הרב ישראל מרמרוש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב ישראל מרמרוש
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה כ"ט בכסלו תש"י (גיל: 75)
רומניה
למד ב ישיבת חכמי לובלין, ישיבת סלבודקה, ישיבת טשעבין
מקום פעילות בני ברק, ישראל
תחומי עיסוק דיין, רב
רבותיו רבי נסים קרליץ, רבי ברוך שמעון שניאורסון
חותן רבי אברהם אנגלרד

הרב ישראל מרמרוש (נולד בכ"ט בכסלו תש"י) הוא רב בית הכנסת 'אשכנז' בשיכון ג' בבני ברק ודיין בבית דין צדק בני ברק.

ביוגרפיה

נולד ברומניה בכ"ט בכסלו תש"י לרבי שמואל (ט"ז באייר תר"פט"ז בשבט תשס"ד[1]) ולברכה מרמרוש. בהיותו ילד קטן עלה עם הוריו לארץ ישראל, והתיישבו בבני ברק.

בילדותו למד בתלמוד תורה "רבי עקיבא" בשכונת זכרון מאיר בבני ברק[2]. בבחרותו למד בישיבת חכמי לובלין בבני ברק[3], בישיבת סלבודקה בבני ברק[4] ובישיבת טשעבין בירושלים, שם התקרב לראש הישיבה רבי ברוך שמעון שניאורסון[5], וכן היה לו קשר חזק עם רבי אברהם גניחובסקי שכיהן כר"מ בישיבה[6].

בשנת תשל"א נשא את נחמה גיטל בתו של רבי אברהם אנגלרד, רבה של דאברא וקריית באבוב[7]. לאחר נישואיו למד בכולל אהל יעקב שבראשות רבי יצחק וסרמן, וערך את אחד מספרי חידושי אברכי הכולל[8]. לאחר פטירת חותנו (בשנת תשל"ו) ערך יחד עם גיסיו את סדרת ספריו אמרי אברהם על התורה[9].

הרב מרמרוש תומך בחידוש מצוות התכלת בימינו, ואף לובש בעצמו ציצית עם חוטים אלו.

היה מתייעץ רבות עם רבי מיכל יהודה ליפקוביץ[10], רבי חיים קניבסקי ורבי נסים קרליץ. וכן היה בקשר עם רבי חיים גריינימן[11] ורבי יחזקאל ברטלר[12]. כמו כן, למד בחברותא עם הרב דוב לנדו[13][14].

הרב מרמרוש ידוע כדיין מומחה בדיני ממונות[5], וכן ידוע בשיעוריו ההלכתיים[15]. רבים באים להתייעץ עמו, מלבד בעניני הלכה, גם בתחומים נוספים, כמו שלום בית, חינוך, ועוד[10].

פעילות ציבורית

בשנת תשמ"ב החל למסור שיעור כללי מדי שבוע בישיבת פנים מאירות של רבי נתן גשטטנר[16]. כמו כן מסר שיעורים בהלכה ובגמרא בישיבת דרומ"א בבני ברק[17]. נשא במשרה רבנית בכולל ברסלב בבני ברק[18][19][20]. החל משנת תש"ס הוא מוסר מידי מוצאי שבת שיעור הלכה בישיבת קריית מלך בבני ברק[15].

בשנת תשס"ב בעקבות המשבר הכלכלי בארגנטינה, ועליית יהודים רבים לארץ ישראל[21], הקים יחד עם רבי יוסף ישראלזון[22] והרב חזקיהו מישקובסקי, ארגון שסייע לקליטתם של יהודי ארגנטינה[23].

בשנות ה-90 החל לכהן כדיין בבית דין צדק בני ברק[24][25]. היה יושב בהרכב עם רבי נסים קרליץ בדיונים הציבוריים ובסכסוכים בישיבות[26]. כמו כן היה מצטרף כדיין בבית הדין במודיעין עילית[27][28].

עם פתיחת בית הדין 'שערי פנחס' בשיכון חזון איש בבני ברק (בשנת תשע"א), החל לכהן בו כדיין לצידם של הרב שריאל רוזנברג והרב יעקב רייסנר[29]. ועם התרחבות בית הדין החל לכהן בו כאב בית דין[30].

הוא הקים שתי בתי דינים נוספים בבני ברק, בשיכון ג' ובקריית הרצוג, והוא עומד בנשיאותם[31][32].

מלבד תפקידו כדיין, הוא מכהן גם כרב קהילת האברכים 'אשכנז' בשיכון ג' בבני ברק[33] וכראש כולל חושן משפט ברכת שמואל במקום[34] וכרב קהילת בני הישיבות בעיר[35].

הוא אחד מרבני השכונה והאזור לצידם של הרב סיני הלברשטאם גאב"ד שיכון ג'[36] הרב שריאל רוזנברג רבה של 'פרדס ברמן' הרב אהוד שפירא רב השיכונים, והרב נחום רפפורט אב"ד ביה"ד דברי חיים וראש כולל הלכה בשכונה,

בשנת תשע"ב עם התעוררות פרשת מתחם גולובנציץ, מדד את המערות במקום עם הרב שריאל רוזנברג והרב מנחם מנדל לובין, והורה לעצור את העבודות עד לבירור, ולאחר שלדעתו הוברר שאין שם קברי ישראל, התיר את המשך העבודות.

