידי גיום רואייה.

הגמרא במסכת סנהדרין (לח, א) מבארת שנקרא "זרובבל" משום "שנזרע בבבל", ופירוש שמו הוא: אדם שנולד בבבל.

אזכורים בתנ"ך

זרובבל מוזכר בספר עזרא, בחגי ובזכריה ובספר דברי הימים בתנ"ך[7].

לפי ספר עזרא, כורש מלך פרס בשנה הראשונה למלכותו, אישר בהכרזת כורש לששבצר "הנשיא ליהודה" (שייתכן שהוא זרובבל) להוביל את העולים הראשונים מבבל ליהודה לאחר השיבה מגלות בבל. בהמשך ספר עזרא מתואר שזמן קצר לאחר מכן הוביל זרובבל בן שאלתיאל קבוצה של עשרות אלפי שבים.

בפרקים הראשונים בספר עזרא, זרובבל מופיע כמנהיג העם והפחה הרשמי בפחוות יהודה, ואליו מכוונת נבואות בספרי הנביאים חגי[8] וזכריה[9] שאף מייעדות לו תפקיד משיחי.

זֶה דְּבַר יְהוָה אֶל זְרֻבָּבֶל לֵאמֹר: לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ כִּי אִם בְּרוּחִי אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת. מִי אַתָּה הַר הַגָּדוֹל לִפְנֵי זְרֻבָּבֶל לְמִישֹׁר וְהוֹצִיא אֶת הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה תְּשֻׁאוֹת חֵן חֵן לָהּ

לאחר חנוכת המקדש בשנה השישית למלכות דריווש (עזרא פרק ו) שמו אינו מוזכר יותר ולא מתוארת הסיבה להיעדרו. הסיבה לחוסר המידע היא שבין פרק ו לפרק ז בספר עזרא נמצאת תקופה בת 58 שנים (חלק מהשנים החסרות), שספר עזרא לא התייחס אליה כלל. בעקבות חוסר המידע, יש חוקרים שמשערים שזרובבל הוחזר לבבל בעקבות שמועות שהוא מתכנן מרידה במלכות פרס. עקב עמימות זו, והעובדה כי זרובבל הוא הנצר האחרון לבית דוד שמתואר בתנ"ך, זרובבל מופיע במדרשי חז"ל שמתייחסים לאחרית הימים[דרוש מקור].


זרובבל והגאולה העתידית

בגאולה העתידית יתקעו בשופר מהקרן הימנית של האיל שהקריב אברהם אבינו בעקידת יצחק לקיבוץ הגלויות[10], כמוזכר בפסוק ”וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְהִשְׁתַּחֲווּ לַיהוָה בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלָ‍ִם”[11].

ישנם כמה דעות מי יתקע בשופר:

א. הקב"ה בכבודו ובעצמו[12], לפי הפסוק ”וה' אלקים בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע וְהָלַךְ בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן”שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: תנ"ך וגם 2=זכריה..

ב. משיח בן דוד, אליהו הנביא וזרובבל יעלו לראש הר הזיתים, ואז יצוה הקב"ה את אליהו לתקוע בשופר[13].

ג. זרובבל - שיעמוד ליד אליהו לימין המשיח - יתקע בשופר, וכך אומרים ביהדות תימן לאחר התקיעות בראש השנה ”כמא דשמעתון קל שופרא הדין, כן ייתי זרובבל בר שאלתיאל ויתקע בשופרא רבא דיליה, ויכניש יתכון מארבע רוחי עלמא ויתיב יתכון בעזרתא דקודשא, ותכתבון כלכון ואנא עמכון בספר החיים ובספר הזכרון ובספר מחילה וסליחה וכפרה מלפני אבינו שבשמים קיים ואמרו אמן.”, ותרגומו ”כמו ששמעתם קול השופר הזה, כן יבוא זרובבל בן שאלתיאל ויתקע בשופרו הגדול, ויקבץ אתכם מארבע רוחות העולם וישיב אתכם בעזרת הקב"ה. ותכתבו כולכם ואני עמכם בספר החיים ובספר הזכרון ובספר מחילה וסליחה וכפרה מלפני אבינו שבשמים קיים, ואמרו אמן.”.

ספר זרובבל

ספר זרובבל נכתב כספר המיוחס לזרובבל, הספר הוא מיסטי אפוקליפטי שבו מתגלה מלאך אל זרובבל בן שאלתיאל ומספר לו אודות אחרית הימים.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זרובבל בן שאלתיאל בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ זרובבל היה בנו של פדיה (ספר דברי הימים א', פרק ג', פסוק י"ט), אולם בכמה מקומות מוזכר כבנו של שאלתיאל אף שהיה סבו, שבני בנים הרי הם כבנים (המצודות על ספר דברי הימים א', פרק ג', פסוק י"ט), וראה עוד הערה 2.
  2. ^ המלבי"ם (דברי הימים א פרק ג, פסוק יט) הביא את המחלוקת:הרד"ק סבר שזרובבל היה בנו של פדיה, נכדו של שאלתיאל ונינו של יהויכין. ראב"ע סבר שהיה בנו של פדיה ונכדו של יהויכין. ושאלתיאל היה אחיו של פדיה ומת ללא בנים וייבם פדיה את אשתו ונולד מכך זרובבל. לכן ייוחס לדודו [-המת, שעל פי התורה הבן הנולד מן היבום "יקום על שם אחיו המת ולא ימחה שמו מישראל". דברים כה-ו]. ומאידך הראב"ע על חגי א-א כתב שכונה זרובבל 'בן שאלתיאל' מפני ששאלתיאל גידלו כבנו.
  3. ^ עזרא א', ח, יא; ה', יד-טז; אמנם רוב החוקרים גורסים כי ששבצר הוא דווקא שנאצר בן יהויכין מלך יהודה ואחרים. (ראו כאן פירוט)
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"ח עמוד א' "זרובבל - שנזרע בבבל, ומה שמו - נחמיה בן חכליה שמו".
  5. ^ אבן כספי בפירושו לזכריה ט, ט. אבן עזרא דניאל ט, ד. הרחבה רבה ומקורות נוספים מופיעים במאמרו של שמואל הכהן סיני צ: 'האם נחמיה היה מבית דוד?'
  6. ^ פרק ג', פסוק ח', פרק ו', פסוק י"ב
  7. ^ ראו באתר הניווט בתנ"ך.(הקישור אינו פעיל, 31.05.2018)
  8. ^ חגי פרק ב
  9. ^ זכריה פרק ד ופרק ז.
  10. ^ פרקי דרבי אליעזר סוף פרק ל"א.
  11. ^ ספר ישעיהו, פרק כ"ז, פסוק י"ג.
  12. ^ כמובא בעלון לב המועדים[דרוש מקור מלא]
  13. ^ מדרש מעשה דניאל מובא באוצר המדרשים.


ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34633237זרובבל בן שאלתיאל