בשנת תשע"ג, החל לכהן כאחד מרבני מערכת כשרות הסת"ם 'הוד והדר'[37].

בעבר היה מחברי מערכת האנציקלופדיה התלמודית. כמו כן, היה חבר במכון המדעי הטכנולוגי להלכה של רבי לוי יצחק הלפרין ובארגון משמרת השבת.

בשנים האחרונות בנו הרב חיים עומד לצידו בהנהגת הקהילה והכולל.

משפחתו

בניו:

חתניו:

קישורים חיצוניים

חיבוריו

הערות שוליים

  1. המודיע, ה' באייר תשס"ד.
  2. אוצרות של חינוך, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
  3. בית חיינו, קובץ א', עמ' ס"ג, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  4. מוסף שבת קדש, וילך תשע"ג, באתר אוצר החכמה.
  5. ^ 5.0 5.1 המבשר תורני, גליון 132, עמ' ט"ז - י"ח, באתר אוצר החכמה.
  6. מוסף שבת קדש, נח תשע"ג, עמ' 6, באתר אוצר החכמה.
  7. המודיע, י"ז בכסלו תשל"א.
  8. זכר יעקב, באתר אוצר החכמה.
  9. אמרי אברהם, באתר אוצר החכמה.
  10. ^ 10.0 10.1 הרב הדומה למלאך, אוסף גליונות, שלח תשע"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  11. מילי דהספידא, חלק א', עמ' ר"ה-ר"ז, לזכרו של רבי חיים גריינימן, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
  12. הספדו של חכם, עמ' קנ"ה, קובץ הספדים לזכרו של רבי יחזקאל ברטלר, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
  13. ישורון, חלק כ"ט, עמ' קי"א, באתר היברובוקס.
  14. הרב שמשון אלטמן, גורן האטד, עמ' ל"ב, באתר אוצר החכמה.
  15. ^ 15.0 15.1 אוסף גליונות, שופטים תשע"ט, עמ' 62, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  16. המודיע, ט"ו באלול תשמ"ב.
  17. 'הלפיד שהבעיר את דרום אמריקה' - הרב משה שלמה פיש, בהוצאת יפה נוף, עמוד 166.
  18. קובץ נתיבות תורה, חלק ב'; ברסלב, בטאון חסידי ברסלב, חשון תשס"א, באתר אוצר החכמה.
  19. הררי שבת, באתר אוצר החכמה; המודיע, ו' באלול תשע"ב.
  20. מוסף שבת קדש, שבועות תשס"ג, עמ' 48, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  21. נדב שרגאי, 1,300 יהודים בארגנטינה שוקלים עלייה, באתר הארץ, 9 בינואר 2002
    סמדר שמואלי, בעקבות המהומות: עשרות יהודים מארגנטינה נחתו בישראל, באתר ynet, 25 בדצמבר 2001
    יאיר שלג, דו"ח: כרבע מבני הקהילה היהודית בארגנטינה - מתחת לקו העוני, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2001
  22. חתנו של רבי יוסף שלום אלישיב.
  23. מתוך מכתבם של רבי יוסף שלום אלישיב, רבי אהרן לייב שטינמן, רבי מיכל יהודה ליפקוביץ, רבי חיים קניבסקי ורבי נסים קרליץ, נדפס במוסף שבת קדש, דברים תשס"ב, עמ' 15, באתר אוצר החכמה.
  24. יתד נאמן, ג' באייר תשנ"ח.
  25. המודיע, כ"א באייר תשנ"ט.
  26. מוסף שבת קדש, סוכות תשפ"א, עמ' 25-27, באתר אוצר החכמה.
  27. מוסף שבת קדש, סוכות תשס"ו, באתר אוצר החכמה.
  28. פתח העיר, קובץ חידושי תורה מרבני העיר מודיעין עילית, עמ' רכ"ג, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
  29. המבשר, י' בטבת תשע"א.
  30. מוסף שבת קדש, שופטים תשע"א, באתר אוצר החכמה.
  31. הרב אוריאל יצחק הלוי, מורשה, חלק ב', עמ' שנ"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
  32. בד"ץ בראשות הרב ישראל מרמרוש, באתר פרשת יהדות.
  33. יום חג בשיכון ג' • הכנסת ספר תורה וחנוכת הבית, ו' בטבת תשע"ב, באתר JDN.
  34. ברכת שמואל, באתר עולם התורה
  35. המודיע, כ"ח בכסלו תשס"ז.
  36. איצלה כץ, מוסדות 'דרך אמונה' הכניסו את ספר התורה לחדרו של מרן שר התורה זיע"א, באתר המחדש.
  37. מוסף שבת קדש, פינחס תשע"ה, באתר אוצר החכמה.